שתף קטע נבחר

 

גשר לבתי המשפט

בשורה לסטודנטים לגישור ולמגשרים מקצועיים שאינם נמנים על רשימת המגשרים בבתי המשפט, מספטמבר השנה, תוכלו גם אתם לקבל משם תיקים

אורן, סטודנט לרפואת שיניים בירושלים, היו את כל הסיבות לכעוס. באמצע הלימודים - שעליהם הוא שילם ממיטב כספו, אורן קיבל צו קריאה לשירות מילואים למשך חודש ימים. בהיעדר מי שישמור על הכלב שלו רמבו, אורן נאלץ לאחסן אותו בפנסיון לכלבים, שגם שם הוא שילם סכום נכבד.

 

בחלוף תשעה ימי מילואים, אורן קיבל שיחת טלפון בהולה. על הקו היה נציג הפנסיון, שבישר לו כי הכלב שלו רמבו גוסס.

 

הדמיה (צילום: shutterstock)
הדמיה(צילום: shutterstock)

 

אורן היה המום וכאוב, ועם זאת, חסר אונים בשל היותו אי שם. הוא ביקש שיעשו את הכל כדי להציל את כלבו האהוב. בכלל זה, הוא הסכים לבקשת הנהלת הפנסיון להעביר את רמבו לטיפולו של וטרינר, וגם הסכים לגובה התשלום עבור הטיפול בכלבו.

 

העניין לא הסתיים בכך. לאחר כמה ימים, כאשר דווח לאורן כי הכלב עדיין חולה, הוא ביקש שיעבירו אותו לווטרינר אחר וזה טיפל בכלב ואף הצליח לרפא אותו.

 

כשאורן חזר הביתה וקיבל חשבונית על סך 11.5 אלף שקלים עבור הטיפול בכלבו - הוא חטף הלם וסירב לשלם את הכסף. לא רק זאת, אורן הגיש תביעה נגד הפנסיון, בנימוק שהכלב שלו נדבק שם ולכן חלה, והוא אף דרש מבעלי המקום להשיב לו את הכסף עבור הטיפול ברמבו.

בית המשפט הפנה את הצדדים להליך של גישור.

 

נשמע לכם מסובך? לא אם אתם סטודנטים שלומדים גישור באוניברסיטה, במכללה, בביה"ס מקצועי אחר או שכבר יש לכם תעודת מגשר ואתם מיומנים.

 

השאלה שנשארה היא: באיזה מגשר יבחרו אורן והנתבעים? האם זה יהיה מישהו שנכלל ברשימת המגשרים של בתי המשפט? או כל מגשר מקצועי אחר, שהם יעדיפו? התשובה לכך, היא תלוי מתי אתם שואלים.

 

ד"ר דוד סילורה, מגשר מהו"ת (הליך קדם גישור, שראשי התיבות שלו: מידע, היכרות ותיאום), ובעל ביה"ס סילפר לגישור, מסביר: "עד היום הופנו תיקים מבית המשפט רק למגשרים שאושרו על־ידי הנהלת בתי המשפט והופיעו ברשימה שלה. כך יצא, שמי שלמד גישור ולא נכלל ברשימה, לא זכה לקבל תיקים ובעצם הוא קופח.

 

- וממה הוא התפרנס?

"מפה לאוזן בשוק הפרטי, שלשמחתנו הולך ומודע ליתרונות שיש להליך הגישור טרם המשפט, ומגדיל את הביקוש לו".

 

ד
ד"ר דוד סילורה - מגשר מהו"ת, מנכ"ל ביה"ס סילפר + דרכים - גישור והדרכה(צילום: יח"צ)

 

- אז מה השתנה מאז?

"בינואר השנה, נחתם שינוי בתקנות בית המשפט בנושא הגישור, על־ידי שרת המשפטים איילת שקד, לפיו נושא הגישור הורחב לא רק לרשימת המגשרים ברשימה. התקנות מבהירות את השינוי העתידי בעולם ניהול הסכסוכים, באמצעות שיטת הגישור המקצועית".

 

- מה התקנה קובעת?

"במקרה שהצדדים לא יגיעו להסכמה ביניהם על מינוי מגשר מסוים, הם יופנו ליחידת הגישור, כדי שתביא בפניהם מתוך רשימת המגשרים, את שמותיהם של כל המגשרים המתאימים למאפייני הסכסוך. התוספת החשובה היא בסעיף הבא, שקובע כי 'אין בתקנות האלה לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר, שאינו נכלל ברשימת המגשרים'".

 

- ומה המשמעות של זה?

"התקנה אומרת בעצם, שכל מי שהוכשר כמגשר במסלול מקצועי, או שהוא בוגר קורס בסיסי וקורס להתנסות מודרכת בגישור (פרקטיקום) - רשאי לעסוק בגישור כמקצוע. חלק מהמגשרים ירגישו שהם הולכים עם ומרגישים בלי, וחלק אחר ירגישו שהם הולכים בלי ומרגישים עם.

הדבר יהיה נכון לעשרות מגשרים בקהילה המוכרים במרכזי הגישור שלהם כמגשרים מקצועיים, אף על פי שאינם עונים לכל הקריטריונים שבתקנות רישום מגשרים ואינם נמנים על רשימת המגשרים של בתי המשפט".

 

- ובמילים פשוטות?

"הפרשנות שלי לחקיקה, אשר תתחיל בפועל רק מחודש ספטמבר השנה - היא, שבעצם יהיו שתי רשימות. האחת של מגשרי בתי המשפט, והשנייה של מגשרים שאינם ברשימת בתי המשפט. אלא ששניהם יהיו מוכרים ושווי ערך כמגשרים, כאשר בעלי הדין יבחרו לקיים אצלם גישור. בית המשפט יכיר בהסדרים שיושגו, כמו גם בבחירת המגשרים עצמם. וזאת מהפכה!".

 

כוח רמבו

ד"ר דוד סילורה, היה מטעם בית המשפט המגשר בתיק של הסטודנט אורן, "כשהצדדים הגיעו לפגישה כל אחד התבצר בעמדתו בנושא הכלב שחלה", הוא מספר. "בעוד שאורן האשים את בעל הפנסיון ודרש ממנו פיצוי, בעל הפנסיון האשים את אורן וטען כי הכלב הגיע אליו כנראה חולה ולא נדבק בפנסיון. לאור זאת הוא דרש מאורן לשלם את דמי השהייה של הכלב וגם את התשלום עבור הטיפול אצל הווטרינר הפרטי.

 

- ואיך הגישור הזה הסתיים?

"לאחר שלוש שעות של דיונים, סוכם כי מאחר וכולם אוהבים כלבים ולשמחת כולם מה שחשוב זה שרמבו ניצל והוא בריא - יש לסגור את התיק. עם זאת, נקבע, כי אורן יתרום 1,000 שקלים לאגודה ציבורית העוסקת בהצלת כלבים".

 

תיק אחר שהפנה בית המשפט לגישור אצל ד"ר סילורה, עסק בבני משפחה שטסו לחו"ל והמזוודה שלהם לא הגיעה ליעדה.

 

ד"ר סילורה: "מדובר ביהודי חרדי, אשתו ושני ילדיו, שיצאו לחופשה באירופה. הם לקחו איתם שלוש מזוודות: בראשונה הם הבגדים של הבעל ואשתו, במזוודה השנייה בגדי הילדים, ואילו המזוודה השלישית הכילה מצרכים ואוכל כשר. כשנחתו בשדה התעופה בבלגיה. התחוור להם לתדהמתם כי המזוודה עם האוכל הכשר נעלמה".

 

- ומה קרה?

"כשהם חזרו ארצה מהחופשה, עייפים, רעבים, ולא מרוצים - בני הזוג הגישו תביעה נגד חברת הנסיעות, שהייתה אחראית מבחינתם, על הכבודה שלהם.

 

בגישור שנערך, חברת הנסיעות התנערה - וטענה כי האשמה האמיתית היא חברת התעופה. נציגי חברת התעופה האירופאית טענו, כי הם מצידם רצו להעמיס את המזוודה למטוס, אבל המאבטחים בשדה התעופה בן גוריון הם אלה שעיכבו את המזוודה ולכן - איש לא אשם באבידה".

 

- איך בני הזוג הגיבו?

"הבעל דיבר. הוא הפליג בתיאור הסבל והעוול שנגרם למשפחתו בעקבות המזוודה שנעלמה. הוא פירט את ההוצאות הכספיות הרבות והלא מתוכננות שנאלץ להוציא, ואת בזבוז הזמן יקר ערך של ימי החופשה בחיפוש אחרי מזון כשר, שלא היה ניתן למצוא שם בקלות - במקום לטייל".

 

- כיצד הגישור הסתיים?

"בתום דין ודברים ביני לבינם ובין הצדדים לבין עצמם, חברת התעופה הייתה מוכנה לתת לבני הזוג פיצוי על אובדן המזוודה - כפי שקובע החוק הבינלאומי בהסכמי מונטריאול. החברה לא מצאה לנכון לתת מענה לגבי הסבל שנגרם למשפחה בנושא האוכל, ונטען כי גם בית המשפט לא יקח את זה בחשבון".

 

- ד"ר סילורה, כשאתה נתקל בגישורים מעין אלה - האם לא היה עדיף ליישב אותם טרם הגעה לבית משפט?

"זהו בדיוק העניין. כדי להטמיע את הנושא של הגישור בקרב הציבור ולסייע לו וכן לארגונים עסקיים ואחרים ליישב סכסוכים יש צורך לדעתי במיתוג הגישור".

 

- כלומר?

"לשווק את הגישור כמו מוצר. להדגיש את היתרונות של הגישור - העולים על חסרונותיו, כדי לעודד את השימוש של הציבור בהליכי גישור בסכסוכים - טרם ההחלטה לפנות לבתי המשפט".

 

- וזאת מדוע?

"כי בתי המשפט בין כה וכה יעבירו את הסכסוך לגישור, על פי תקנות סדר הדין האזרחי. למה הדבר דומה? לכדור הארץ המסתובב סביב צירו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים