5 הטעויות שאנחנו עושים עם החיסכון הפנסיוני שלנו
לא לפדות את כספי פיצויי הפיטורים, לבדוק מעת לעת את מסלול ההשקעה, לבצע הפקדה מקסימלית המותרת לעובד, לעקוב אחר דמי הניהול ולהימנע מלמשוך את קרן ההשתלמות החל מגיל 50. כך תדאגו לקצבה גבוהה ככל האפשר אחרי הפרישה. זהו סיפורה של ניצן, מורה מהדרום, שלא הקפידה על הכללים
בשיתוף בנק הפועלים
- לכל הכתבות בפרויקט "משפחה בצמיחה 6" – לחצו כאן
עם זאת, למעשה, ישנם חמישה כללים לא מסובכים מדי להבנה ולהטעמה התלויים רק בנו, שעוזרים להגדיל את גובה הקצבה שנקבל עם יציאתנו לגמלאות. מדובר בחמישה שהרוב לא מודעים אליהם, ולכן הפנסיה שיקבלו אחרי הפרישה עלולה להיות קטנה באופן משמעותי מזו שניתן להשיג בדרך של התנהלות נכונה וקבלת ייעוץ פנסיוני ממומחים.
ניצן היא בת 30. אחרי שירות צבאי, שנה וחצי של טיול במזרח, ארבע שנים של לימודים אקדמאיים וכמה שנים שבהן ניסתה לגלות את עצמה – היא בדיוק מצאה "עבודה של גדולים", כמורה לתכנות בבית ספר בצפון הארץ. שכרה ההתחלתי לא היה כל כך גבוה ועמד על 7,000 שקל בחודש. בפגישה עם יועץ פנסיוני עם כניסתה לעבודה, הוצגה בפניה תחזית לפנסיה (בהנחה של גידול שכר בשיעור של 2% לשנה) שבה השכר ערב פרישתה מהעבודה צפוי להיות כ 13,725 שקל, וקצבת פנסיה 8,654 שקל (שיעור תחלופה של 63%).
טעות 1: פדיון כספי פיצויים
ניצן מצאה בבירת הנגב עבודה בחברה טכנולוגית אחרת, אך מכיוון שהוצאות המעבר הלחיצו אותה – היא החליטה לפדות את כספי הפיצויים. מבלי לחקור יותר מדי, שכן היא הייתה עסוקה בהתמקמות, היא פדתה את הסכום וקיבלה קצת אנרגיה פיננסית לירידה דרומה.
זאת הייתה הטעות הראשונה שלה: כספי הפיצויים מהווים כ-37%-45% מהפנסיה שלנו, מה שאומר שעם יציאתה לפנסיה בעוד כמה עשורים היא תחווה ירידה משמעותית בקצבת הפנסיה.
טעות 2: מסלול השקעה לא מתאים
לדאגות האלה, כאמור, היא לא כל כך מתייחסת עכשיו. מתוך המחשבה הזאת, כשעשתה את כל הטופסיאדה במקום העבודה החדש, ניצן התלבטה בין שני מסלולי השקעה בקרן הפנסיה והחליטה ללכת על מסלול חיסכון סולידי יותר. בסוף השנה גילתה כי התשואה השנתית שלה עמדה על 3% נטו במקום 3.5% במסלול השני.
זאת הייתה הטעות השנייה שלה, ובמידה וניצן תבחר להישאר באותו מסלול לאורך כל שנות עבודתה, היא תפסיד 664 שקל מהקצבה החודשית שלה בפנסיה, בהשוואה לתשואה במסלול השני שנתן 0.5% תשואה יותר. 0.5% לאורך שנים יוצר הבדל דרמטי ואסור לזלזל בו.
טעות 3: הימנעות מהפקדה מקסימלית
בנוסף, מתוך הבנה שהיא ובן בקרוב יקימו משפחה, בחרה ניצן לא להגדיל את הפקדת העובד שלה לקרן הפנסיה מ 6% ל 7%. כמה עלתה הטעות הזאת, השלישית במספר? אם חלילה ניצן לא תתקן זאת עד הפרישה, הנזק עלול להגיע לכ-1,000 מהקצבה החודשית בפנסיה.
טעות 4: חוסר תשומת לב לדמי הניהול
בכל הבלאגן המספרי של הטפסים בעבודה החדשה, ניצן גם לא שמה לב לדמי הניהול הגבוהים שאליהם התחייבה: 6% מההפקדה ו-0.5% מהצבירה בקרן הפנסיה שלה שהם כיום דמי הניהול המירביים. לו בחרה לבצע בדיקה של הממוצע בשוק, יכלה לגלות כי ניתן היה אולי לשלם דמי ניהול נמוכים יותר כגון 2% מההפקדה 0.25% מהצבירה. טעות רביעית לניצן, שתעלה לה 673 שקל בכל חודש שלאחר הפרישה.
טעות 5: משיכת קרן השתלמות
יעברו עוד משהו כמו 25 שנה, ניצן תהיה כבר מעל גיל 50, מתגוררת בבאר שבע עם בעלה בן ועם שני ילדים – רותם שמשרת ביחידה מסווגת, ועלמה שהתקבלה ללימודי ניצוח בברקלי שבארה"ב. הלימודים מעבר לים לא זולים, ולכן ניצן החליטה למשוך את כספי קרן ההשתלמות שאותם הפקידה במקביל לפנסיה.
נכון, הצטבר שם סכום משמעותי שמימן את הלימודים היוקרתיים, אך בפדייתו ניצן הפסידה קצת יותר מ-1,000 שקל מהקצבה החודשית בפנסיה שחושבה לה לפני שנים רבות, עם כניסתה לתפקיד כמורה לתיכנות בבית ספר בצפון הארץ. גם בן עשה את זה, אף שחברים הזהירו אותם שמעל גיל 50 מומלץ לראות בקרן ההשתלמות נכס פנסיוני שיאפשר מקור הכנסה נוסף בגיל הפרישה. זאת למעשה הייתה הטעות החמישית של ניצן, עוד אחת בשרשרת התנהלויות פיננסיות שגויות.
את התוצאה של שרשרת הטעויות הללו תרגיש ניצן בכיס מרגע הפרישה. אם בתחילת עבודתה בבית הספר בגיל 30 היא בנתה על קצבת פנסיה חודשית של 8,654 שקל, הרי שכל טעות "גילחה" לה במקרה הטוב כמה מאות שקלים, ובמקרה הרע – הרבה יותר. המשמעות היא כמובן פגיעה בהכנסות של ניצן ובן כשיגיעו לגיל שבו יתקשו לעבוד.
לפנייה לכתב/ת 
