"שנים לא דיברתי עם אבא. אחרי שהוא הציע לי לעזור בעסק, נהיינו חברים"

מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? משפחות מכל רחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת תדהר אטד מגבעתיים.

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

"מה הייתם אומרים אם היו עושים את זה לכם - 'אין כניסה ליהודים'?"  

"אנחנו לא מערבבים בין העסק למשפחה. רבים רק עד 12:00 בצהריים"

"קשה רק להיות שחקנים, אבל אנחנו גם מלמדים ומביימים"

בצילום: מיכל (38), רון (38), אריאל (8) וינאי (2).

משפחת תדהר אטד(צילום: אסי חיים)

הדירה: מיכל: "דירת 3 וחצי חדרים, משלמים 5,500 שקל בחודש וגם משכנתה על הדירה שלנו, גם היא בגבעתיים, שעוברת תמ"א. בהתחלה נשארנו לגור בדירה תוך כדי התמ"א, אבל הגיע מצב שכבר אי אפשר היה. אתה כל היום עם חלונות סגורים והילדים התחילו להיות חולים, אז החלטנו לצאת לשכירות".

אוהבים את גבעתיים? מיכל: "אנחנו מתים על הסביבה הזו. גרנו המון שנים בתל אביב, רצינו לקנות דירה שם, אבל זה היה יקר מאוד, והכי קרוב זה גבעתיים. תוך כמה חודשים אנחנו חוזרים לדירה שלנו, משופצת עם עוד חדר ומרפסת".

מה אתם עושים? מיכל: "לי יש עסק לייצור מוצרי טקסטיל לתינוקות וילדים. אני מייצרת הכל לבד, כולל איורים לבדים ואריזות. אני מדפיסה על בדים בטורקיה ותופרת בארץ - שמיכות, מצעים, ספות, פיג'מות ועוד. יש לי אתר בשם Ndoto ואני מוכרת דרכו ודרך חנויות וקצת בחו"ל, בקטנה, אבל זה מאוד קשה".

למה לא למכור דרך אמזון? מיכל: "זה מאוד יקר. יש הרבה קופונים שגוזרים עליך בדרך. ואם רוצים לעשות את זה בצורה רצינית, צריך להשקיע. זה עולם בפני עצמו שצריך להבין. יש חוקים נוקשים. אז לאט-לאט. אני משקיעה המון אנרגיות בניסיון למכור בחו"ל אבל מה שמפרנס אותי זה בארץ. עשיתי כמה שנים תערוכות בחו"ל. כל תערוכה כזו זה 50 אלף שקל, ויש קצת הזמנות אבל זה לא מצדיק".

איך הגעת לזה? מיכל: "הייתי מפיקת אירועים המון שנים. עבדתי נורא קשה והחלטתי שאני רוצה משהו אחר. אחרי שנולדה אריאל היה לי רעיון למיזם שקשור לעולם התרומות, אבל זה הצריך הרבה כסף. ואז חברה אמרה לי שחסרים בשוק מצעים יפים לתינוקות. עיצבנו קולקציה והתחלנו לייצר במקומות שמצאנו בגוגל. השקענו 300 אלף שקל. היום אני חושבת שזה הרבה אומץ להיכנס להימור כזה על שוק שאני לא מבינה בו כלום. אני גם לא מבינה כלום במספרים, ולמזלי אבא שלי נחלץ לעזרתי".

עבדת עם אבא? מיכל: "שנים לא דיברתי איתו. הוא היה בן אדם מורכב אבל גאון כלכלי. הוא הציע לי לנהל את הצד הפיננסי, ופחדתי כי אני והוא זה שמן ומים. בעקבות העסק, פעם ראשונה שהייתה לי מערכת יחסים איתו. נהיינו חברים. הוא נפטר לפני שנתיים ורציתי לסגור את העסק, זה היה שבר מאוד גדול".

רון אתה שקט, מה איתך? רון: "אני עובד בבנק הפועלים כברוקר, סוחר באגרות חוב וניירות ערך. זו עבודה סביב השעון ומצבי רוח שעולים ויורדים, וצריך לדעת כל הזמן מה קורה ולהיות מעודכן כי אפילו רכילות יכולה להיות קריטית. אני מנסה לא לקחת את זה הביתה". מיכל: "אתה לוקח את זה הביתה, אני יכולה להעיד".

זה לא מפתה לעשות לעצמך? רון: "זה עושה חשק להיות עצמאי - לקחת קו אשראי ולמכור ולקנות לבד. אבל אני מרגיש שהערך של הכסף קצת אבד לי. אתה עושה עסקאות במיליונים כל יום".

מינוס? רון: "לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו, ואני לא מאלה שלא ישנים בלילה בגלל המינוס. זה בעיקר כי בשנה האחרונה אנחנו משלמים שכירות ומשכנתה בו זמנית".

החלטה שאתם מצטערים עליה? מיכל: "אנחנו דחיינים גדולים, ואני מצטערת שלא התחלנו את השיפוץ בדירה מוקדם יותר. עכשיו היינו יכולים כבר לשבת בסלון החדש ולא בדירה השכורה הזו". רון: "אני פוחד שבעוד כמה שנים אתפוס את עצמי ואתחרט שלא עשיתי משהו אחר. בבנק יש משהו נורא נוח ועוטף, אבל אתה לא ממש מממש את עצמך". מיכל: "אני מתה שיקום ויעזוב ויתחיל לעשות. אז מה אם בבנק יש קביעות - הוא לא בן 70, ואני לא חושבת שאפשר לחיות עוד 40 שנה ככה".

יוצאים הרבה? מיכל: "ביחד לא. אני יוצאת עם חברות, לשתות, לאכול. אנחנו במחסור של בייביסטר כרגע אז זה בעיקר בנפרד".

חופשה אחרונה? רון: "היינו בסוף שבוע עם חברים בווילה ליד עתלית. זה היה מוזר כי זו הייתה וילה שאנשים גרים בה, והם הלכו לישון באוהל כי אנחנו באנו להתארח. לא ידענו את זה מראש. הם קיבלו 5,500 שקל, אבל אתה מרגיש מוזר".

מחוץ לתמונה? רון: "הכלב טוטו שהשארנו אותו בפנסיון בסוף השבוע שהיינו בווילה".