ישראל במספרים: זאת העיר שסוללים בה הכי הרבה כבישים

אם אתם חושבים שמספר הקילומטרים הרב ביותר של כבישים נסללו לאחרונה באזור המרכז הפקוק - כדאי שתחשבו שוב. עובדה, דווקא כרמיאל השקטה יחסית נמצאת במקום הראשון בקטגוריה זו, הרבה לפני תל אביב העמוסה. כך או כך, מצבן של שתי הרשויות טוב בהרבה בהשוואה לערים ויישובים רבים שבהם כלל לא החלו עבודות סלילה בשנים האחרונות. כך עולה מבדיקת ynet המבוססת על קובץ הרשויות המקומיות האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), המפרט כמה קילומטרים של כבישים חדשים נסללו בכל יישוב בארץ.

הגירעון ממשיך לתפוח: "הממשלה עלולה לנקוט במדיניות צנע"

חברי אגד בעד הפרטה: 91% הצביעו בעד התוכנית לשינוי מבני בחברה

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

הנתונים מתייחסים לאורך הכבישים שהחלה סלילתם ב-2017 ואורך הכבישים שסלילתם הסתיימה בשנה זו. אז היכן התחילו והיכן סיימו לסלול את אורך הכבישים הגדול ביותר, באילו יישובים סללו הכי הרבה כבישים ומי הם היישובים שנשארו מאחור?

פקקים בצפון הארץ(צילום: אביהו שפירא)

2017 - שיאנית הסלילה מאז 1993

לפי נתוני הלמ"ס, ב-2017 נסללו בישראל 1,010 ק"מ של כבישים - מספר הקילומטרים הגדול ביותר מאז 1993, אז נסללו 870 ק"מ. ב-2017, מרבית התחלות הסלילה, 729 ק"מ מתוך הסך הכל, היתה למעשה הרחבה ושיקום של כבישים קיימים, ורק 281 ק"מ החלו להיסלל ככבישים חדשים. זאת לעומת 232 ק"מ שהחלו להיסלל ככבישים חדשים ב-2016. אולם, מדובר במספר נמוך בהרבה בהשוואה לשנת 1993, אז החלו להיסלל 510 ק"מ של כבישים חדשים - מספר שירד בהדרגה עד 1999, חזר לעלות ב-2000 אבל ירד ועלה לסירוגין עד 2014, ומאז הוא בצמיחה.

בסלילה חדשה הובילו ב-2017 הכבישים העירוניים, אלה הנמצאים בתחומי הרשויות המקומיות. התחילה סלילה של 143 ק"מ כאלה והסתיימה סלילה של 113 ק"מ. לעומת זאת, סלילה חדשה של כבישים ראשיים, המשמשים לתנועה ארצית או בין-אזורית היתה קטנה בהרבה - וזאת על אף שמדובר בכבישים הכרחיים שנועדו לחבר בין חלקי הארץ השונים ובין מרכז לפריפריה. התחלת הסלילה של כבישים ראשיים היתה באורך מצטבר של 30 ק"מ, וסלילתם הסתיימה באורך מצטבר של 29 ק"מ. מבחינת הרחבה ושיקום, לעומת זאת, הובילו הכבישים הראשיים עם 301 ק"מ שהחלו להיסלל ו-217 ק"מ שסלילתם הסתיימה.

ובמקום הראשון - כרמיאל

במקום הראשון בהתחלת סלילה של כבישים חדשים, הרחבה ושיקום של כבישים מככבת כרמיאל, בה נסללו 54.6 ק"מ. גם בסיום סלילה בשנה זו היא מובילה, עם 47.4 ק"מ. שטחם של אותם כבישים שהעבודות לסלילתם החלו בכרמיאל בשנה זו הסתכמו ב-353.1 אלף מ"ר - כשמודדים את כל שטח הסלילה, אורך ורוחב. ושטחם של הכבישים שהסתיימו סלילתם - 209 אלף מ"ר. גם מבחינת שטח כרמיאל מובילה את הטבלה.

ומהם אותם כבישים? לפי משרד התחבורה, מדובר בכבישים בתחומי הרשויות המקומיות, כבישים שהאחריות על סלילתם מוטלת על הרשויות המקומיות. מכאן שאותם כבישים משמשים לתנועה בתוך הערים והישובים, בכניסה אליהם וכבישים חדשים שנבנים עבור שכונות מגורים חדשות שקמות. הנתונים מתייחסים גם לכבישים שהתווסף בהם לפחות נתיב אחד וכבישים ישנים שהרשות הרסה וסללה מחדש.

המובילה בהתחלות ובסיום סלילת כבישים ל-2017 - כרמיאל(צילום: תמר שניידר )

חשוב לציין שהנתונים משוייכים לכל יישוב לאו דווקא על סמך עבודות שהיו באחריות הרשות המקומית הממונה עליו, אלא לפי המיקום הגיאוגרפי שבו בוצעו עבודות הסלילה, כך שאפשרי שישנם כבישים בין-עירוניים הנכללים בנתוני הרשויות, אם הם עוברים בתחומן.

האם התחלות וגמר בנייה של דירות בכרמיאל יכולים להסביר את הגידול בסלילת הכבישים? לפי הנתונים, אין בהכרח קשר, מאחר שבשנה זו דווקא חלה ירידה חדה בהתחלות וגמר בנייה של דירות חדשות בהשוואה לשנת 2016.

(נתונים: עיבוד ynet של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

הצפון עומד לשנות את פניו? 

מספר התחלות וגמר הסלילה של כבישים בכרמיאל היה חריג, שכן אורך הכבישים שהחלה סלילתם בעיר המדורגת שנייה, טבריה, הוא נמוך בהרבה - 19.3 ק"מ. אורך הכבישים שסלילתם הסתיימה בטבריה עמד על 2.8 ק"מ בלבד, מה שמציב אותה במקום ה-46.

במקום השלישי בהתחלות סלילה לפי אורך ממוקמת חיפה, שם התחילו לסלול 16.1 ק"מ. היא ניצבת במקום השלישי גם מבחינת סיום סלילת כבישים עם 14.2 ק"מ.

הדרך צפונה עומדת להשתנות? פקקי תנועה בין עמיעד לקדרים(צילום: ענת זיסוביץ)

במקום הרביעי בהתחלת סלילת כבישים לפי אורך ניצבת עפולה עם 16.1 ק"מ, וירכא אחריה עם 13.9 ק"מ. ראשון לציון שישית עם 13.6 ק"מ, תל אביב שביעית עם 13.1 ק"מ, באר טוביה שמינית עם 10.8 ק"מ, ירושלים תשיעית עם 9.2 ק"מ, ואת העשירייה המובילה סוגרת אופקים עם 9.1 ק"מ שהחלה סלילתם.

אין זה פלא שחמשת היישובים המובילים את טבלת התחלת סלילת הכבישים הם מאזור הצפון. לפי נתוני המחוזות של הלמ"ס, ב-2017 מחוזות צפון וחיפה הובילו בהתחלות סלילת כבישים באורך מצטבר של 155 ק"מ (לשני המחוזות יחד) - קפיצה לעומת 107 ק"מ ב-2016. זאת לעומת 54 ק"מ בלבד במחוזות המרכז ותל אביב (לשני המחוזות יחד) ו-65 ק"מ במחוזות הדרום, ירושלים ויהודה ושומרון.

גם בגמר סלילת כבישים הובילו מחוזות הצפון וחיפה עם 82 ק"מ. בהרחבה ושיקום של כבישים הובילו מחוזות הדרום, ירושלים ויהודה ושומרון ב-2017 הן בהתחלת סלילה והן בגמר סלילה.

(נתונים: עיבוד ynet של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)

קריית עקרון בתחתית

אחרי כרמיאל, באורך הכבישים שסלילתם הסתיימה ב-2017 ניצבת עפולה עם 16.1 ק"מ. חיפה כאמור מדורגת שלישית בגמר סלילה עם 14.3 ק"מ. ראשון לציון רביעית עם 13.6 ק"מ, תל אביב חמישית עם 12.7 ק"מ, באר טוביה שישית עם 10.8 ק"מ, אופקים שביעית עם 9.1 ק"מ, קריית גת שמינית עם 8.6 ק"מ, רעננה תשיעית עם 8.6 ק"מ וירושלים סוגרת את העשירייה המובילה בסיום סלילת כבישים עם 8 ק"מ.

בתחתית הטבלה בהתחלת סלילת כבישים נמצאת קריית עקרון, בה לא התחילה כלל סלילה של כביש חדש.

במקום השני מלמטה בהתחלת סלילת כבישים ניצבת המועצה האזורית מגילות ים המלח, שם החלו להיסלל 100 מטר בלבד. כך גם במועצה המקומית מזרעה בצפון, במועצה המקומית מג'ד אל-כרום בצפון, בצפת ובנהריה. במועצה אזורית אשכול, במועצה האזורית אל-בטוף שבצפון ובלוד, החלו לסלול 200 מטר בלבד.

במועצה האזורית מרום הגליל שבצפון ובמועצה האזורית חוף השרון שבמרכז, החלו לסלול 300 מטר בלבד.

את תחתית טבלת הכבישים שסלילתם הסתיימה מובילים המועצה המקומית גוש חלב הערבית שבצפון עם אף לא קילומטר אחד, המועצה האזורית מגילות ים המלח עם 100 מטר בלבד וכך גם מזרעה, מג'ד אל-כרום ונהריה, המועצה המקומית הערבית ע'ג'ר שבצפון עם 200 מטר בלבד, וכך גם גן יבנה וביר אל-מכסור. במועצה האזורית מרום הגליל ובמועצה האזורית מנשה, סיימו לסלול 300 מטר בלבד.