זכויות נשים חיוניות להישרדות המין האנושי

לאמה צ'ולטרים אליונה, מייסדת המרכז: Tara Man Dala Retreat Center בקולורדו שבארה"ב, ומחברת הספר: "נשות התבונה", הפכה ב-1970 לאחת הנשים האמריקאיות הראשונות שהוסמכה לנזירות מלאה במסורת הטיבטית. "באתי ממשפחה של נשים מצטיינות, שזכו לכבוד ולהערכה לא פחות מגברים, ומעולם לא הרגשתי שיש דברים שאישה לא יכולה או לא אמורה לעשות. כשהתחלתי בלימודי עם הטיבטים ב-1967, לא הייתה לי כל מודעות לגבי דעות קדומות מגדריות. אחרי שהוסמכתי בבודגאיה ב־1970, התחלתי בחיי כנזירה בודהיסטית. רק מאוחר יותר למדתי שבודהה נתן כללי התנהגות נוספים לנשים מוסמכות: 311 נדרים לנשים מוסמכות לנזירות בהשוואה ל-211 נדרים לגברים נזירים, כשרבים מהנדרים הנוספים קשורים לנחיתות הנזירות בהשוואה לנזירים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לפי הסיפורים בודהה סרב מספר פעמים לקבל נשים למסדר הנזירות, עד שהסכים לעשות זאת לבקשת אימו החורגת. ייאמר לזכותם של מוריי בימיי המוקדמים כנזירה, שלא חשתי בשום נטיות מיזוגיניות. ההתעוררות הראשונה שלי לסקסיזם בבודהיזם הגיעה, כשהצטרפתי לסדרה של העצמה בהודו ב-1973, כשנזירה הולנדית ואני חיפשנו מקומות ישיבה, ונאמר לנו שעלינו לשבת מאחורי כל הנזירים, כולל נזירים שהוסמכו רק לאחרונה, בהם ילדים בני שש, שעדיין לא ידעו קרוא וכתוב.

הופתעתי ומעט התאכזבתי מהדת שאימצתי. במשך שלושה חודשים ישבנו הרחק בקצה האחורי של המקדש וזה גרם לי לחשוב. באותה שנה החלטתי להסיר את גלימת הנזירות שלי - לא בגלל הסקסיזם שפגשתי בבודהיזם, אלא כי לא יכולתי לראות כל עתיד לעצמי כנזירה. הייתי הנזירה היחידה מהמסורת הטיבטית בארצות הברית, ועמדתי להיות אם לשלושה.

ב-1981 נסעתי להודו ולנפאל בחיפוש אחר ביוגרפיות של נשים גדולות בטיבט. המחקר הוביל אותי לכתיבת ספרי הראשון: "נשות התבונה". הסיפורים שמצאתי נתנו לי כוח והשראה, והמחקר הביא אותי למודעות רחבה יותר לנשים ולבעיות של נשים בכל העולם. יתכן שהאיזון מחדש בין המגדרים שקורה היום הוא ההישג הגדול ביותר של המאה. ריגש אותי לראות את התנועה הזאת מתקדמת בכל העולם. זכויות הנשים ושמירה על החופש והביטחון שלהם, חיוניות להישרדותו של המין האנושי. בשנים האחרונות יש תנועה לכיוון שוויון בין המינים גם בבודהיזם.