לא רק העלאת גיל הפרישה: כך תתמודד המדינה עם ההזדקנות

הממשלה הבאה שתקום צפויה לעסוק בשיפור באיכות החיים ובפעילותה של האוכלוסייה הוותיקה בישראל. בשנה האחרונה הקים משרד ראש הממשלה פורום שולחן עגול בהשתתפות נציגים מהמגזר העסקי, המגזר השלישי והשלטון המקומי, שחיפש דרכים להגביר את הפעילות של האוכלוסייה המבוגרת.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

חברות הביטוח מתקוטטות - והקשישים מפסידים: "נפלתי בין הכיסאות"

מאות גמלאים חסמו את צומת עזריאלי במחאה על הקיצוץ בפנסיה

הפורום סיים את דיוניו, ובימים אלה מגבש המלצות. לפי ההערכות, טיוטת ההמלצות תוגש לממשלה החדשה עוד השנה לקראת דיוני תקציב 2020, ותכלול בין היתר המלצות לשינויי חקיקה והקצאת תקציבים. כמו שקורה בעולם, תוחלת החיים בישראל נמצאת בעלייה. אם כיום האוכלוסייה שמעל גיל 65 היא כ-11% מהציבור, הרי שבעוד כ-25 שנה היא כבר צפויה להיות 15% ממנו. זו מגמה חיובית, אך לצידה אתגרים כלכליים וחברתיים: מבוגרים צורכים לא מעט שירותים ציבוריים, בעיקר שירותי בריאות וקצבאות, כך שהמדינה חייבת להיערך לגידול האוכלוסייה המבוגרת.

(צילום: shutterstock)

כך, למשל, החייה משרד האוצר באחרונה שוב את היוזמה להעלות את גיל הפרישה לנשים ל-64, וכעת נראה כי הממשלה הבאה צפויה לדון גם בשיפור הפעילות של המבוגרים אחרי גיל הפרישה. התוכנית מתבססת על מחקרים ולפיהם ככל שהאזרח פעיל יותר לאחר גיל הפרישה כך בריאותו הפיזית והמנטלית טובה יותר, איכות חייו משתפרת, ולכן הצורך שלו בתמיכה מהמדינה יקטן.

השולחן העגול, שבו השתתפו יותר מ-50 בני אדם, עסק בשלושה היבטים מרכזיים: תעסוקה, השכלה והתנדבות של מבוגרים. כך, למשל, אחד הכשלים שנמצאו הוא ששיעור המבוגרים שעוסקים בפעילות התנדבותית נמוך למדי. אם בקרב בני 55-64 מתנדבים 19% מהאוכלוסייה, הרי שאחרי גיל הפרישה הנתון יורד ל-12%-18% אף שיש ברשותם יותר זמן פנוי.

התוצאות מטרידות גם בכל הקשור ללימודים. בעוד 18% מבני 55-64 לומדים, הרי שבגילים 65-74 שיעורם צונח ל-4% בלבד. "סוגיית הלימודים חשובה מאוד למבוגרים. מי שלומד תורם לבריאותו, מחדד את המוח ושומר על יכולות קוגניטיביות", מסביר גורם שהשתתף בפורום. חברי הפורום הגיעו למסקנה שהפעילות המעטה של מבוגרים בישראל נובעת מכך שהם לא עוברים הכנה טובה לפרישה.

כשעובד מגיע לפרישה, הייעוץ העיקרי שהוא מקבל הוא ייעוץ פיננסי העוסק בכספי הפנסיה שלו.

להיזהר מבטלה

בפורום הבינו שההכנה לפרישה צריכה לכלול גיבוש שגרת חיים חדשה לעובד, וכי היא צריכה להתחיל כבר 5-10 שנים לפני הפרישה כדי שהעובד יוכל להתכונן היטב לשינוי הצפוי בחייו. "עובדים רבים שחוקים, ורק מחכים להגיע לפרישה ולנוח. אבל אם לא יתכננו מראש חיי פרישה שיכללו גם שמירה של הכושר המנטלי, הפיזי והקשרים החברתיים, הם עלולים למצוא את עצמם בחיים סטטיים ולחוות את היציאה לפרישה כאירוע קשה", מוסיף הגורם. בפורום הגיעו למסקנה כי כל עובד צריך לבנות לעצמו לקראת גיל הפרישה את תמהיל החיים החדש שבו הוא מעוניין, שיכלול גם פנאי וגם תעסוקה כלשהי.

ומהו חלקה של המדינה: בכל הקשור לתעסוקה, בוחן הפורום דרכים להסיר חסמים בתעסוקת מבוגרים אחרי הפרישה ולהקל על הסדרי העבודה שלהם. למשל, לעודד אותם לרדת למשרה חלקית, או לחלופין להפוך לעצמאים במקום לפרוש לחלוטין. מלבד זאת, צריך להסיר חסמים אצל המעסיק בהעסקת עובד לאחר גיל הפרישה. כיום מעסיקים רבים חוששים להעסיק עובדים לאחר הפרישה שכן הם חוששים ממצב שבו יבקשו להיפרד מהעובד אחרי תקופה מסוימת. מכיוון שאין ודאות אם הדבר ייחשב לפיטורים, וזכויות העובד אינן ברורות, מעסיקים מעדיפים להיפרד מהעובד מיד בהגיעו לפרישה. לכן נבחנת האפשרות להבהיר את יחסי העבודה אחרי הפרישה או לשנות את מודל התעסוקה אחרי הפרישה: לרדת למשרה חלקית או לקבוע מסגרת זמן קצובה לעבודה אחרי הגיל הזה.

לקלוט מתנדבים

כמו כן, שוק העבודה סובל מגילנות - נטייה של מעסיקים שלא להעסיק עובדים מבוגרים בגלל סטיגמה שהם פחות יעילים ויותר יקרים מעובדים צעירים. הפורום בחן דרכים לעודד העסקת מבוגרים, ייתכן שגם באמצעות הוזלת עלויות השכר הנלוות או בהקלות אחרות הקשורות במס.

הפורום גם עסק בנושאי התנדבות, לימודים ובמציאת דרכים להגביר את הפעילות הזאת בקרב המבוגרים, בעיקר בפריפריה, שבה האופציות בתחומים האלה מצומצמות מאוד לעומת אזור המרכז.

בין היתר, נבחנת האפשרות להקים פלטפורמות דיגיטליות בנושא התנדבות, שיסייעו למבוגרים המעוניינים בכך לאתר את המקומות הרלוונטיים, ובמקביל להגביר את המודעות בקרב ארגונים לקלוט מבוגרים מתנדבים, שנהנים מהרבה זמן פנוי לעומת האוכלוסיות הצעירות יותר. בסוגיית ההשכלה נבחנת האפשרות להרחיב את גופי ההעשרה הקיימים כיום, בין היתר באמצעות פלטפורמות דיגיטליות של שידור השיעורים בפריפריה.