המדינה תקצה 60 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיית תיקון גנטי
רשות החדשנות פרסמה מכרז הקורא לחברות הייטק לפתח כלים שיאפשרו לתקן גנים של צמחים בחקלאות וגם לפתור מחלות המבוססות על גנים פגומים בבני אדם
גנטיקה למתקדמים: המדינה מציעה מימון של 60 מיליון שקל לפיתוח טכנולוגיה שתוכל לתקן גנים של צמחים ושל בני אדם שסובלים ממחלות גנטיות, באמצעות עריכה גנטית שתביא להבראת החולה. כך לפי מכרז שפרסמה לאחרונה רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי).
מתחיל הפיילוט להקמת מרכזי מו"פ של חברות היי-טק מובילות בצפון
המדינה תממן פיתוח של פלסטיק ממוחזר
רשות החדשנות: "ישראל בפיגור במרוץ להובלה בבינה מלאכותית"
המכרז קורא לחברות, שביכולתן לפתח כלים של עריכה גנטית שיאפשרו לפתור מחלות שמבוססות על גנים פגומים, להתאגד עם חברות שכבר חברו לרשות החדשנות, וכן עם חוקרים מהאקדמיה ומבתי חולים, במאגד - שותפות בין גופים שונים למטרת פיתוח משותף של טכנולוגיות.
>> לסיפורים הכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עריכה גנטית מאפשרת להוציא דגימה של ה-DNA, לאתר בתוכה את הגן התקול, לחתוך אותו ממש כמו במספריים מריצוף ה-DNA ולהחליפו בגן תקין אחר, שפותר את הבעיה - הן בצמחים והן בבני אדם. את הגן התקין ניתן לקחת מאדם בריא או מגן בריא שגודל במעבדה.
מחקלאות לאנושות
לדברי ד"ר אביב זאבי, סמנכ"ל תשתיות טכנולוגיות ברשות החדשנות, "המטרה העיקרית של המאגד היא הנדסה גנטית, למרות שהביטוי המדוייק יותר הוא מודיפיקציה. זהו תיקון גנטי שבו מאתרים גנים שאינם תקינים, ומבצעים החלפה שלהם לגנים תקינים. זה תהליך שקורה הרבה זמן בחקלאות ואנחנו מנסים לפתח את כלי המודיפיקציה גם לחקלאות בפונקציות חדשות וגם בתהליכים רפואיים בבני אדם.
"יש תהליכים אתיים שאנחנו נזהרים שלא להתערב בהם בצורה אסורה, ולכן מטרתנו היא לפתור מחלות שנגרמות מגנים, המסבות סבל רב לבני אדם, ולא מתוך מטרה ליצור אנשים טובים יותר ברמת הגזע. למשל, בתופעת ילדי הבועה (ילדים שצריכים להיות מוגנים מהסביבה בשל כשל חיסוני גנטי עם סכנת מוות כתוצאה ממגע הכי קל עם האוויר), מודיפיקציה גנטית תאפשר לתקן את הגן הפגום בהם ולאפשר להם לחיות חיים רגילים". העריכה הגנטית נועדה לתקן פגמים שגורמים לאדם סבל כשהוא בחיים, אולם, הטכנולוגיה תוכל בעתיד לרפא גם עוברים עם גן תקול.
"היום יש מספר שיטות שמנסים בעזרתן לעשות את ההחדרה של הגן התקין", אומר זאבי, "חלקן יותר מוצלחות וחלקן פחות. אנחנו רוצים לפתח טכנולוגיה טובה יותר שבה גם החדרת הגן המתוקן תהיה בצורה טובה יותר, כך שיצליח לתקן את הגוף בצורה מלאה".
לדברי זאבי, המאגד יוכל לנצל את היתרון שבישראל הרגולציה של הנדסה גנטית מאפשרת פיתוחים כאלה. "באיחוד האירופי" הוא מסביר, "הרגולציה יוצאת נגד שינויים בעריכה גנטית מתוך חשש שמא יתפתח אלרגן חדש ויכולת הדבקה אלרגית חדשה, או שיופר האיזון האקולוגי באיזושהי צורה".
בחקלאות, העריכה הגנטית תוכל לשמש לפיתוח זנים של צמחים שיכולים להיות עמידים לדשנים פחות מזמים, בין השאר. בנוסף, יהיה אפשר לפתח זנים של צמחים שישרדו כמעט ללא מים. זאבי מסביר כי באמצעות הטכנולוגיה, "ניתן יהיה לפתח זן שישרוד בתנאי יובש, וכך נוכל לחסוך המון בהשקיה. ארה"ב מתקדמת יחסית בתחום וכ-70% מהגידולים שיש להם ביקוש אדיר, כמו תירס, שעורה וחיטה, הם צמחים שכבר היום מהונדסים גנטית".
המטרה: יתרון לתעשייה הישראלית
רשות החדשנות כבר ישבה עם עשר חברות רלוונטיות שעוסקות בעריכה גנטית וחברות מתחום החקלאות והתרופות, לצד חוקרים מהענף, במטרה לפתח טכנולוגיה גנרית שתאפשר להציב את ישראל בחזית של התחום. המכרז קורא לחברות נוספות ולחוקרים להציע את הצטרפותם עד סוף אפריל. המאגד שיתגבש יכין תוכנית שתוצג לרשות החדשנות עד סוף מאי, וכשזו תאושר תממן אותה הרשות ב-60 מיליון שקל לשלוש שנים.
המאגד יפעל במסגרת מסלול מגנט, שמאפשר שיתוף פעולה בין מספר תאגידים ומוסדות מחקר לצורך פיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחומים בעלי חשיבות בשוק העולמי, שלתעשייה הישראלית עשוי להיות בהם יתרון. מאגד העריכה הגנטית יספק מענה לכל הטכנולוגיות העתידיות המתקדמות שעדיין לא קיימים מוצרים מכוחן על המדף, אך יאפשרו את האימפקט הכלכלי למדינת ישראל בעוד שלוש עד חמש שנים מהיום.
החברות שכבר שוקלות ישיבה במאגד כוללות חברות מתחומי העריכה הגנטית, התרופות, הביומד והחקלאות כמו אנרג'ין, אבוג'ן, דנציגר, פלוריסטם והזרע ג'נטיקס. חוקרים מובילים בנושא שעשויים לחבור למאגד כוללים את ד"ר אייל הנדלר מאוניברסיטת בר אילן, העוסק בטכנולוגיית סקיפר - ננו מספריים, שיכולה לגזור גן, וכן המאגד מקווה לגייס לשורותיו גם את פרופ' דרור חרץ משיבא, העוסק במניעת נדידת תאים סרטניים בגוף והחדרת גן מהונדס משולב בווירוס שמסוגל לחסל אותם, ואת פרופ' אבי לוי ממכון ויצמן, שעוסק באבולוציה של הגנום הצמחי.
לפנייה לכתב/ת 
