לא מצליחות להתאזן: הגירעון של קופות החולים מגיע למיליארדים

הגירעון המצטבר של קופות החולים, לפני התמיכות הממשלתיות והסכמי הייצוב עימן, עמד ב-2018 על 3.36 מיליארד שקל - כך מדווח האגף לפיקוח על הקופות במשרד הבריאות. בחישוב התמיכות וההסכמים עמד הנתון על 352 מיליון שקל, זינוק לעומת 94 מיליון בשנה הקודמת.

רק ל-38% מהמבוטחים במגזר הערבי יש ביטוח בריאות משלים

הכללית ניצלה: משרד הבריאות חתם על הסכם ייצוב שיעניק לה 3.4 מיליארד שקל

המשבר במערכת הבריאות: הכללית לא תעביר 200 מיליון שקל לבתי החולים

ה"אשמה" בגירעון הכולל היא קופת חולים מאוחדת, שגירעונה זינק ל-489 מיליון שקל, אחרי 5 שנים של התנהלות מאוזנת, זאת בשל זינוק לא מתוכנן בהוצאות על אשפוז, שכר ותרופות, חלקן חד-פעמיות, שלא איפשר לה להכיר בהכנסות מהסכמי הייצוב.

קופות החולים

כללית צימצמה הוצאות, ולראשונה זה יותר מעשור לא הציגה גירעון, אלא סיימה בעודף של 23 מיליון שקל - אחרי גירעון של 433 מיליון ב-2017. בדו"ח נכתב שהקופה ריסנה את היקף הרכש מבתי החולים, וצמצמה את הוצאות הפיתוח. עם זאת, אגף הפיקוח מציין כי אם הצמצום הזה יימשך, הדבר יפגע ברמת השירות של הקופה למבוטחים.

בתי החולים של הכללית רשמו גירעון של 2.16 מיליארד שקל, צמצום של כ-180 מיליון שקל לעומת גירעון של 2.34 מיליארד בשנת 2017, בעיקר בזכות צמצום של הוצאות הפיתוח. קופת חולים לאומית רשמה אשתקד גירעון של 11 מיליון שקל, ואילו במכבי סיימו את השנה, זו השנה השנייה ברציפות, עם עודף גדול - כ-125 מיליון שקל (ב-2017 עמד העודף שלה על 206 מיליון).

לדברי סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, "מערכת הבריאות משוועת לתוספת משאבים, והדו"ח מדגיש זאת שוב. סוגיית הגירעון של קופות החולים נדונה ביני לבין ראש הממשלה לפני שהכנסת פוזרה, ואני מקווה שהסיכומים על תוספות התקציב יתממשו גם לאחר הבחירות". גם מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב, אמר כי "המערכת זקוקה לתוספת משאבים, והנתונים מראים זאת בבירור".

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן(צילום: תומי הרפז)

לדברי ד"ר עו"ד עדי ניב יגודה, מומחה למדיניות בריאות ומשפט רפואי, "לאורך שנים מכת הגירעון רק מחמירה. הגירעון הפך להיות כלי של משרד הבריאות לניהול ושליטה בקופות החולים, וכך יש לו אינטרס להשאירן בגירעון. הסכמי הייצוב שנחתמו השנה הם בגדר הסכמי סחיטה, ומגדילים את שליטתו בקופות. גירעונות בקופות החולים פוגעים בשירותים למבוטחים על ידי תורים ארוכים יותר, הקשחה של התנאים לקבלת תרופות וטופסי 17, ומאבקי כוח סביב מימוש של זכויות רפואיות".

מאוחדת: "הקצאת המשאבים מעוותת"

מכללית נמסר בתגובה: "הדו"ח מבטא אפליה והיעדר תקצוב שוויוני לבתי החולים של הכללית - המשרתים את כלל תושבי המדינה - לעומת בתי החולים הממשלתיים. הקופה פועלת נמרצות כדי לסיים עיוות זה. על המדינה לפתור את סוגיה זו באופן מיידי, ויפה שעה אחת קודם".

ממכבי נמסר בתגובה: "המצב התקציבי האיתן מאפשר לנו להיות הקופה היחידה שמעניקה תרופות-יתום, וניצבת במקום ראשון במדדים החשובים ביותר, בהם מדד משרד הבריאות לנגישות לביה"ח וסקר ברוקדייל לשביעות רצון במערכת הבריאות. מכבי הפחיתה את הסכום הגדול ביותר מדמי החבר בביטוח המשלים, כ-400 מיליון שקל, והיא הקופה היחידה שמוסיפה חברים ומגדילה השקעה בפיתוח ובינוי מרפאות. אילו נסחרו הקופות בבורסה, המניה של מכבי הייתה מזנקת, והיתר היו נופלות".

מלאומית נמסר בתגובה: "לאומית סיימה גם את 2018 בעמידה ביעדים ובאיזון תקציבי, זו השנה ה-12 ברציפות, ותמשיך לנהוג כך מתוך אחריות תקציבית רב-שנתית. במקביל לעמידה בתקציב, היא מפתחת תשתיות רפואיות מתקדמות, ופועלת למתן שירות מלא בדיגיטל".

ממאוחדת נמסר בתגובה: "בעשור האחרון עבר תקציב הבריאות שינוי בהקצאת המשאבים שגרע ממבוטחינו 498 מיליון שקל בשנה - סך שמצטבר ב-3 השנים האחרונות ל-1.5 מיליארד שקל. כסף זה שנגרע ממאוחדת הועבר למימון הקופות כללית ולאומית. כל מבוטח במאוחדת נתמך ב-66% בלבד משיעור התמיכה שמקבלים מבוטחי לאומית. לולא עיוותים אלו הייתה הקופה ממשיכה להיות מאוזנת, ואף עשויה הייתה להציג עודף של כ-57 מיליון שקל".