הנשים של "הכלה מאיסטנבול"

"כל צורה של התמכרות היא רעה: בין אם הנרקוזה היא אלכוהול, מורפיום או אידיאליזם", כתב בשעתו הפילוסוף קרל יונג.

בכל ערב בימים א-ד, בשעה 21.09, בני ביתי יודעים שעכשיו "שעת רצון". הם צריכים להוכיח את הרצון שלהם להבין את האישה והאמא המכורה. מאותו רגע למשך כ-45 דקות, כל כולי מוקדש לפארוק וסורייה ואסמה ושאר השותפים לטלנובלה הטורקית "הכלה מאיסטנבול", שהכניסה כמעט מדינה שלמה, ואותי בוודאי, לסוג של התמכרות. ואם יונג היה בחיים, הייתי מצהירה בפניו: "דע לך שיש גם התמכרות טובה. לא רק רעה".

אז מה יש בסדרה הזאת שהכניסה מאות אלפי צופים (כן, גם צופים, לא רק צופות) בישראל ומיליונים ברחבי העולם למוד הזה של "אי אפשר בלי". מה יש בה שהמכורות והמכורים לא מפספסים אף פרק, הופכים את הטלנובלה הזאת לחלק בלתי נפרד מהחיים שלהם, הופכים את העלילה לנושאי שיחה "פילוסופיים", מתחילים להתנהל כמו גיבורי הסדרה, אפילו מדברים קצת בטורקית (שאינה שפת האם שלנו, כידוע) ואפילו טסים לאיסטנבול כדי לבקר באתרי הסדרה?

ותראו מה עוד: כבר שנים שלא הייתה כאן היסטריה טלוויזיונית שמאחדת בין צופים (בעיקר צופות), בטווח גילאים שמתחיל בנערות ומסתיים בגילאי 80+, שחוצה עדות ותחומי עבודה, ממנהלות ועד אחרון העובדים. ואם צריך עוד הוכחה להצלחה: הנה - "ארץ נהדרת" השיקה פארודיה על הסדרה!

למה קל להתמכר?

אז מה יש שם שמוביל ל"התמכרות"?

ככה: ההיסטוריה וההיסטריה מתחילות בכוס קפה. פשוט כך. בחורה צעירה ויפה (סורייה) שומעת "במקרה" (כי הרבה דברים טובים מתחילים במקרה) שהבחור שעומד בתור לפניה ומבקש לשלם על כוס קפה (להלן פארוק ממיס הלבבות) - שכח את ארנקו בבית. בלי לחשוב פעמיים, וטוב לה שכך, היא משלמת עבורו על הקפה.

מה שמסתבר מיד אחרי הקפה, שסורייה (השחקנית אסלי אנבר) היא זמרת יפה בראשית דרכה, שחיה בצניעות עם דודתה באיסטנבול. והוא - פארוק ההורס!!! (השחקן אוזג'אן דניז) - איש עסקים, בן למשפחת בוראן, אחת המשפחות הוותיקות, העשירות והמכובדות בטורקיה.

עוד מעט תיכנס לתמונה אסמה, יותר נכון גברת אסמה - אמו של פארוק, שהתאלמנה מבעלה, אביהם של ארבעת בניה, ומתפקדת על תקן ראש המשפחה, ומציגה אמא מרשעת וקפדנית וחולת שליטה. פארוק, הבכור, הוא בנה המועדף ויש לה תוכניות גדולות עבורו, כולל ארגון חתונה עם כלה שהיא בחרה עבורו. פארוק אמנם מכבד אותה, אבל לא ממש שואל אותה. ולאחר שסורייה עושה לו בית ספר, ולאחר שהם מתאהבים עד כלות ומחליטים להתחתן - כל השרירים שעושה לו אמו וכל התחבולות שלה וההתנגדות הנחרצת לנישואין - לא עוזרים - וסוף אהבה לנצח. לא מעט בזכות אישיותה החזקה ונחישותה של סורייה.

עד כאן? ממש לא. כי לסדרה יש 291 פרקים, וכל אחד בפני עצמו מציג דרמה בהתגלמותה, ואנחנו מתחברים לעלילה, לדמויות, צוחקים ובוכים, מתרגזים ומסכימים, ומשאת הנפש של רבים היא לנסוע לאיסטנבול (או לבורסה, שם נמצאת הווילה הגדולה בה הוסרטה הסדרה), לראות את המקום ולקוות שאולי מאמצע שום מקום יגיעו לפתע פארוק וסורייה, ואז אלילי התרבות החדשים ילבשו בשר ודם.

ואכן, בעקבות הסדרה כבר יש נסיעות מאורגנות לאיסטנבול, שעוקבות אחרי האתרים שבסדרה. במקביל, יש נסיעות לאחוזה שבבורסה, בה כאמור מתרחשת העלילה, אבל כניסה לבית בלבד עולה 200 דולר, לכן רבים מסתפקים בלראות אותה מבחוץ".

"אני לא מתמכרת לסדרות, אני מעדיפה סרטים והצגות", סיפרה לי יפעת, אחת מחברותיי. לצפייה ב'כלה מאיסטנבול' נכנסתי במקרה לאחר שחברה סיפרה לי על זה. בהתחלה צחקו עליי. אחר־כך שתקו. והיום? במכון הכושר מדברים על הסדרה, במקום העבודה מנסים לנחש מה יהיה בהמשך - כאילו: אם אתה לא שם - אתה לא קיים".

ואת גם "מאוהבת" בפארוק?

"שבעלי לא ישמע", היא מחייכת, "אני חולמת עליו בלילה".

יש הרבה גברים בסדרה ויש עוד נשים בסדרה, כדוגמת דילארה, חברתה של סורייה ואשתו של אדם, אסרה – בה מתאהב פיקארט ורוצה להתגרש בשבילה מאיפק (אגב, היא רעייתו של פיקארט במציאות), בגום - האקסית המיתולוגית של פארוק ואם בנו, שמפסידה לסורייה בקרב על ליבו וגם בקרב על החיים בצורה טראגית, ויש עוד.

נכון, הכלה מאיסטנבול היא לא "בית הנייר" ולא מהסדרות שכלולות תחת הכותרת של "סדרות איכות", אבל יש בסדרה הזאת הכל. יש פה נשים טובות ונשים רעות, ביצ'יות ומלאכיות, עשירות ועניות, ובעיקר נשים אמיתיות: יש את מי שמתאהבת ומוכנה ללכת עם אהבתה עד הסוף, יש את האם החד-הורית, יש מי שחווה דיכאון אחרי לידה, ויש מי שחווה אלימות מצד בן זוגה, שרק הצהיר על אהבתו אליה זמן קצר לפני החבטות בה. אלו החיים, לא? אגב, למרות הדרמה, יש בסדרה גם הרבה הומור. למשל: אקיף - העוזר האישי של פארוק - ממיס לבבות בהתאהבות שלו בסנם ומצחיק עד דמעות.

אסמה (איפק בילגין)  

אל תגידו אסמה, אלא גברת אסמה. היא נצר למשפחה הוותיקה והמכובדת ביותר בעיר בורסה, ושולטת באחוזה ובמשפחתה ללא עוררין. חשוב לה לשמור על המסורת ועל כל המנהגים הישנים. מאז מות בעלה הקדישה את חייה לארבעת בניה, וחלומה הגדול הוא למצוא לבנה הבכור כלה ראויה. בדיוק כשהיא מוצאת את המועמדת המתאימה, את איפק (בהמשך) - פארוק מכריז על אהבתו לסורייה.

אסמה(צילום: מתוך פייסבוק)

גברת אסמה נכנסת להלם ואז למתקפה. היא מחליטה למרר את חייה של סורייה באחוזה. בהתחלה היא מצליחה. בסוף, כמו במקרים אחרים, הגלגל מסתובב והיא תהפוך נר לרגלי סורייה. אסמה היא שחקנית מדהימה. אני מאמינה לרוע שלה, לתחכום, וגם לדמעות ולאנושיות שהיא מפגינה בכמה פרקים. עם התקדמות הסדרה מבינים שהיא נשלטת על־ידי בניה, אבל לא נרמסת. בנוסף, במהלך הסדרה היא מתאהבת. כן, כן, גם היא נופלת שדודה. לרגליו של גאריפ, אהבה עליה ויתרה בשחר נעוריה. האם זה יצליח הפעם? לא מגלים. תראו בעצמכם.

איפק (דילארה אקסויק) 

הכלה השנייה של אסמה, רעייתו של פיקרט. יפהפייה אבל ממומרת ורעת לב. החלום שלה היה להינשא לפארוק, אבל זה לא הצליח. אז היא כועסת ומפנה את הזעם שלה בשקרים ומזימות כלפי סורייה. ולא מצליחה כמובן. מה קורה כשהיא מגלה שבעלה מתאהב באחרת? אל תשאלו. תראו!.

איפק(צילום: מתוך פייסבוק)

רייהאן (הסמרה דינצ'ר)

אימו של אדם, הרשע והנוכל, שמסתבר כאחיהם החורג של ארבעת בניה של אמסה, שנולד כתוצאה מרומן נסתר שניהלה עם בעלה. היא עוברת לגור בבורסה עם בנה, בסמוך לאחוזת בוראן, כשהיא אחוזת אובססיה לגלות סודות, שיטלטלו ויהרסו את חיי בני בוראן.

רייהאן(צילום: מתוך פייסבוק)

סורייה (אסלי אנבר)

שתקום מי שלא מקנאה בסורייה קנאה עזה. לכאורה, גורלה התאכזר אליה. אנחנו פוגשים אותה כשהיא יתומה, ענייה, שרה לפרנסתה במועדון לילה. אבל עובדה שלפעמים הגלגל מסתובב. במקרה היא עומדת בתור לספל קפה. ולפניה עומד מי ששכח את ארנקו בבית. היא משלמת עבורו מכספה הדל ומשם הכל היסטוריה והיסטריה.

סורייה(צילום: מתוך פייסבוק)

היא זוכה בפארוק בוראן, אליל יווני עם גנים תורכים. יפה עד כאב, עשיר, נדיב ומכיל, חכם, אוהב אותה אהבת נפש, ומצפצף על כולם, כולל על התנגדותה של אמו - אסמה, ומתחתן עם סוריה באושר ועושר עד לשערי גן עדן. סוריה, המוסיקרית היפה והעקשנית וגם הרגישה היא מודל לשילוב של חוכמת חיים ומזל. ולמרות שבחיים האמיתיים פארוק נשוי ולא לה - להרגיש רגע אחד בזרועותיו החסונות ולהתעלף. אז הנה אני מודה - אני מקנאה, אבל חשוב להדגיש - כל מה שהשיגה - השיגה בזכות ולא בחסד. שאפו!

נורגול (פלינסו פיר)

יד ימינה של אסמה ואשת סודה, אחראית ראשית על תפעול האחוזה. העובדים חוששים ממנה אך גם אוהבים אותה. היא לא חוששת למתוח ביקורת על אסמה בעת הצורך, אבל לא נותנת לאיש לרמוס את הגברת שלה. היא אוהבת את ילדיה של גברת אסמה כאילו היו ילדיה. היא נכנסת להלם מוחלט כשבאדה ממרה את פיה ונישאת למוראט.

נורגול(צילום: מתוך פייסבוק)

סנם (נסליהאן ילדאן)

דודתה של סורייה, מצד אחד היא לא ממש חרוצה, אלא מפונקת ומרוכזת בעצמה. אבל גם היא מסתירה סודות. כשסורייה נוסעת לעיר בורסה ככלה היא מצטרפת אליה ולא מתכוונת לוותר על תפנוקי החיים באחוזה. אבל גם היא מתאהבת בסיפור אהבה לכאורה בלתי אפשרי ומצליחה.

סנם(צילום: מתוך פייסבוק)