איך נכנסו יישובי העשירים במדינה לרשימת מקבלי הטבות המס?

טבלת היישובים שזוכים להטבות מס לשנת 2019 מעלה סימני שאלה גדולים לגבי תהליך קבלת ההחלטות. בדיקת האשכולות הסוציו-אקונומיים, שאליהם משתייכים תושבי היישובים שברשימה, מציגה השנה שוב תמונה בעייתית: מסתבר שקיימים יישובים עם אוכלוסייה עשירה, אשר זוכים להטבות מס דומות להטבות שניתנות ליישובים מוחלשים - שם הן נדרשות, בין היתר, כדי למשוך אוכלוסייה חזקה. כך לפי ועדת הכספים של הכנסת.

בניגוד לקריטריונים: אושרה הצעת חוק להארכת הטבות מס לכפר ורדים

פגיעה בהטבות המס עלולה להבריח אוכלוסיה חזקה מהפריפריה

היישוב המבוסס מיתר שליד באר שבע יזכה השנה להטבת מס בשיעור של 13% (עד לתקרת הכנסה שנתית של 162 אלף שקל). מדובר בהטבה שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים עבור תושבי אחד היישובים היוקרתיים בנגב, ש"ספג" השנה ירידה מהאשכול התשיעי לאשכול השמיני - מה שאיפשר לו להיכנס למסלול ההטבות.

(צילום: הרצל יוסף)

גם תושבי היישוב כרמית, השייך למועצה המקומית מיתר, יקבלו את אותה הטבת מס. ראש המועצה הטרי שמעון מזוז, שהיה גזבר עיריית דימונה במשך כ-18 שנה, דיווח בחגיגיות לתושביו על הצלחתו בדף הפייסבוק שלו, לאחר שבעבר פנה למשרד האוצר בנושא ונענה בשלילה. להערכת רשות המיסים, מדובר באובדן הכנסות למדינה בגובה של בין 50-100 מיליון שקל בשנה עקב השינוי.

במשרד האוצר הסבירו כי, כאמור, היישוב מיתר נכנס למפת ההטבות עקב ירידה בנתון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) הנוגע למצבו החברתי-כלכלי. לאחר הירידה באשכול, לדברי האוצר, היישוב עמד בקריטריונים הקבועים בחוק. עם זאת, בדימונה שבאשכול הרביעי, לשם השוואה, מקבלים התושבים הטבת מס של 16% (עד לתקרה של 192 אלף).

>> לרשימת היישובים המלאה של היישובים שזכו בהטבת המס לשנת 2019

תושבי עוטף עזה הספיקו לקבל את ההטבה רגע לפני פיזור הכנסת

התושבים במצפה רמון מקבלים הטבת מס של 18% (עד לתקרה של 234 אלף שקל). בנתיבות (אשכול שלישי), ברהט (אשכול ראשון) ובערד מקבלים הטבת מס של 16%. ביישוב המבודד כמהין וביישוב באר מילכה שבמועצה האזורית רמת נגב מקבלים הטבת מס של 12%.

יישובי עוטף עזה מקבלים אף הם הטבות מס עד שנת 2021, זאת לאחר שבוועדת הכספים אישרו את ההטבה - זמן קצר לפני פיזור הכנסת. כך, ביישובים דוגמת כפר עזה, בני נצרים, כיסופים ועוד, מקבלים הטבת מס של 20%.

ביישוב גבעות בר שבמועצה האזורית בני שמעון מקבלים התושבים הטבה בשיעור של 7%, כאשר תקרת ההטבה היא 132 אלף שקל. מדובר ביישוב חדש יחסית שהוקם בשנת 2004. מחירי הבתים שם טיפסו לאורך השנים, ועל פי נתוני אתר מדלן, בשנים 2017-2018 נמכרו במקום בתים במחיר של עד 2.5 מיליון שקל. יש לציין שמחירי הבתים במיתר "צנועים" יותר לעומת גבעות בר, והעסקאות האחרונות בסוף שנת 2018 עמדו על 1.4 מיליון שקל עד 1.9 מיליון שקל.

(צילום: הרצל יוסף)

ברשימה נמצא גם קיבוץ חצרים השייך למועצה האזורית בני שמעון. תושבי חצרים, אחד הקיבוצים העשירים במדינה, מקבלים הטבת מס בשיעור של 10%. כאן צריך להזכיר שחברת נטפים של הקיבוץ הניבה אקזיטים נדיבים: ב-2006 הכניס הקיבוץ מיוזמתו את הקרנות מרקסטון וטנא כשותפות, ועל פי הערכות מימש 16% ממניותיו תמורת 25 מיליון דולר.

חמש שנים מאוחר יותר, קרן פרמירה קנתה את מרקסטון וטנא, בעסקה מורכבת שבה מימש הקיבוץ 6% ממניותיו תמורת 51 מיליון דולר. הקיבוץ רכש לאחרונה 33% ממניותיה של נגב אקולוגיה תמורת 40 מיליון שקל, ונהפך לשותף של קיבוץ משמר הנגב (הנהנה אף הוא מהטבות מס). כעת נודע כי הקיבוץ שהתעשר מטפטפות ינסה לעשות כסף מאשפה - וישקיע 47 מיליון שקל באתר הפסולת דודאים כדי לרכוש 49% מהאתר שבנגב לטובת כניסה לענף המיחזור.

X

גם היא ברשימה: הצצה לערד    (צילום : בראל אפרים)

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

מתגוררים בבתים במיליוני שקלים, ומקבלים הטבות מס

עיוותים נוספים, הקיימים מזה שנים, ניתן גם למצוא בצפון הארץ. כך, לדוגמא, היישוב חצור הגלילית שבאשכול הרביעי מקבל הטבת מס של 10% (עד לתקרה של 162 אלף), בעוד שבמושבה הוותיקה והמבוססת יסוד המעלה שבאשכול השמיני מקבלים 12% (עד לתקרה של 192 אלף).

לפי העסקאות האחרונות לשנת 2018 ביסוד המעלה, נמכרו בתים במחיר של עד 2.5 מיליון שקל. בחצור הגלילית, לעומת זאת, ממוצע מחירי הבתים הנמוך ביותר במחוז צפון: לפי אתר מדלן הממוצע עומד על כ-750 אלף שקל נכון לסוף 2018.

תקרת המס לתושבי קריית שמונה צפויה לרדת במחצית האחרונה של 2019 ב-18 אלף שקל, כאשר תושבי המקום קיבלו עד עתה 20% הטבת מס עד לתקרה של 252 אלף שקל. ביישוב כפר ורדים, שבאשכול התשיעי, התושבים יקבלו הטבה רק למחצית הראשונה של השנה, בגובה של 7% (תקרה של כ-161 אלף שקל). אובדן ההכנסות למדינה לאורך השנים מכפר ורדים מוערכת, בדומה למיתר, בכ-50 מיליון שקל ומעלה.

(צילום: אביהו שפירא וחיים הורנשטיין )

רשות המיסים: הקריטריונים עברו שינויים רבים ביוזמת הח"כים

מרשות המיסים נמסר בתגובה: "הקריטריונים לקביעת הטבות מס ליישובים עברו שינויים רבים ביוזמת חברי הכנסת, הן בעת החקיקה והן לאחר מכן. השינוי האחרון אושר במליאת הכנסת בתחילת ינואר. חלק ניכר מהשינויים בקריטריונים להטבות היה בניגוד לעמדתה המקצועית של רשות המיסים. כתוצאה מכך, נקבע, למשל, כלל לפיו האשכול הכלכלי-חברתי נקבע כנמוך מבין דירוג היישוב עצמו לבין דירוג המועצה האזורית אליה הוא משתייך.

כמו כן, לדוגמא נקבע כלל לפיו יישוב עירוני בנגב מקבל תוספת הטבות, ולכן היישוב מיתר - שעתה קיבל דירוג באשכול הסוציו-אקונומי השמיני, שמאפשר לו לקבל הטבות במסלול הנמוך ביותר - מקבל עכשיו גם תוספת זו ומגיע ל-13% זיכוי. רשות המיסים מצווה לפעול על פי הוראות החוק ובהתאם אליו פרסמה את ההנחיות המקצועיות".

להערכת רשות המיסים, מדובר באובדן הכנסות של בין 50 ל-100 מיליון שקל בשנה עקב השינוי.

מוועדת הכספים, המאשרת את הטבות המס לפי קריטריונים, נמסר: "בשנת 2012 פסק בג"ץ כי השיטה שהייתה נהוגה עד אז, לפיה נקבעו היישובים הזכאים להטבות מס, ללא אמות מידה ועל פי רשימה אקראית של יישובים, פוגעת בזכות לשוויון ומפלה בין תושבי יישובים סמוכים שאין הבחנה עניינית ביניהם. על מנת להמשיך ולסייע ליישובי הפריפריה, חוקקה ועדת הכספים חוק המעגן קריטריונים ברורים הנשענים על נתוני הלמ"ס: מצב סוציו-אקונומי, מדד פריפריאלי, קרבה לגבול וכדומה.

"כך קורה שלצד יישובים מוחלשים רבים, נכללים לעיתים גם ישובים בודדים חזקים יותר מבחינת מדדים מסוימים, אשר עונים על הקריטריונים שהוגדרו לזכאות; אך כפי שפסק בג"ץ, מכורח עיקרון השוויון לא ניתן להפלותם. מנגד, החרגת קריטריונים מסוימים הייתה מביאה לפליטת חלק מהישובים המוחלשים הנצרכים להטבות.

"מעת לעת מתעדכנת מפת ההטבות בהתאם לצורך, כך באחרונה הגדילה ועדת הכספים את ההטבה עבור יישובים עירוניים פריפריאליים, דוגמת נתיבות ואופקים. בתוך הגדרה זו נכלל גם היישוב מיתר מכורח דירוגו שלישי מתוך 10 במדד הפריפריאליות של הלמ"ס.

"מאז חקיקת החוק וקביעת קריטריונים ברורים, לא נדרשה התערבות שיפוטית. ועדת הכספים תמשיך ותפעל לחיזוק ישובי קווי העימות והפריפריה החברתית והגיאוגרפית בישראל".