לא עוד אקזיט בארה"ב או אירופה, היעד הבא: אתיופיה
הגיע הזמן להיפטר מהדעות הקדומות, ולפתוח את הראש לקשרים עסקיים עם מדינה מתפתחת בעלת שוק דינמי ופורה. הכירו את שני היזמים שמוכיחים שאתיופיה היא הדבר הבא - בעיקר אם אתם יוצאי העדה, אבל לא רק. "הפספוס הגדול של ההזדמנויות העסקיות באפריקה בכלל ובאתיופיה בפרט נובע בעיקר מחוסר ידע, וישראל רק מפסידה מהמצב הזה"
רק כמה שבועות עברו מאז שנשיא המדינה, ראובן ריבלין, הצהיר שאפריקה היא העתיד. באופן לא מפתיע, הוא צדק. שני היזמים הצעירים שפגשתי, גולן ג'מבר (37) מרמלה ונתן שאטה (35) מנתניה, מוכיחים שזה נכון.
כבר קונים דאודורנט במחירי ברלין? אלי כהן, השר שרצה להוזיל את מוצרי הפארם
קצת פחות מיסים: הוזלה במס על רכישת דירות
גאפ ובננה ריפבליק בדרך לארץ - דרך האינטרנט; "המחירים יהיו זהים לארה"ב"
השניים נפגשו לפני עשור, ומחברים טובים הם גדלו להיות שני יזמים פורצי דרך, כל אחד בתחומו, שפתחו את הדלת לאנשי עסקים מהארץ והעולם באתיופיה. ג'מבר פועל בתחום הפרסום הדיגיטלי באתיופיה, ושאטה "מתווך" את אתיופיה לאנשי עסקים בעולם, ועובד בעצמו על מספר מיזמים גדולים בתחום המזון והטכנולוגיה. במשך שנים הם אספו מידע, בחנו את השוק באתיופיה והישראל, וגילו מה יש ליזמים יוצאי הקהילה האתיופית, שאין לישראלים אחרים.
"לא ידעתי שיש בי דרייב להיות יזם"
הוריו של ג'מבר עלו לארץ בשנות ה-70 המוקדמות מאתיופיה, ורק ב-2010 ביקר בה לראשונה. "בכלל לא ידעתי שיש בי דרייב להיות יזם, עד שהכרתי את שאטה. נחשפתי לפעילות שלו באתיופיה, התחלתי לשאול שאלות, ואז החלטתי לטוס לשם בפעם הראשונה כדי לבחון את האפשרויות העסקיות שקיימות במקום".
ג'מבר, שמגיע מתחום הניו מדיה, גילה שאתיופיה לא מיטיבה לאמץ את אופן הפרסום החדש שאנחנו מכירים היום. בעידן הדיגיטלי, כשהכל זמין ונגיש באינטרנט, ופרסומות צצות בדמוי תוכן אישי ברשתות החברתיות - באתיופיה הפרסום מופץ בשיטות מסורתיות, כתובות, שלא מושכות את העין של התושבים. נראה שזו הסיבה לכך שהכנסות העסקים המקומיים לא צומחות, והסטרטאפיסטים מסביב לעולם לא רואים סיבה טובה להשקיע במדינה המתפתחת.
"כשהגעתי לפגישה העסקית הראשונה שלי באתיופיה, נפגשתי עם מספר חברות פרסום לבדוק היתכנות לקיים פעילות דיגיטלית בתחום הפרסום. הכל הצטייר לתמונה אחת: יש פוטנציאל ושווה להשקיע. היום אני מקדם עסקים באינטרנט וברשתות החברתיות, מתוך הבנה שתחום הפרסום באתיופיה הולך לעבור שינוי כפי שעבר שאר העולם, משיטות פרסום מסורתיות לפרסום דיגיטלי", אומר ג'מבר.
"ג'מבר מצטנע", שאטה מתערב. "הוא מחלוצי הדיגיטל באתיופיה. התושבים באתיופיה הבינו שהאופן וצורת הפרסום צריכים להשתנות. יש בעייתיות בעולם המדיה, ולשם ג'מבר נכנס. ג'מבר היה אחראי על הפקות מאוד גדולות באתיופיה והגיע להישגים אדירים".
"ישראל חוזרת לאפריקה, ואני מניח שבשנים הקרובות נראה את זה קורה"
על עצמו, שאטה מעיד כי "אף פעם לא ראיתי את עצמי כשכיר, תמיד ניסיתי להיות פרסונה עצמאית, לעשות דברים בצורה שונה ולא לקבל תכתיבים מלמעלה". ואכן, שאטה הגשים את חלומו והיום הוא מהנדס תעשייה וניהול, עם תואר שני במנהל עסקים ורזומה מרשים בתחום ההייטק.
שאטה, שמגיע מתחום ניתוח מערכות מידע, הוא מעין "טייס המשנה" של אנשי העסקים שמגיעים לאתיופיה עם שפע של דעות קדומות על המקום. הוא מאתר את אותם אנשי עסקים, ומציע להם את שירותיו בתור אחד שיודע את השפה, מבין את התרבות, בן הקהילה ובעל תארים וידע רחב בתחום ההייטק.
אחרי שניתח במשך שנתיים את השוק הכלכלי באתיופיה, הוא פיתח מספר סטרטאפים שכבר מתחילים לתפוס תאוצה באתיופיה. "ברגע שהבנתי שאנשים באים לעשות אקזיט אבל מנסים להלביש בכוח פיתרון על בעיה שלא קיימת, החלטתי להתחיל לזהות צרכים אמיתיים. למשל, פרוטזות לגדועי ידיים שאין לאנשים אפשרות לממן אותן בעשרות אלפי דולרים. הקמנו מקום שבו אנחנו מדפיסים בתלת מימד פרוטזות שיעלו בערך 60 דולר. גם בתחום המזון אפשר לעשות שינוי – כמעט ואין קינוחים אתיופים, אז החלטנו להתחיל לייצר עוגיות מטף, הדגן האתיופי. אני עושה את זה יחד עם שותף ישראלי שהצטרף אליי", מספר שאטה.
"שאטה מהווה מקור ידע עיקרי עבור אנשי עסקים וחברות חיצוניות, הוא אסף המון מידע על אתיופיה" מעיד ג'מבר, שמפרגן גם הוא לשותפו. "הדבר הראשון שאנשים חושבים על אפריקה לאו דווקא נכון, אבל ישראל מתחילה להפנים שאפריקה היא שוק שכדאי להיכנס אליו. ישראל חוזרת לאפריקה ואני מניח שבשנים הקרובות נראה את זה קורה".
"הבנתי שיזמות בישראל תהיה מאוד מאתגרת - והחלטתי לבדוק בחוץ"
למרות שהשניים מעורים כיום בחיים באתיופיה ומתמצאים מאוד בנעשה בשוק המקומי, הם מעולם לא תכננו לעסוק בתחומי התמחותם במדינה שאינה ישראל. "לקראת סוף השירות הצבאי שלי, עשיתי ניתוח של שוק העבודה בארץ", מספר שאטה. "מהר מאוד הבנתי שיזמות בישראל תהיה מאוד מאתגרת ולכן החלטתי לבדוק בחוץ. באותו שלב באמת לא הכרתי את אתיופיה, אבל כמו מנתח מערכות מידע טוב - בחנתי את השוק במשך שנתיים. זה היה מאוד מאתגר, המדינה עצמה בשלבי התפתחות ובכל שנייה יש שינוי רפורמי, וזה גורם לך ללכת לעשרה כיוונים שונים מנקודת ההתחלה שלך".
למרות הקשיים, שאטה נשאר והמשיך להתפתח: "בדקתי מה מדינה מתפתחת צריכה כדי להאיץ את הכלכלה שלה, וראיתי שהחיסרון המרכזי הוא במשקיעים זרים. כשבדקתי למה הם לא באים – הבנתי שאין נגישות למידע. ד"ר גוגל הפך להיות האויב הכי גדול שלי, כי אנשים היו סומכים על המידע שיש לו להציע. ליזמים ואנשי עסקים רבים יש הנחות יסוד שגויות על אפריקה בכלל, ואתיופיה בפרט. היו אנשים שאמרו לי 'תפגיש אותי עם הבן של המלך', בלי לבדוק אם בכלל יש מלוכה באפריקה (אגב, אין).
"יש תפיסה רווחת שאומרת שמה שתופס בארץ, יתפוס גם שם – וזה לא תמיד נכון. החלטתי ללמוד כראוי את השוק, וללמד אחרים איך לחדור אליו בצורה נכונה וקלה. עם הזמן פיתחתי קשרים רבים עם גורמים במשק, סוכנויות ואפילו שרים בממשלה האתיופית", מספר שאטה.
הפספוס של ישראל באפריקה
השניים מאמינים שאתיופיה טומנת בחובה הזדמנויות רבות ליזמים מכל העולם ומכל העדות, אך לא מתעלמים מנקודת הפתיחה הטובה שלהם, כיוצאי העדה האתיופית, בכניסה לשוק המתפתח. "לישראלים ממוצא אתיופי יש יתרון ביחס לישראלים ממוצא אחר", מסביר ג'מבר. "רוב הסיכויים שבאתיופיה יקבלו מישהו שנראה כמוהם ומבין את התרבות. דבר נוסף הוא העובדה שעבור יוצאי הקהילה, אתיופיה היא לא רק מקום לעשות בו ביזנס, אלא מדינה שההורים שלו הגיעו ממנה וזה עושה הבדל משמעותי עבור יזמים".
"הקהילה שלנו יכולה להוות מפתח עבור העצמת והצלחת העסקים באתיופיה. הממשלה מסתכלת בצורה עקומה על זרים, יש להם חששות משלהם. כשאתה משתמש במשאב מקומי כדי לחדור לשוק בחו"ל, זה יכול לעזור", שאטה מציין.
מסתבר, שהממשלה האתיופית הבחינה בפוטנציאל שקיים ביזמים הישראלים, בדגש על יוצאי הקהילה האתיופית. "הממשלה האתיופית נותנת תמריצים לאתיופים בתפוצות כדי שיבואו להשקיע וירתמו עסקים אחרים שישקיעו באתיופיה. אחד התמריצים המשמעותיים הוא בניהול מטבע זר שיש עליו הגבלות קשות, כך שלחברות זרות שפועלות עם תושב מקומי ישראלי ממוצא אתיופי – יש הטבות גדולות. למשל, אם דמי כניסה של חברה לשוק העבודה עומד על 250 אלף דולר, בליווי יוצא הקהילה – הסכום יירד ל-200 אלף דולר", שאטה מסביר.
"ישראלים תמיד מנסים לתפוס הזדמנויות, לעשות את האקזיט. הפספוס של אפריקה בכלל ואתיופיה בפרט הוא משמעותי עבור ישראל. אנחנו מפגרים אחרי ארה"ב, אירופה, סין ומדינות גדולות אחרות שכבר הבינו את הפוטנציאל הכלכלי שקיים באתיופיה. גדלנו על מדינת הסטרטאפ ניישן, אבל רוב החברות הישראליות בכלל מכוונות החוצה – ולא מתמקדות בישראל.
"הפספוס הגדול נובע ככל הנראה ממחסור בידע, ולהלן רק חלק קטן מהנתונים: אתיופיה היא מהארצות העתיקות בעולם, שטחה כפול מטקסס – המדינה השנייה בגודלה באפריקה, אוכלוסייתה מונה למעלה ממאה מיליון נפש, כוח עבודה של 54 מיליון אנשים אקטיביים שיכולים לעבוד, אחוז גבוה של אוכלוסייה צעירה, מחירי חשמל מהנמוכים בעולם ועלות זולה של כוח אדם. אם ישראלים ייכנסו לשם, לא רק שנקדם חברות ישראליות אלא גם נרוויח כישראלים", שאטה מסביר.
הגיע הזמן - אתיופיה!
ביום רביעי האחרון התקיים כנס לשיתופי פעולה עסקיים בין אתיופיה לישראל, שהעניק הזדמנות והצצה ראשונית לפתיחת הדלת העסקית באתיופיה.
הכנס התקיים בהובלת והשתתפות רבים מבני הקהילה האתיופית, וביוזמה משותפת של Ethiopian Israeli diaspora – Business forum, משרד העו"ד "הרצוג פוקס נאמן" והאגודה לפיתוח בינלאומי – סיד ישראל.
גם נציג ממשלת אתיופיה במשרד האחראי על השקעות זרות לקח בו חלק, וכן מנכ״ל חברת הייעוץ עסקי הגדולה באתיופיה. במהלך הכנס התקיים פאנל מומחים בהנחיית אלונה בר-און, מנכ״לית גלובס ושגרירת ישראל (לשעבר) באתיופיה, ובין המשתתפים בפאנל היו גם ג'מבר ושאטה, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתהליך והשאיפה לחזק את קו אתיופיה-ישראל.
״שמחתי לראות את הרצון הגדול הקיים בעיקר בקהל הישראלי ממוצא אתיופי שהגיע לגלות את ההזדמנויות שקיימות באתיופיה, ואת היתרונות שיש לנו כאתיופים בתפוצות", מספר ג'מבר, ושאטה מצטרף ומוסיף: "הכנס הוא הוכחה לפוטנציאל והרצון הגדול לשמוע על האפשרויות שאתיופיה טומנת בחובה. מאות משקיעים הגיעו היום וזו תעודת כבוד של פורום דיאספורה יוצאי אתיופיה בישראל. הגיע הזמן, אתיופיה!״
לפנייה לכתב/ת 
