המותר והאסור במינוי עובדים ופעילים ברשויות המקומיות

כבר יותר מ־20 שנה שמשרד גדעון פישר ושות' מלווה רשויות מקומיות, תאגידים עירוניים ונושאי משרה במינהל הציבורי, ומספק להם ייעוץ משפטי מקצועי. באחרונה אף השיק, בשיתוף המרכז לשלטון מקומי, קורס להכשרת בוררים במרכז השלטון המקומי, והובלת הבוררות – כחלופה לבתי המשפט בסכסוכים מוניציפאליים.

כזכור, באוקטובר האחרון נערכו בחירות מוניציפאליות ובמסגרתן החלו לכהן לא מעט ראשי רשויות חדשים, אשר באופן טבעי מעוניינים לשלב אנשים מטעמם במערכת המוניציפאלית, וזאת מתוך ראייה כי המדובר באנשים שיוכלו להגשים את המדיניות והשינויים שהנבחרים החדשים מבקשים לעשות, ואשר אף נכללו בהתחייבויותיהם לציבור.

בעזרת עו"ד דן שווץ, שותף וראש המחלקה המוניציפאלית במשרד גדעון פישר, המתמחה בתחום הביקורת הפנימית ומייעץ לעיריות, למועצות מקומיות ולמועצות אזוריות, נענה על מספר שאלות חשובות בנושאי חיוב אישי לראשי ערים, מינוי פעילים ועובדים ברשויות המקומיות.

מהם הכללים המנחים את ראש הרשות במינוי עובדים ובכלל זה עובדים בכירים?

עו"ד דן שווץ: "הליך מינוי עובדים ברשות המקומית ותנאי העסקתם מוסדר במסגרת החקיקה החלה על הרשויות המקומיות, חוזרי מנכ"ל משרד הפנים והוראות משרד האוצר. קיימים תפקידים שמוגדרים כתפקידי אמון אישי והם פטורים ממכרז, כגון: עוזר אישי, מנהל לשכה, נהג. קיימים תפקידים כלליים הפטורים ממכרז וזאת לדוגמה תפקידים במתח דרגות נמוך. חשוב לציין, כי תפקידים הפטורים ממכרז, המשמעות היא שאין חובה למנותם במסגרת מכרז פומבי, אך ככל ורשות תבקש לקיים מכרז פומבי לאיוש המשרות זו זכותה בהתאם לתקנות לקליטת עובדים".

דן שווץ ממשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות'(צילום: שי שקולניק)

בהתייחס לעובדים הבכירים, הרי שמינוי מנכ"ל הוא מינוי אישי, כאשר ראש הרשות מביא את המינוי לבחינה בעמידה בתנאי הכשירות הקבועים לתפקיד המנכ"ל, וזאת לעומת שאר העובדים הבכירים דוגמת גזבר, מהנדס, יועץ משפטי, מנהל אגף חינוך או וטרינר - שנבחרים במכרז פומבי".

האם מותר למנות פעילי בחירות, חברים וקרובי משפחה?

"החוק, הפסיקה ובדומה אף דוחות מבקר המדינה, לא קבעו איסור מפורש במינוי פעילי בחירות לעבודה ברשות המקומית. גם במסגרת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לא נקבע איסור כאמור. בהתייחס למינוי פעיל בחירות, זו תיבחן לרוב בזכוכית מגדלת תוך שתישאל השאלה האם לפעיל הייתה הבטחה מפורשת או משתמעת לפיה, אם הפעיל יעשה לבחירת הנבחר, לאחר מכן הנבחר ידאג למנותו לעבודה ברשות המקומית. במקרים בהן שולמה תמורה ייבחן, האם התמורה ששולמה לפעיל הייתה מלאה ותואמת את מחירי השוק או שהייתה חלקית, תוך שהשלמת התמורה נעשית הלכה למעשה מקופת הרשות המקומית, דבר שהינו כמובן אסור".

"בהתייחס למינוי קרובי משפחה, יש לבחון מה הקרבה המשפחתית, את הכפיפות שנוצרת ולמי הקרבה המשפחתית", מוסיף עו"ד שווץ. החוק וחוזרי מנכ"ל משרד הפנים קובעים מנגנונים לעניין זה. כך לדוגמה חל איסור לקלוט ברשות המקומית קרוב משפחה של ראש הרשות או סגנו בשכר, בדומה לא ייקלט עובד כאשר יש כפיפות ישירה בין הממונה על העובד לעובד, זאת אלא אם התקבל אישור ועדת השירות שפועלת ליד משרד הפנים. קליטת עובד שהינו קרובו של חבר מועצה כהגדרתו בחוק מחייבת פניה לאישור ועדת השירות. הוועדה רשאית לאשר את הקליטה בכפוף לקיומו של הסדר לנטרול החשש לניגוד עניינים. יחד עם זאת, חשוב לציין, כי האיסורים אינם אוטומטיים ויש לבחון כל מקרה לגופו. איסורים אלא חלים גם על התאגידים העירוניים, אשר מחויבים על פי נוהל האסדרה של משרד הפנים להחיל עליהם את הכללים שחלים על הרשות המקומית בנושא קליטת עובדים.

מה הדין כאשר נעשתה קליטה עובדים או הוצאות כספיות שלא בהתאם להוראות המחייבות?

"בהתאם להוראות פקודת העיריות (חלות גם על כלל הרשויות המקומיות), במקרה בו נעשתה הוצאה שלא כדין, רשאי משרד הפנים לדרוש ממורשי החתימה של הרשות ומי שפעל ליצירת ההוצאה הלא חוקית להשיב את הכספים וזאת במסגרת הליך מנהלי של 'חיוב אישי'. בנוסף, במקרה של קליטת עובדים שלא כדין, עלולה להיות מוגשת תביעה לביטול המינוי".

עו"ד גדעון פישר ממשרד עורכי הדין גדעון פישר ושות'(צילום: שי שקולניק)

האם קיים נוהל לחיוב אישי ומה המקרים הנפוצים שעומדים לחיוב אישי?

עו"ד שווץ מסביר כי "משרד הפנים הקים את הוועדה לחיוב אישי ואף קבע במסגרת חוזרי מנכ"ל, אמות מידה למקרים בהם ייעשה חיוב אישי. מקרים נפוצים לבחינה של חיוב אישי הם מינוי עובדים ללא מכרז במקום שהדבר היה נדרש, ביצוע התקשרויות ללא מכרז וכד'. ברשות המקומית, מורשי החתימה הם ראש הרשות והגזבר, ומשכך, יהיו אלה לרוב המחויבים בהוצאה שלא כדין. יחד עם זאת, ישנו מקרה שתלוי ועומד ובו מבקשים להשית חיוב אישי על היועץ המשפטי לרשות המקומית".

כיצד ניתן להימנע מחיוב אישי?

"קיימת חשיבות רבה, שהתנהלות הרשות תיעשה באופן מסודר, מתועד ותוך הסתמכות על הצוות המקצועי והייעוץ המשפטי לרשות המקומית", אומר עו"ד שווץ. כך, מקום בו הסתמכה הרשות המקומית על חוות דעת משפטית ופעלה על פיה, הרי שלא יושת חיוב אישי. יצוין, כי חיוב אישי יכול להיות מושת הן על עובדים והן על חברי מועצת הרשות המקומית".

כיצד ניתן להתמודד עם פניה לחיוב אישי?

עו"ד שווץ מציין אומר כי "יש להכיר היטב את העובדות הנטענות ביחס למקרה הנדון, כמו גם את הוראות החוק וחוזרי מנכ"ל ביחס להוצאה שנטען כי נעשתה שלא כדין, תוך הצגת תהליך העבודה המקצועי שנעשה ברשות בקשר למקרה, כאשר גם אם בסופו נעשתה טעות, אין זה מסוג המקרים בהם יש להרחיק לכת ולחייב אדם באופן אישי. מומלץ אף להציג מקרים אחרים דומים שנדונו בוועדה לחיוב אישי ולא נקבע לגביהם, כי יש להשית חיוב אישי".

משרד גדעון פישר ושות' פועל מזה 25 שנה והוקם על־ידי עוה"ד דפנה וגדעון פישר. המשרד מעסיק עשרות עורכי דין ומעניק שירותים משפטיים בקשת רחבה של נושאים. המחלקה המסחרית מעניקה שירותים משפטיים לחברות ציבוריות וממשלתיות, עמותות גדולות, חברות טכנולוגיה, מוסדות ציבור, קרנות פיתוח עירוניות ומרכזי אמנות, בנוסף לניסיון בפרויקטי BOT, בתחום הפירוקים והבנקאות, בייעוץ משפטי לנושים ולחייבים, בשיתוף פעולה הדוק עם הכנ"ר, ומעורבות בתיקי פירוק מהגדולים בארץ.

מחלקת הליטיגציה של המשרד בעלת ניסיון עשיר בייצוג בבתי משפט, בקביעת תקדימים משפטיים ובקידום יוזמות חקיקה. לצידה, פועלת מחלקת הבוררויות ויישוב הסכסוכים. המשרד ממלא תפקיד מרכזי במיזמים ובעסקאות נדל"ן, מהגדולות והמורכבות בישראל. בנוסף, קיים במשרד ידע ייחודי בתחום דיני הביקורת הפנימית ובייצוג מבוקרים בפני מבקר המדינה. המשרד אף משמש כנציג בלעדי של רשת עורכי הדין העולמית PARLEX.