סטיית תקן - מי בודק את מכון התקנים?

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

פוטר מנכ"ל מכון התקנים פנחס שחר

מעבדות פרטיות יוכלו להתחרות במכון התקנים

יבואן אחר, של עגלות תינוקות, מספר גם הוא על הבלגן במכון: "העגלות שאני מייבא מחכות לבדיקה 3-4 חודשים. האחראי על בדיקות עגלות פוטר, מחלקות הועברו, תפקידים התחלפו ונכנסו אנשים חסרי ידע שרק לומדים את הנושא. עגלה של יצרן ידוע, שעברה בדיקות במדינות רבות, נכשלה בישראל. זה מדהים. אף שבעולם מייצרים עגלות בטוחות יותר, על פי תקן חדש מ-2018, בישראל עדיין בודקים על פי תקן של 2012. עגלות עדכניות נכשלות, ואין עם מי לדבר".

מכון התקנים

והתלונות נמשכות. לפי יבואן טקסטיל, "מחלקת הטקסטיל של המכון פוצלה, וכעת חלק מהבדיקות נעשות בתל אביב וחלק בבאר שבע. כך עובדי המעבדה חסרים את הניסיון של העובדים הוותיקים. אני כבר בקיא בהתנהלות מול המכון ומתכנן את הזמן שלי כראוי, אבל אני ממש לא מקנא ביבואנים מתחילים". הטענה הזו חוזרת לגבי מעבדות אחרות – המחלקה המכנית האחראית על גזיות ובלוני גז, המעבדה לכימיה – כי בשנתיים האחרונות הייתה פרישה מסיבית של מנהלי מעבדות ומומחים במכון. חלק הגיעו לגיל פנסיה, אחרים יצאו לייעוץ פרטי. ובמעבדות רבות מורגש היעדרם של אנשי מקצוע מנוסים בקודקוד, במיוחד כשמדובר בארגון במשבר.

הייתה רפורמה?

לפני כמעט שנתיים, ב-1 באוקטובר 2017, כונסה במכון התקנים מסיבת עיתונאים רבת משתתפים, בראשות שרי האוצר והכלכלה, משה כחלון ואלי כהן. השניים עמדו במרכז הבמה והכריזו על רפורמה במכון אשר תיצור, לראשונה, תחרות לגוף העצום והחזק. במסגרת הרפורמה אושר לשתי מעבדות פרטיות – חרמון ו-ITL – לבדוק מוצרי חשמל ואלקטרוניקה מיובאים. המטרה: להוריד תעריפים, הוזלה שתגולגל למחירי המוצרים.

שר הכלכלה אלי כהן(צילום: אבי מועלם)

יעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, הכריז: "עד היום המכון שלט בבדיקות. אפילו בענף הבנייה, שבו הנושא נפתח לתחרות, הוגבלו המעבדות המתחרות לבדיקות מסוימות. הימים האלה נגמרו". השר כהן הבטיח כי "הרחבת היצע המעבדות, שבהן יוכלו היבואנים לבצע בדיקות, תוריד את עלויות התקינה ותקצר את משך זמן הבחינה, דבר שיסייע בהפחתת יוקר המחיה". שנתיים חלפו, ואף מחיר של אף בדיקה לא ירד. כיום, ולמרות הכאוס במוסד, הרי שגם במוצרים שנפתחו לתחרות, מכון התקנים עדיין אחראי על יותר מ-95% מהבדיקות.

בנוסף, בעת השקת "בשורת התחרות", איש לא ידע כי אילן כרמית, שעמד על הבמה והוצג כמנכ"ל הבא של מכון התקנים, יגרום למכון לשקוע בבוץ עמוק יותר. כרמית הסתבך בפרשת "מצלמות המהירות" שהתגלו כבלתי אמינות, והודח מתפקידו כמנכ"ל בפועל לדרישת עו"ד דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

מכון התקנים שולט כבר שנים בבדיקות מוצרים הנכנסים לארץ. בתקנים עצמם, ובבדיקות המוצרים המחויבים בהם. בהתאם, המחירים היו שערורייתיים, והשירות גרוע. פתיחת השוק לתחרות אמורה הייתה לטפל בכל נקודות התורפה. להוריד מחירים, לשפר שירות, לקצר זמנים.

השירות דווקא השתפר - "העובדים במכון מרגישים את התחרות באוויר, באים יותר לקראתנו", אמרו לנו מרואיינים רבים - אבל למרות היחלשותו של המכון, כוחו של המונופול עוד כאן. בהכנת הכתבה דיברנו עם עשרות אנשים, וכמעט אף אחד מהם לא רצה להתראיין בשמו. יבואנים, יצרנים, אפילו יוצאי המכון שמשמשים היום כיועצים – כולם יודעים שבלעדיו לא יוכלו לתפקד.

פתיחת מעבדות מכון התקנים לתחרות כוללת ארבע פעימות. שתיים כבר התרחשו, ובמסגרתן, נפתחו לתחרות בדיקות של מוצרי חשמל "לבנים" לבית (מכונות כביסה, מקררים, תנורים ועוד), מוצרי אלקטרוניקה בידורית, כלי עבודה חשמליים, גופי תאורה, מוצרי ניקוי ועוד. הפעימה השלישית תבוצע בדצמבר, והפעימה האחרונה, שתבוצע במרץ 2021, צפויה לכלול את כל התחומים שלא נכללו בפעימות הקודמות.

אילן כרמית, המנכ"ל המודח(צילום: באדיבות מכון התקנים)

"התחרות היא על השירות"

הרעיון לרפורמה בתחום התקינה היה מבורך. זו נועדה לרסק את מעמדו המונופוליסטי של מכון התקנים, לפתוח את השוק לתחרות למעבדות מחוץ למכון, ובמקביל, גם להחליף תקנים ישראליים, חלקם מיושנים, בתקנים בינלאומיים. אבל רעיונות לחוד ומציאות לחוד. "הליברליזציה, שבאמת נראית טוב, לא הוכנה כראוי, ולכך נוספו הבעיות במכון התקנים שכרגע פשוט לא מנוהל", אומר מקורב לנושא. מי שליווה את שלבי הרפורמה מקרוב אומר: "נראה שלא הכינו מספיק שיעורי בית. מהלכים לא בושלו עד הסוף. המציאות לא מתכתבת עם התיאוריה".

כבר בוועדת טרכטנברג נקבע כי לחסמים בתחום התקינה יש השפעה ניכרת על יוקר המחיה, אבל ההבטחות לגבי שיפור עם פתיחת התחרות ורפורמה בוועדות התקינה התאדו. לדברי גורמים רבים, המכון לא מוכן להתמודדות עם המציאות המשתנה, שכוללת פרידה ממעמדו כשליט השוק וזינוק בהיקפי היבוא.

אילן בר הוא מנכ"ל חרמון, אחת מהמעבדות להן הותר להתחרות במכון התקנים. המעבדה, שבמשך שנים עסקה בבדיקות עבור יצואנים ישראלים, נפתחה לביצוע בדיקות גם עבור יבואנים למוצרי חשמל, אלקטרוניקה ותאורה, אבל הלקוחות מגיעים במשורה. לטענת בר, "כמעט כל היבוא עדיין זורם דרך מכון התקנים, כי גם בתחומים שכבר נפתחו, המעבדות רשאיות לספק תעודות רק לחלק מהמסלולים. השוק כולו מחולק לחמש קבוצות – בדיקות מחמירות, בדיקות פחות מחמירות, בדיקות מקלות, מוצרים שאין בהם מה לבדוק, ומוצרים שהתקן אינו חל עליהם. לנו מותר לספק אישורים רק לשתי הקבוצות הראשונות, וכך, יבואן שמביא מוצרים מכמה קבוצות מעדיף את מכון התקנים. אומרים לי, 'מה אני אתחיל לפצל מכולות, חלק אליך חלק למכון התקנים?'. מספר היבואנים שמשתמשים בנו קטן. אי אפשר להוריד מחירים, שגם דומים למקובל במעבדות מקבילות בעולם. התחרות היא על השירות".

ב-2015, השנה האחרונה לגביה פירסם המכון מאזן, הוא היה רווחי: ההכנסות היו כ-403 מיליון שקל כולל סבסוד ממשלתי, רובם מבדיקות, וההוצאות 398 מיליון. לדברי מומחה לנושא, "ההכנסות הכי רווחיות היו מהבדיקות הזולות יחסית של דגימות מכל משלוח, בגלל הכמויות העצומות של משלוחי היבוא, ולא הבדיקות הראשוניות של אבי הטיפוס, לפני יבוא ראשון לארץ". מאז לא פרסם המכון מאזנים וגם לא היה ניתן להשיג את תמונת מצבו הכלכלית, אף שמדובר במוסד ציבורי ולמרות בקשתנו.

בלי יו"ר, בלי מנכ"ל

מכון התקנים העסיק בשיאו כ-1,200 איש, והיום עובדים בו 900. בשנתיים האחרונות פוטרו כ-100 ואחרים עזבו. בפעימה הבאה צפויים לפרוש כ-200 עובדים נוספים. אבל צווארי הבקבוק מתחילים בניהול. למכון אין יו"ר וגם לא מנכ"ל. יו"ר אחד, ח"כ אמנון כהן, לשעבר מש"ס, פרש ב-2016 אחרי תחקיר "עובדה" (שלא היה קשור למכון), אחריו היה יהודה היימן, ובינואר הלך לעולמו היו"ר האחרון, אורי דורי, שהיה בעל חברת בנייה, ושבחירתו וגם תפקודו היו שנויים במחלוקת. כרגע יש רק מ"מ יו"ר, רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים. היבואנים, בהובלת לשכת המסחר, קובלים על שליטת התעשיינים במכון. עם זאת, בעקבות האישור שנתן משרד המשפטים למנות יו"ר בתקופת ממשלת מעבר, צפוי שר הכלכלה להגיש תוך שבועיים לנציבות שירות המדינה את שם מועמדו לתפקיד.

ומה לגבי מנכ"לים? הכסאות המוסיקליים של מנהלי המכון בשלוש השנים האחרונות כוללים את אלי שטיין, שפרש, פנחס שחר, ואילן כרמית, שכאמור הסתבך והודח עוד לפני שמונה רשמית. את המכון מנהלת כרגע ועדת ניהול: דליה ירום, מנהלת אגף התקינה; רונן קנובליך, מנהל יחידת המחשב; ועו"ד מוטי שרף, היועץ המשפטי של המכון. ירום, שלא הגישה את מועמדותה למנכ"לות, נחשבת דווקא לראויה לתפקיד, אך אין ספק שוועדת ניהול הכוללת שלושה אנשים, מוכשרים ככל שיהיו, עוסקת בעיקר בשימור המצב הקיים. "אין ראייה אסטרטגית. העבודה נעשית – וזהו", אמרו לנו יבואנים. לפני כחודש צורף לוועדת הניהול יואל ברגיל, והשלישייה הפכה לרביעייה.

ביום ראשון צפוי סוף סוף דירקטוריון המכון לבחור מנכ"ל חדש. מבין ה-17 שהגישו מועמדות, איש מהם לא ממכון התקנים, עלו לגמר חמישה: יצחק בלומנטל שהיה מנכ"ל נמל אשדוד, אוהד כהן ראש מינהל סחר חוץ ורן קיוויתי יו"ר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – שניהם אנשי משרד הכלכלה, אילל בראל חשב המשרד לביטחון פנים וגלעד גולומב מנכ"ל החברה לשירותי סביבה.

כאמור, למנכ"ל החדש ממתין אתגר לא פשוט. מכון תקנים שנמצא בנקודת שפל, והיו לו לא מעט משברים. האם יידע לשקם את המכון, שיצטרך לתפקד בסביבה תחרותית שרק תתעצם? לפי אדם שמכיר את המכון מבפנים, "צריך מישהו חזק, שיוכל להעביר את המכון לימי אובדן המונופול, וגם להתמודד מול הממשלה, ההסתדרות וועד עובדים חזק. לא פשוט להפוך גוף מונופוליסטי לעסקי. המחירים של מכון התקנים נובעים גם מעלויות השכר הגבוהות. אלו אחראיות ליותר מ-70% מהוצאות המכון, ומושתתות על הסכמים הסתדרותיים של שנות השפע שלא מתאימים לעידן החדש".

פקקים בבדיקות

בינתיים, הבלגן חוגג. מי שמכירים את המכון מבפנים מדברים על "אפקט כרמית", שגורם לעובדים לחשוש כל הזמן. תלונות שחזרו על עצמם היו, בין השאר, "דקדקנות יתר", או "מחליפים דרישות כל שבוע". בנוסף, בין המעבדות קיימים פערים בידע, ובחלקן יש המתנות ממושכות לבדיקות. לבדיקת אופניים חשמליים, היבואנים ממתינים חצי שנה בממוצע, לעגלות 3 חודשים, ובערב פסח האחרון נוצרו "פקקים" בבדיקות של סירים וכלי פלסטיק. "במכון לא מסוגלים לבצע את כל הבדיקות של סירי לחץ, שיש עלייה בפופולריות וביבוא שלהם, ולמכלי אירוסול, עוד בדיקה עם היבט בטיחותי", אומרים לנו יבואנים. "בגלל הצמצום בכוח אדם במחלקות הרלוונטיות אנחנו ממתינים יותר. גם מרגישים עבודה שהיא יותר מדי 'לפי הספר'. החמרת דרישות ותחושה שמישהו רוצה להצדיק את עצם קיומו".

תופעה נוספת היא "זליגה" רבה יותר לשוק של מוצרים ללא תקן. יבואן כלי בית אמר לנו, "היום קל יותר להכניס לשוק סירים שמכון התקנים לא בדק. חלק מהבדיקות נעשות במחסני היבואנים, וחלק מהיבוא זולג לשטח". יבואן של מוצרי חשמל קטנים מתלונן על יבוא מקביל רב שמצפצף על התקינה ו"מדלג" על ציון אזהרות בטיחות בעברית. קניינית ציוד לבית הספר, שתמיד מחפשת בחנויות מוצרים מתחרים זולים שלא עומדים בתקן, אומרת שהשנה היא מצאה הרבה יותר מוצרים שלא נבדקו. בין השאר, היא מדברת על "מחקים סיניים זולים, שלא מוחקים אבל מדיפים ריחות חשודים של נפט, טושים ללא מכסה מחורר למניעת חנק, עפרונות שנשברים. אנחנו מייבאים כדין, אבל יש רושם שבמלחמה על המחיר, ובמצב של מכון התקנים היום, היבואנים עוקפים יותר. מביאים את המוצרים האלה בתוך משלוחים של מוצרים שלא דורשים בדיקה. עם הזינוק ביבוא, קל יותר לעשות זאת".

"עם זאת", ציין אותו יבואן שמדבר על זליגת מוצרים שלא נבדקים, "כמי שעובד עם המכון 20 שנה, יש שיפור עצום במחשוב. אם פעם היה סיוט להשיג עובד במכון ולדעת מה מצב הבדיקה שלך, אני זוכר ימים שהייתי פשוט מבלה במעבדה, היום הכל זורם. המערכת ממוחשבת. הנתונים גלויים לכל יבואן".

יודגש כי האחריות לאכיפה אינה של מכון התקנים, אלא של יחידת הממונה על התקינה. בתקופת הממונה גרישה דויטש נהגו עובדיה ליטול בכל שנה לצורך אכיפה, כולל עצירת שיווק והענשה, מאות מדגמי שטח ממוצרים שנחשדו כמסוכנים או עוברים על התקנים. גם זה היה מעט מדי, אבל מאז המספרים ירדו, אף שמספר עובדי היחידה גדל.

גם על כך התלונות רבות. לדברי יבואנים, "במקום הפרטה של מכון התקנים, נעשתה הלאמה. סמכויות רבות הועברו מהמכון לממונה על התקינה, ובגלל זה עובדי מכון התקנים פחות עצמאיים בהחלטות על מדיניות הבדיקות. השינוי מחייב פניות רבות יותר למשרד הכלכלה. אמנם הגדילו שם את התקן בכמה עשרות עובדים, אבל השכר לא מושך אנשי מקצוע ברמה הנדרשת. כרגע עובדי המכון משותקים מפחד, לא נגישים, מפנים הכל למשרד הכלכלה, ושם זה נתקע".

החתול שומר על השמנת

וצריך לדבר גם על ועדות התקינה – אלה שקובעות את הרכב התקנים, ואילו מוצרים כולנו נצרוך. תחת מטריית מכון התקנים פועלות כ-160 ועדות, בהן 23 בענף המזון בלבד. לאורך השנים נמתחה ביקורת רבה על העובדה שהיצרנים כיהנו בדרך כלל כראשי ועדות התקינה. הם היו אמנם בעלי הידע בתחום, אבל זוהו עם האינטרסים של התעשיינים. במסגרת הרפורמה, דובר על הקטנת משקלם של היצרנים והיבואנים. כראשי הוועדות היו אמורים לכהן נציגי האקדמיה, אלא שאלו אינם מגיעים. דפנה הר־אבן, האחראית על הקשר מול ועדות התקינה מטעם רשות ההסתדרות לצרכנות ומומחית בנושא, מסבירה: "נציגי ארגוני הצרכנים פועלים מסורתית כמתנדבים. לא מקבלים אפילו הוצאות נסיעה. היבואנים והיצרנים אינטרסנטיים, ונציגי האקדמיה לא מוכנים להגיע לישיבות שנמשכות שעות ללא תמורה".

גם ייצוג הצרכנים לוקה בחסר. כל ועדה אמורה לכלול נציגים של המועצה הישראלית לצרכנות, ארגון הצרכנים ההסתדרותי, וגם של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. בפועל, נציגיה של המועצה לצרכנות אינם. "המועצה לא מתפקדת", טוענת הר לב מהרשות המתחרה. "הנציגים שלנו נמצאים ברוב הוועדות, ולמרות פניות חוזרות שלי לאחראי על הנושא במועצה, האנשים שלהם לא מגיעים". בעקבות כך, הישיבות מתקיימות עם הנוכחים שכן מגיעים. כך, בתקנים החדשים והמחודשים יגדל בפועל חלקם של יצרנים, יבואנים ומשרדי הממשלה – על שלל האינטרסים שלהם. כשתקנים רבים וחשובים אמורים להתעדכן, את המחיר נשלם אנחנו, הצרכנים, בשנים הבאות. במועצה לצרכנות התקוממו על הטענות ומסרו שנציגיהם משתתפים בישיבות, אך מודים שמצאו איוש רק ל-75 מהוועדות.

האם למרות הבלגן, הבדיקות של מוצרים במכון התקנים עדיין מקצועיות? לפי רבים שדיברנו איתם, בהם מבקרים קשים של המכון, אין הוכחה לירידה ברמת הבדיקות. בלשכת המסחר, האופוזיציה הקבועה של מכון התקנים - נציגת היבואנים שתמיד ירצו פחות בדיקות - אומרים כי "הרפורמה בתקינה ופתיחת בדיקות היבוא לתחרות היו מהלכים חשובים במאבק להפחתת יוקר המחיה, אבל עדיין יש ליבואנים הרבה קשיים. אנחנו פועלים מול המכון ומשרד הכלכלה כדי לשפר תהליכי עבודה באופן שוטף. שר הכלכלה אלי כהן, כיו"ר ועדת הרפורמות, הוביל רפורמה חשובה מאין כמותה. מכון התקנים פועל בצורה סבירה, אבל הדרך עדיין ארוכה".

לפי עמדתם הבעיה היא בכלל השיטה. "באירופה כמעט אין התעסקות בעמידת מוצרי יבוא ברגולציה, מה שמפשט תהליכים, מגביר את התחרות ומפחית מחירים לצרכן. דרוש שינוי יסודי בשיטת הפיקוח על יבוא טובין שחל עליהם תקן, שיהיה מבוסס על ניהול סיכונים ויאפשר זרימה טובה יותר של הסחר, וכך יביא להוזלת המוצרים בארץ".

מה ש"שוכחים" היבואנים ונציגיהם לספר הוא שהשיטה באירופה וגם בארה"ב מבוססות על אכיפה קפדנית בהרבה בתפיסת מוצרים ובקנסות, ועל ארגוני צרכנים חזקים שעומדים על המשמרת. השניים שלנו קטנים, חלשים, וכפי שלמדנו גם מסוכסכים זה עם זה. אבל זו כבר פרשה בפני עצמה.

מכון התקנים: "אנחנו ערוכים ומוכנים לתחרות"

ממכון התקנים נמסר בתגובה: "מכון התקנים ערוך ומוכן לתחרות. סקרי שביעות רצון מעידים כי ניכר שיפור רב בשירות ללקוחות. במסגרת הרפורמה הממשלתית נאלץ המכון להיפרד מחלק מעובדיו, אך הדבר לא פגע במקצועיות ובניסיון הרב שנצברו במכון. מכון התקנים ממשיך להתייעל ולשפר את השירות. מחירי המכון מפוקחים, ובכל מקרה החוק החדש אינו מתיר למכון להוריד מחירים".

מיעקב וכטל, הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, נמסר בתגובה: "העברת סמכויות לממונה על התקינה לא פגעה ביעילות העבודה אלא להפך. אישור תקן רשמי בעקבות המלצת המעבדות ניתן היום אוטומטית תוך חצי שעה באמצעות מערכת ממוחשבת, במקום המתנות ממושכות בעבר. מחירי מכון התקנים נותרו בעינם כיוון שהם נמצאים בפיקוח, ואנחנו פועלים להסרת הפיקוח. אין לנו שליטה על מחירי המעבדות הפרטיות. חדירה לשוק תחרותי לוקחת זמן. אין לנו ספק כי כאשר תושלם פתיחת השוק למעבדות פרטיות בכל התחומים, יירדו מחירים וישופר השירות.

"אנחנו גם בודקים אופציה לאפשר למעבדות המוכרות והמתחרות טיפול באישורים בכל קטגוריות מוצרי היבוא. ב־2018 ביצענו קרוב ל־1,400 ביקורות, ונדגמו 210 מוצרים שנשלחו לבדיקות. מדובר במספרים דומים לשנים קודמות. לא יכולנו להגדיל את מספר הדגימות, כי אף שאושרו לנו 18 תקנים חדשים, בעקבות הרפורמה, מצבת כוח האדם שלנו מונה בפועל 36 עובדים בלבד. קיים קושי בקליטת מפקחים נוספים ובשימור עובדים קיימים בגלל תנאי השכר, ואנחנו פועלים בנושא מול הנציבות".

מהמועצה הישראלית לצרכנות נמסר בתגובה: "אנחנו דוחים מכל וכל את טענות רשות ההסתדרות לצרכנות. המועצה ממנה נציגים מטעמה בוועדות התקינה – מתנדבים שאינם מתוגמלים. נציגים מטעמנו משתתפים ב־75 ועדות תקינה מתוך 150, ומי שאינו יכול להשתתף בישיבה, המועצה מוצאת לו מחליף. רק במקרים בודדים לא התאפשר לאתר מחליף בעל מומחיות מתאימה. רק 5 מבין 20 ועדות התקינה במזון נותרו ללא נציג מטעם המועצה. קיים קושי לאתר מתנדבים. אין בידי המועצה מאגר מומחים, ולמודעות דרושים לאיוש ועדות תקינה, שפרסמנו לפני 3 חודשים, לא התקבלו פניות מועמדים".

• הערה לתגובת המועצה הישראלית לצרכנות: במשרד הכלכלה גאים בעובדה ש־400 מבין 600 התקנים הפכו לתקנים בינלאומיים, תוך חיסול עיוותים – דרישות "מקוריות" שהושתלו על ידי יצרנים ישראליים כדי לבלום תחרות. בכך אימצה ישראל נורמות בינלאומיות, במובילות הנורמות באירופה ובארה"ב. יש לזכור שהמציאות הישראלית שונה מהאמריקאית והאירופית. בארה"ב ובאירופה יש כוח רב לארגוני הצרכנים, שמתפקדים כשומרי הסף. כשהנציגות הצרכנית חלשה, גם כי ארגוני הצרכנים מתכתשים ביניהם וגם בשל חוסר נוכחות מספקת – היא תוקעת מקלות בגלגלי הרפורמה.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "המשרד קידם בשנתיים האחרונות רפורמה שהובילה לשבירת המונופול של מכון התקנים. במסגרת הרפורמה נפתחו מעבדות לתחרות, ועברנו לתקינה בינלאומית. אנו עוקבים ומוודאים שכל הרפורמה מיושמת ככתבה וכלשונה. לעניין המינויים: ועדת האיתור סיימה את תפקידה, וצפויה להודיע כבר בשבוע הבא על מינוי מנכ"ל חדש. לצערנו, יו"ר המכון אורי דורי נפטר, ורק לאחרונה התקבל אישור של משרד המשפטים למינוי יו"ר, אף שמדובר בממשלת מעבר. גורמים בעלי אינטרסים כאלה ואחרים לא ישנו את נחישותנו לפעול ליישום הרפורמה במלואה ולשבירת המונופול, לטובת העסקים והצרכנים".