פרשת השוחד בטבע: דירקטורים בחברה ישלמו לה 50 מיליון דולר
דירקטורים ונושאי משרה בחברת התרופות ישיבו לקופתה 50 מיליון דולר בשל קנסות העתק ששילמה החברה כדי לסגור את פרשת השוחד ברוסיה, מקסיקו ואוקראינה מול הרשויות בארה״ב. הסכום יושב לחברה בעקבות המלצתה של ועדה בלתי תלויה שהקימה טבע לבחינת סיכוי ההצלחה של תביעה נגזרת
פרשת השוחד בטבע: דירקטורים ונושאי משרה לשעבר בענקית התרופות ישיבו לקופת החברה 50 מיליון דולר. את הכסף תשלם חברת הביטוח של הבכירים לשעבר, במסגרת הסדר פשרה, שכרגע לא כולל שמות, על הנזקים הכספיים שנגרמו לחברה כתוצאה מהקנסות ששולמו בעבר למשרד המשפטים האמריקאי (DOJ) ולפרקליטות המדינה בישראל.
התירוצים יוצאים לאור: טבע נאלצת לחשוף כיצד הסתבכה העסקה במקסיקו
טבע תשלם קנס של 75 מיליון שקל ולא תעמוד לדין על מתן שוחד לעובדי ציבור זרים
טבע תשלם חצי מיליארד דולר להסדרת פרשת שחיתות
טבע שילמה בארה"ב 519 מיליון דולר ובישראל 75 מיליון שקל (כ-22 מיליון דולר) על מנת לסיים חקירות שנפתחו נגדה על מתן שוחד לעובדי ציבור ורופאים ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו.
השוחד ניתן כדי לקדם את מכירות תרופת הדגל שלה – הקופקסון. בניכוי הרווחים שצברה טבע בעקבות תשלומי השוחד - 215 מיליון דולר - והסכום שתקבל בחזרה מהדירקטורים ונושאי המשרה - 50 מיליון דולר - יעמוד הנזק הישיר לקופתה על 276 מיליון דולר. הסדר הפשרה יהיה כפוף לאישור שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב.
עיקר התשלומים – לבכיר בבית הנבחרים הרוסי
הסכם הפשרה הכספי הושג בעקבות שורה של תביעות שהוגשו נגד טבע על נזקי הפרשה. המרכזית בהן, בקשה לגילוי מסמכים בטרם תביעה נגזרת, הוגשה בשם שלומי טלמור, בעל מניות בחברה, באמצעות עורכי הדין יוקי שמש ועמית מנור. לאחר הגשת התביעות, וכפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט", הקימה טבע ועדת תביעות בלתי תלויה שתדון בהשלכות תשלומי השוחד שהעבירה החברה בין השנים 2006—2012 בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.
לפי הודאת החברה, עיקר תשלומי השוחד – 65 מיליון דולר היו לבכיר בבית הנבחרים הרוסי בשנים 2003־2013, ובעלי חברה להפצת תרופות. טבע חתמה מול החברה על הסכם לפיו זאת תפיץ את הקופקסון ברוסיה.
באמצעות תפקידו הציבורי, פעל הבכיר במקביל להכניס את מוצרי טבע לסל התרופות הרוסי. השוחד ניתן בצורה של הנחות גדולות שקיבלה החברה ברכישת התרופה של טבע. על אף ששמו של הבכיר הרוסי והחברה אינם מופיעים בהודעת החברה, התיאור דומה לבוריס שפיגל, בעלי חברת ביוטק ובכיר לשעבר בבית הנחברים הרוסי.
נגד טבע נפתחו לפחות שתי חקירות פליליות בעקבות התשלומים, אחת בארה"ב ואחת בישראל, שכללה גם עבירות דיווח לפי חוק ני"ע. החקירה בארה"ב היתה בחשד להפרת ה־ Foreign Corruption Practice Act (ה־FCPA). ה־FCPA הוא חוק פדראלי העוסק בשקיפות חשבונאית ובמניעת מעשי שחיתות במדינות זרות של גופים וחברות בעלי זיקה מסוימת לארה"ב.
החקירה הופסקה לאחר שטבע הגיעה להסדר שבמסגרתו שילמה 519 מיליון דולר לרשויות — משרד המשפטים האמריקאי ורשות ני"ע האמריקאית (SEC).
לאחר ההסדר בארה"ב נפתחה חקירה גם בישראל על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) שבלהב 433, בחשד לביצוע עבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. עם תחילת החקירה התבססה המשטרה בעיקר על החומרים שאספו הרשויות בארה"ב.
רק אחרי שהוצא צו לקבלת מסמכים מטבע, גבתה המשטרה עדויות פתוחות מבכירים לשעבר בחברה — היו"ר יצחק פטרבורג; המנכ"ל ארז ויגודמן; וסמנכ"ל הכספים אייל דשא.
אלא שזמן קצר לאחר מכן, עצרה הפרקליטות את החקירה לאור המגעים שהסתיימו בהסכם עם טבע, במסגרתו היא שילמה 75 מיליון שקל. עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עדיין לא הכריע כיצד לפעול בנוגע לנושאי המשרה והדירקטורים בחברה. אחד מהם למשל, הוא מי שמצוין בהסדר מול האמריקאים שהפעילות האסורה ברוסיה נעשתה בידיעתו מלאה: "מנהל בכיר, אזרח ישראלי, שהיה אחראי מטעם טבע על הפעילות הגלובלית שלה ב־2002־2010 ושעזב אותה ב־2014". מי שנשא בתפקיד זה בתקופה הרלוונטית היה חיים הורביץ.
חברי הוועדה התפטרו מ"שיקולים אישיים"
בראש הוועדה הבלתי תלויה שהוקמה במרץ 2017 כדי לבחון האם לטבע יש עילת תביעה נגד הבכירים, כגון הפרת חובת אמונים או זהירות, עמד השופט (בדימוס) יוסף (ספי) אלון. אלון הוא נשיא בית המשפט המחוזי בבאר־שבע לשעבר והיה מועמד לאחרונה לתפקיד מבקר המדינה.
לחברי הוועדה הנוספים מונו הפרופ' למשפטים גדעון פרחומובסקי וכן חמי פרס – דירקטור עצמאי ובלתי תלוי בטבע והשותף המנהל של קרן ההון סיכון פיטנגו. פרס מונה לחבר דירקטוריון בטבע ביולי 2017, לאחר התרחשות האירועים שבבסיס ההסכמים עם הרשויות בארה"ב.
הוועדה אגב שינתה את פניה במהלך עבודתה. בתחילה מונו כחברים גם ג'ון גליסון — לשעבר שופט ותובע פדראלי; רוזמרי קריין — דירקטורית עצמאית בטבע, שכיהנה במספר עמדות ניהוליות ופיננסיות בכירות; וג'ראלד ליברמן — דירקטור עצמאי בטבע. אלא שבמרץ 2018 הם התפטרו מהוועדה. הסיבה להתפטרות על פי ההודעה ששלחו – טעמים אישיים, הקשורים, בין היתר, בהיקף ההשקעה שנדרשים החברים במסגרת עבודת הוועדה. לאחר התפטרותם הצטרף פרס לוועדה.
באפריל השנה סיימה הוועדה את עבודתה וגיבשה דו"ח סופי של 165 עמודים. הדו"ח המקורי ובו הבהרות פרטניות, לפיהן טבע אינה חוזרת בה מהצהרותיה בהסכם עם משרד המשפטים האמריקאי, הוגש לדירקטוריון.
הוועדה: סיכויי התביעה נמוכים אך קיימים
הוועדה הגיעה לשתי מסקנות מרכזיות. בכל הנוגע להערכת סיכויי תביעה בעילה של הפרת חובת אמונים היא כתבה כי "על בסיס האמור ב־DPA (ההסדר עם האמריקאים — ת"ג), והמסמכים שבהם עיינה והראיונות שקיימה, לא ניתן לבסס תביעה לפיה הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים פעלו מתוך אינטרסים המנוגדים לאינטרסים של החברה, או למען מטרה אישית או זרה, ולאור זאת סיכויי תביעה בעילת הפרת האמונים, נמוכים".
בכל הנוגע להערכת סיכויי תביעה בעילה של הפרת חובת הזהירות, הוועדה הייתה פחות נחרצת. "בכל הקשור לתביעה בעילת הפרת חובת הזהירות נגד הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים, מוצאת הוועדה כי מדובר בתביעה קשה ומורכבת, אשר סיכוייה להתקבל נמוכים מסיכוייה להידחות. עם זאת, לא ניתן יהיה להגדיר תביעה בעילה זו כמופרכת או כתלושה על פניה".
בוועדה הוסיפו כי "ניתן להעלות לכאורה טענות אפשריות בתביעה בעילת הפרת חובת זהירות. מאידך־גיסא, קיימות טענות הגנה כבדות משקל העומדות כנגד אותן הטענות. בכל מקרה, המדובר בתביעה קשה ומסובכת מאוד לניהול, אשר סיכויי הצלחתה רחוקים מלהיות מובהקים".
בוועדה הוסיפו כי יש לבחון "אפשרות של המנעות מפתיחה בהליכים משפטיים מורכבים וסבוכים, וזאת בדרך של חתירה להסדר עם מבטחי האחריות האישית של הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים". ובמילים פשוטות: הוועדה המליצה לנסות לסגור פיצוי עם חברת הביטוח של הבכירים.
מי שניהל את המו"מ היו היועצים המשפטיים של הוועדה, עם היועצים המשפטיים של המבטחים של הדירקטורים ונושאי המשרה אחרים — משרד עורכי הדין האנגלי Clyde & Co. הצדדים הגיעו להסכמה כי המבטחים ישלמו לטבע סכום כולל וסופי של 50 מיליון דולר, שכולל שכר טירחה של כ־1.6 מיליון דולר בתוספת מע"מ שישולם לעורכי דינו של טלמור.
עוד נקבע כי "לאור ויתור העובדים, הדירקטורים ונושאי המשרה המבוטחים בקשר עם הליכים עתידיים שיוגשו על ידי החברה או בשמה, הסכימה החברה כי חרף פוליסת הביטוח היא תישא בתשלום כל הוצאות ההגנה שלהם, באמצעות עורכי דין שהחברה תמנה לפי שיקול דעתה".
לסיכום, נכתב כי "קיים קושי להוכיח את אחריותם האישית של מי שכיהנו בתקופה הרלוונטית כדירקטורים או כנושאי משרה אחרים בחברה" והוסיפה כי "מדובר בסכום ראוי, בהתחשב בסיכונים ובסיכויים הכרוכים בהגשת תביעה על ידי טבע נגד הדירקטורים ונושאי המשרה האחרים שלה".