5 ביטויים על אומץ, שכתבו בחייהם אישים מעוררי השראה, ואף הוכיחו את האומץ במעשיהם ואורח חייהם

1. “לא משנה כמה קשים החיים עלולים להיראות, תמיד יש משהו שאתם יכולים לעשות ולהצליח בו" - סטיבן הוקינג

כשהיה בן 21 חלה הוקינג ב־ALS, שגורמת במשך הזמן לשיתוק מוחלט, אך אינה פוגעת בפעילות המוח. למרות שתוחלת החיים מיום אבחון המחלה היא שנים ספורות, הוקינג התמודד עימה חמישה עשורים, והמשיך בפעילותו. ב־2014 הופק באנגליה הסרט "התיאוריה של הכול" על חייו, לפי תסריט שכתבה אשתו הראשונה - ג'יין הוקינג. הוא נפטר בגיל 76, כשהוא משאיר אחריו דמות בלתי נשכחת, שהוכיחה כמה אפשר להצליח כנגד כל הסיכויים בעזרת אומץ והתמקדות במטרה.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

2. "התהילה הגדולה בלחיות אינה טמונה בלא ליפול לעולם, אלא בלקום כל פעם שנופלים" - נלסון מנדלה

נלסון מנדלה היה עורך דין, מדינאי דרום־אפריקאי, מהפכן, נשיא דרום אפריקה בשנים 1994–1999 וחתן פרס נובל לשלום. הוא היה כלוא בבתי כלא שונים בדרום אפריקה 27 שנים. הוא היה סמל המאבק באפרטהייד, ובנאומיו הצהיר כי הוא מוכן למות כדי לקדם את מטרתו. ביחד עם פרדריק דה קלרק, נשיא דרום אפריקה בשנים 1989–1994, שהיה האדם הלבן האחרון שכיהן בתפקיד זה, הוביל את דרום אפריקה לפירוק משטר ההפרדה הגזעית ולבחירות דמוקרטיות אמיתיות ראשונות ב־1994, בהן הותר לראשונה לאזרחים שחורים וצבעוניים (בני תערובת) להצביע. מנדלה ודה קלרק קיבלו בשל כך ב־1993 פרס נובל לשלום. מנדלה נפטר בגיל 92.

3. "האמיצים אולי לא יחיו לנצח, אבל הזהירים לא חיים בכלל" – ריצ’רד ברנסון

הונו של סר ריצ'רד ברנסון, יזם ואיש עסקים בריטי בן 71, הוערך בקרוב ל־5 מיליארד דולר, על־פי המגזין האמריקאי פורבס, נכון לאפריל 2018. הוא חסיד של התנהגות בלתי־שגרתית, הן בהתנהלותו האישית והן בדרכו העסקית.

4. "אומץ הוא מה שצריך כדי לעמוד ולומר את שלך. אומץ הוא גם מה שדרוש כדי לשבת ולהקשיב" - וינסטון צ'ר'ציל

וינסטון צ'רצ'יל היה פוליטיקאי ומדינאי בריטי, שכיהן כראש ממשלה בשתי תקופות כהונה. כראש ממשלה הנהיג את העם הבריטי ואת העולם החופשי במאבקם נגד גרמניה הנאצית.

5. "אדם לא נולד אמיץ בהכרח, אולם הוא נולד עם פוטנציאל. ללא אומץ איננו יכולים לשלוט בשאר המעלות בעקביות – נדיבות, יושרה, רחמים או יושר" - מאיה אנג'לו

מאיה אנג'לו הייתה משוררת וסופרת אפרו אמריקאית, שחקנית ופילוסופית ואחת הדמויות החשובות בתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית. היא פרסמה שש אוטוביוגרפיות שהראשונה שבהן: "ידעתי למה הציפור הכלואה שרה" - מספרת את סיפור חייה עד גיל 17. ב־1992, בטקס ההשבעה של נשיא ארצות הברית ביל קלינטון, הקריאה את שירה "על פעימת הבוקר", והייתה למשוררת השנייה בתולדות ארה"ב שקראה משירתה בטקס השבעת נשיא. היא נפטרה לפני כחמש שנים בגיל 86.