הביטוח הלאומי: "תוכנית העלאת גיל הפרישה לנשים קשוחה"

עוד לפני שהיא מגיעה לשולחן ועדת הכספים לצורך אישורה, הצעת החוק של משרד האוצר להעלאת גיל הפרישה לנשים ל-65 כבר מעוררת מחלוקת, ונראה שהיא צפויה לעבור שינויים רבים. בראש המבקרים מצוי המוסד לביטוח לאומי, וגם חברי וחברות כנסת הבטיחו בעבר להציב מכשולים לתוכנית.

משרד האוצר: העלאת גיל הפרישה לנשים תתפרס על פני 11 שנה

דחיית הקיצוץ בקצבאות הפנסיה: אפילו לא פלסטר

הגיע זמן ההכרעה: גיל הפרישה לנשים חייב לעלות ל-64

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

משרד האוצר הודיע בסוף השבוע שהוא יוזם חקיקת חוק להעלאת גיל הפרישה לנשים מגיל 62 ל-65 בתוך 11 שנים. מהלך החקיקה יתחיל רק בכנסת הבאה, באין אפשרות לחוקק את החוק החדש כעת בשל ההכרזה על הבחירות. לפיכך צפוי שתחילת התוכנית תתעכב לפחות עד לראשית שנת 2021.

מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר(צילום: דוברות המוסד לביטוח לאומי)

אי-העלאת גיל הפרישה לנשים גרמה לכך שהתעורר צורך לקצץ בתשלומי הפנסיה בקופות הוותיקות. ההפחתה נדחתה רק לאחרונה ל-1 בינואר, וביום חמישי האחרון בשעות הערב דחה מנהל רשות שוק ההון, משה ברקת, את ההפחתה של כאלף שקל בדמי הפנסיה ל-1 באפריל 2020. כתנאי לכך הוחלט לקדם את החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים.

עיכוב של שנים

במשך שנים התעכבה העלאת גיל הפרישה לנשים, ביו השאר בשל התנגדות שרי אוצר, ובראשם בשנים האחרונות משה כחלון, וכן חברי וחברות כנסת רבים. לטענתם, הדבר יפגע קשות בנשים מבוגרות שיגיעו בקרוב לגיל 62 ולא יוכלו לקבל קצבה.

לפי הצעת החוק של האוצר, גיל הפרישה לנשים יועלה תחילה בקצב של ארבעה חודשים בשנה בשלוש השנים הראשונות, עד שיועלה לגיל 63. לאחר מכן יועלה מדי שנה במשך שמונה שנים בשלושה חודשים בכל שנה, כך שיגיע אחרי 11 שנים לגיל 65, לעומת גיל 67 לגברים.

לפי הצעת החוק, לאחר שנות הפסקה אחדות יתחיל גיל הפרישה לנשים לעלות שוב בהדרגה, על פי תוחלת החיים שלהן באותן שנים. כיום תוחלת החיים לאישה בישראל היא 85 שנים ולגבר 81, תוחלת חיים מהגבוהות ביותר בעולם. בכל מקרה, לא יעבור גיל הפרישה לנשים את גיל הפרישה לגברים שיהיה בתוקף בינואר 2037.

עוד נטל למבוגרות

במוסד לביטוח לאומי הגיבו בסוף השבוע בביקורת חריפה על התוכנית שהגה משרד האוצר, והשונה מתוכניות קודמות הן של הביטוח הלאומי והן של משרד האוצר עצמו. מחלקת המחקר בביטוח הלאומי הציגה לשר העבודה והרווחה חיים כץ מתווה סוציאלי הוגן, כך שתוספת השנים לגיל הפרישה הנוכחי תהיה בהתחשב בגיל העובדת, ולכן אישה בת 62 תוכל לפרוש היום בעוד אישה בת 18 תפרוש בגיל 67.

הביטוח הלאומי הציע שלא להעלות את גיל הפרישה אוטומטית לנשים הקרובות לגיל פרישה היום אלא לדור הצעיר יותר, שנותרו לו שנים ארוכות יותר של צבירת זכויות. "בנוסף, אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, "חובה עלינו כחברה להתחשב בנשים העוסקות במקצועות שוחקים".

לדברי הביטוח הלאומי, "התוכנית של האוצר קשוחה. היא מעמיסה את רוב הנטל על הנשים המבוגרות כבר כעת, כשמדובר בהעלאה ראשונית ל-65. ההצמדה האוטומטית מעמיסה עוד יותר כי היא לא מתחשבת בעובדה שהאישה מבוטחת בביטוח שאיפשר לה לפרוש בגיל 62. זה יוצר קושי רב יותר למבוגרות כי תוחלת החיים שלהן קצרה משמעותית מזו של הצעירות, כך שהתקופה שבה יקבלו קצבה הרבה יותר קצרה. זה אי־צדק בין-דורי".

מהי משמעות החוק?

החל מעוד שנה וחצי תתאחר היציאה לפנסיה של כל אישה בישראל, תחילה ב-4 חודשים בשנה ואחר כך בעוד 3 חודשים כל שנה. למשל, אישה בת 59 כיום שהייתה אמורה לצאת לפנסיה בגיל 62, תצא לפנסיה רק בגיל 63. בכל שנה החל מ-2021, יתווספו 4 חודשים לגיל הפנסיה שלה. אישה בת 55 היום תצא לפנסיה רק בגיל 64. מי שתפרוש בגיל 62 בכל זאת לא תקבל קצבת זקנה, אלא בגיל הפרישה הרשמי.

בעבר כבר היו תוכניות להעלות גם את גיל הפרישה לגברים, עד גיל 70. יכול להיות שכך ייעשה לקראת אמצע המאה הנוכחית - הכל תלוי בהתפתחות תוחלת החיים בישראל עד אז.

ונציין שדרכה של הצעת החוק עוד ארוכה. מאחר שמדובר בהצעת חוק ממשלתית, יהיה צורך להעבירה בקריאה ראשונה ואז לדון בה בוועדת הכספים של הכנסת - ולאחר מכן לאשרה בקריאה שנייה ושלישית.

על פי מה שאירע בכנסת היוצאת, צפויות הרבה בעיות בחקיקה. ייתכן שלא יימצא רוב להצעה בוועדת הכספים או במליאת הכנסת, בלי שיוכנסו לחוק תיקונים - העיקרי שבהם הוא שאישה שתחליט לפרוש בגיל 62 תוכל לקבל את קצבת הזקנה ולא תצטרך להמתין לגיל הפרישה הרשמי שיעלה בהדרגה בכל שנה. גם דעת המוסד לביטוח לאומי תשפיע ודאי על דיוני ועדת הכספים. לחוק הזה עוד נכונו קשיים רבים עד לאישורו.