דחיית הקיצוץ בקצבאות הפנסיה: אפילו לא פלסטר

הנושא הרגיש והמורכב של קיצוץ בקצבאות גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות אל מול העלאת גיל הפרישה לנשים נפתר בשבוע שעבר בדרך הקלה: קיצוץ בקצבאות? נבטל. העלאת גיל הפרישה לנשים מ-62 ל-64? נכין תזכיר חוק, ונבטיח לקדם אותו. ומה בינתיים עם הגירעונות שיצטברו בקרנות הוותיקות שמוערכים ב-200 מיליון שקל בשנה? יהיה בסדר.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו 

בוטל הקיצוץ לגמלאים בקרנות הפנסיה הוותיקות

הגיע זמן ההכרעה: גיל הפרישה לנשים חייב לעלות ל-64

מאות גמלאים חסמו את צומת עזריאלי במחאה על הקיצוץ בפנסיה

במציאות הפוליטית הנוכחית של ממשלה שנמצאת שוב בדרך לבחירות, לא ברור מה משמעות ההבטחה להכין תזכיר חוק. מי יודע מה יהיו תוצאות הבחירות ואיזו ממשלה תקום - והאם היא בכלל תקדם הצעת חוק, שכבר שבע שנים מתגלגלת בכנסת. נזכיר שלפני כשלוש שנים משרד האוצר אף הקים ועדה שתבחן את הסוגיה. הוועדה המליצה להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64 בהדרגה במשך שמונה שנים, אך התנגדויות מצד גורמים במשק הביאה את שר האוצר משה כחלון להקפיא את ההחלטה, ובסופו של דבר ועדת הכספים גנזה את ההצעה.

הפגנת גמלאים נגד קיצוץ הפנסיות(צילום: אבי חי)

 

גיל הפרישה כמעט לא השתנה מהמאה ה-19

אז למה הפעם הממשלה, שכלל לא תהיה רלוונטית עוד שלושה חודשים, יכולה להתחייב על צעד שכזה כשבשיא פעילותה היא גנזה אותו? ייתכן שזה מאחר שהדבר האחרון שראש הממשלה בנימין נתניהו צריך בימים אלה, זו שביתה במשק. כך איים לעשות יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד, אם הקיצוץ בקצבאות לא יבוטל. הלחץ הופנה ליו"ר רשות שוק ההון משה ברקת, שנאלץ לאשר את הפשרה ולאפשר לפחות זמנית לקרנות הפנסיה הוותיקות להמשיך ולצבור גירעונות.

אין ספק שגיל הפרישה לנשים בישראל חייב לעלות. תוחלת החיים בעולם ובישראל נמצאת במגמת עלייה, בעוד גיל הפרישה כמעט לא השתנה מהמאה ה-19.

אם בעבר הכספים שהופרשו לפנסיה שימשו למחיה לתקופה של 5-10 שנים בממוצע, היום כבר מדובר על תקופה של 15-20 שנה, ואם נלך קדימה הרי שהציפייה היא שנשים בנות 18 כיום כבר יגיעו לתוחלת חיים ממוצעת של כ-90 שנה. כלומר, בהינתן גיל הפרישה הנוכחי הפנסיה אמורה להספיק להן לתקופה של כ-30 שנה.

לפי התוכנית המקורית, גיל הפרישה לנשים היה אמור כבר לעלות מ-62 ל-64 כבר לפני כשבע שנים. אלא שלהעלאת גיל הפרישה עלולות להיות השלכות קשות על נשים במקצועות שוחקים (כגון עבודה במפעלים ועבודות פיזיות אחרות), בהם כבר היום נשים נפלטות ממעגל העבודה עוד לפני גיל 62, מה שהקשה על ביצוע צעד שכזה.

העלאת גיל הפרישה לנשים לא יכולה להיות פתרון בזק בתקציר חוק, אלא חלק מתוכנית שלמה ומורכבת שתטפל בשוק העבודה שאינו ידידותי היום למבוגרים, ושלא תזניח נשים במקצועות שוחקים. התוכנית יכולה לקבוע גיל פרישה דיפרנציאלי לפי סוג מקצוע, או לכלול גם השקעה בתוכניות הסבה מקצועית למבוגרים, אבל ברור שהממשלה הנוכחית לא מסוגלת כרגע לקדם מהלכים שכאלה.

200 מיליון שקל בשנה

קרנות הפנסיה הוותיקות מספקות קצבה ל-270 אלף גמלאים, והן אלה שמשלמות את המחיר לגרירת הרגליים בנושא העלאת גיל הפרישה לנשים. הקרנות הולאמו על ידי המדינה לפני כ-16 שנה על רקע הגירעונות אליהם נקלעו. המדינה הזרימה להן עד היום עשרות מיליארדי שקלים במסגרת ההסדר, ובו נקבע שכדי שהקרנות לא ייקלעו לגירעון - גיל הפרישה לנשים יעלה מ-60 ל-64, מה שיביא להגדלת משך זמן ההפקדות לקרן הפנסיה (יגדיל את הכנסותיה) ובמקביל יקטין את משך הזמן שמקבלות הנשים קצבאות מהקרנות (יקטין את הוצאותיה).

אלא שבפועל גיל הפרישה הועלה רק עד 62, וגרם להיווצרות גירעון בהיקף של 200 מיליון שקל בשנה. איך ניתן היה לפתור מצב שכזה? אפשרות אחת היא הגדלת הסיוע מהמדינה לכיסוי הגירעון, אך נראה שבאוצר לא רוצים זאת. אפשרות שנייה היא העלאת גיל הפרישה, מה שלכאורה קורם עכשיו עור וגידים, אך עדיין רחוק מביצוע. האפשרות השלישית היא קיצוץ בקצבאות, שהיה אמור לצאת לדרך ובוטל בלחץ ההסתדרות.

נראה שנבחר הפתרון הקל, שהוא להעלים עין מהבעיה, לתת לגירעונות להמשיך ולהצטבר ולקוות שההבטחה לעלות את גיל הפרישה לנשים אכן תתרחש.