אחרי החלטת הריבית: הדולר נחלש ל-3.57 שקלים
זאת לאחר שעלה בשיעור של 0.5% ונסחר סביב רמה של 3.59 שקלים. האירו שומר על יציבות ברמה של 4 שקלים. מוקדם יותר היום בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ללא שינוי
לפי הבנק הריבית צפויה לעלות פעמיים ב-2020 - ללא שינוי מהתחזית הקודמת ופעם אחת השנה. תחזית הצמיחה הופחתה במעט השנה ל-3.1% ונותרה ללא שינוי על 3.5% בשנה הבאה. הריבית כאמור נותרה על 0.25%.
כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%
רגע לפני הבחירות: בנק ישראל חותך את תחזית הצמיחה ל-2019
בהתאם לציפיות: הריבית נותרה ברמה של 0.25%
בשווקים הבינלאומיים: בטורקיה הלירה נופלת ב-2.2% לאחר פיטורי מושל הבנק המרכזי, ונסחרת ב-5.75 לירות לדולר; היורו יציב, נסחר ב-1.122 דולר, הפאונד יציב, ב-1.252 דולר ליורו.
הריבית תישאר ללא שינוי
לפי ההערכות הרווחות בשוק, בנק ישראל לא צפוי לשנות את גובה הריבית, העומדת על 0.25%, ולנוכח הכיוון המסתמן של המדיניות המוניטארית בארה"ב, גם לא בעתיד הקרוב - על אף העלייה בשיעור האינפלציה בישראל. בשוק כן ממתינים להתייחסות של הנגיד אמיר ירון למתווה הריבית העתידי, וכמובן לתחזיות מעודכנות על כלכלת ישראל.
"תזמון הפחתת הריבית הראשונה של הפד פחות חשוב מהתוואי הצפוי. בהסתכלות כזו, אנו מעריכים שבטווח של שנה קדימה, הפד יפחית את הריבית לפחות ב-100 נ"ב וזאת מכיוון שהכלכלה האמריקאית תמשיך להאט והאינפלציה תמשיך להיות ממותנת. בהינתן שהפד לקראת הפחתת ריבית בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בעתיד הנראה לעין על אף שהאינפלציה תלך ותתקרב כנראה למרכז היעד", אומר אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות.
שער החליפין של השקל מול סל המטבעות רשם עלייה של כ-5% במחצית הראשונה של השנה, 3.5% ברבעון הראשון ועוד כ-1.5% ברבעון השני. בלאומי שוקי הון מציינים עם זאת, שהמגמה ברבעון השני היתה מעורבת - מראשיתו ועד למחצית חודש מאי נרשם ייסוף של 2.8% בשקל אך ממחצית מאי עד לסוף יוני השקל נחלש ב-1.2% מול הסל.
"בהמשך השנה צפויים הכוחות ארוכי הטווח התומכים בתיסוף השקל להתחזק בהדרגה. אנו מעריכים שהפד האמריקאי יבצע 2 הפחתות ריבית, האחת ברבעון השלישי של 2019 והאחת ברבעון הראשון של 2020. מהלך זה, שמשמעותו האצה בצמצום של פער הריבית בין ארה"ב לישראל, תורם להערכתינו לעלייה מסויימים בציפיות השוק להתחזקות השקל", כותבים בסקירה השבועית גיל מיכאל בפמן ודודי רזניק, הכלכלן הראשי ואסטרטג הריביות בלאומי שוקי הון (בהתאמה).
טלטלה בטורקיה
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן פיטר במפתיע בסוף השבוע את מושל הבנק המרכזי הטורקי, מורט ג'טינקיה. סגן מושל הבנק, מורט אויסל, הוא המחליף המיועד, כך על פי הצו הנשיאותי שפורסם היום ב-Official Gazette. כהונתו בת ארבע השנים של ג'טינקיה הייתה אמורה להסתיים ב-2020.
הפיטורים המפתיעים עלולים להצית מחדש את חששות המשקיעים בנוגע לעצמאותו של הבנק המרכזי, ולחבל בעלייה האחרונה בערך הלירה הטורקית שהחלה בתחילת מאי. ההחלטה התקבלה מספר ימים לאחר ששיעור הריבית הריאלי בטורקיה הגיע ל-8.3%, ובעוד האינפלציה מאטה יותר מהצפוי, מה שאיפשר לקובעי המדיניות מרחב תמרון לקביעת הקלות. ההחלטה הבאה בנושא צפויה להתקבל ב-25 ביולי.
המהלך מדגיש את העובדה כי ארדואן נתון תחת לחץ פנימי גובר והולך, והניסיון לצייר את הנגיד המפוטר כאחראי הבלעדי על הקשיים הכלכליים של טורקיה, רחוק מלשכנע את השווקים. ההחלטה מחזקת במידה את הטענה הנשמעת ביתר שאת בחודשים האחרונים, כי המשבר הכלכלי הוא יותר פוליטי מאשר פיננסי. במילים אחרות, המשקיעים והשווקים איבדו אמון במדיניות הכלכלית של ארדואן וצוותו ממפלגת הצדק ופיתוח. ההוכחה הברורה ביותר לכך היתה ההתאוששות בשער הלירה לאחר התבוסה של מועמד מפלגת השלטון לראשות עיריית איסטנבול בבחירות החוזרות שנערכו בחודש שעבר.
לפנייה לכתב/ת 
