הצ'ק הנדיב: באיזו חברה יקבלו 2,000 שקל שי לחג - ואיפה רק 122?

מאות אלפי עובדים במשק מתבשרים בימים אלה על המתנות שהם צפויים לקבל ממקום עבודתם לכבוד ראש השנה המתקרב. חלקם מגלים, לאכזבתם, כי גם השנה הם יאלצו להסתפק בשי צנוע יחסית; וחלקם יזכו למתנה מפנקת במיוחד, שבמקומות עבודה אחרים יכולים רק לחלום עליה. 

>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו

הסכם הסחר לא יוזיל מוצרי חשמל; הבשורה - בעיקר ליצואנים

שטראוס תמתג את מוצרי יטבתה כמוצרים עם "קיימות"

כך למשל, עובדי מפעלי ים המלח יקבלו צ'ק נדיב בסך כ-1,700 שקל ובנוסף מארז יינות בשווי של 350 שקל, מה שממקם אותם גם השנה בראש רשימת מקומות העבודה שבהם מעניקים את השי הגבוה ביותר לחגים. כך לפי סקר שערכה ל-ynet חברת ועדים, המרכזת את המידע על הפעילות הכלכלית-חברתית של ועדי העובדים בישראל.

(צילום: shutterstock)

"אנחנו לא מפתיעים את העובדים, הם יודעים מה מגיע להם", אומר ל-ynet ארמונד לנקרי, יו"ר ועד העובדים ויו"ר מרחב הנגב בהסתדרות. לדבריו, השי ניתן לכלל 1,200 העובדים המאוגדים בהסכם הקיבוצי במפעל, הן דור א' והן דור ב', כשהמימון מגיע בחלקו מתקציב שמקצה לכך ההנהלה והשאר מדמי הוועד.

עם זאת, סכומים אלו לא משקפים את השי הניתן בכלל חברות קבוצת כי"ל, אליה משתייכים מפעלי ים המלח. בשאר החברות סכומי השי צנועים יותר ונקבעים בהתאם לסוג החוזה ולוותק, כשהם מתחילים בכ-200 שקל עד ל-300 שקל. יתרה מכך, גם עובדי הנהלת מפעלי ים המלח, שמועסקים בחוזים אישיים, הסתפקו בשי הרבה יותר צנוע, שנע סביב 600 שקל.

עלייה של 10% בסכומי הרכישה של מתנות לחגים

נראה כי הטרנד הנוכחי הוא לאפשר לעובדים לבחור בין תווי קנייה בסכום מסוים, לבין מתנות ששוויין הכספי לעיתים הרבה יותר גבוה מהסכום שהושקע בהן דרך החברה או הוועד.

על פי הנתונים, שווי השי הממוצע לעובדים לרגל ראש השנה נע בין 700 ל-950 שקל, בעוד ששווי השי למנהלים הבכירים מטפס ל-4,000 עד 6,500 שקל. הסכום הכולל שהקצו ועדי העובדים וההנהלות לרכישות מתנות לעובדים לרגל לראש השנה, טיפס הקיץ בכ-10% לעומת אשתקד, לכ-4.4 מיליארד שקל. מספרם של העובדים שקיבלו שי לחג נאמד בכ-3.3 מיליון עובדים, מבין 3.96 מיליון עובדים במשק (נכון לרבעון השני של 2019 לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).

יעקב אלוש, מנכ"ל חברת ועדים, מציין כי יותר ויותר מקומות עבודה מעניקים בשנתיים האחרונות שי לחג, הן לרגל פסח והן לרגל ראש השנה, ולא רק פעם בשנה כפי שנהגו בעבר. עוד הוא מציין כי תלושי השי איבדו מהפופולריות שלהם בחג הזה לטובת מוצרים דוגמת מכשירי חשמל ואלקטרוניקה, כאשר יותר ויותר מקומות עבודה אף החלו להעביר את השי ישירות לחשבון הבנק של העובדים.

חברות נוספות בולטות ברשימה

בדירוג מקומות העבודה שבהם מעניקים לעובדים את המתנות היקרות ביותר, מובילים אלו שיש בהם ועדים גדולים וחזקים, בהם מתן השי מעוגן בהסכמים קיבוציים (יש לקחת בחשבון כי נתוני השי הם ממוצעים ומשתנים באותו מקום העבודה לפי אחוז המשרה, ותק ושיוך ארגוני).

אלוש מציין כי במקומות עבודה עם ועד עובדים מאורגן, מימון רכישת השי לחג יתחלק בדרך כלל בין ההנהלה לעובדים, בשיעור שינוע סביב 80%-20% בהתאמה, בעוד שבמקומות עבודה ללא ועד, ההנהלה תממן את כל תקציב השי לחג - לרוב בסכומים נמוכים יותר.

כך, את המקום השני ברשימה תפסו עובדי המטה של חברת טבע בפתח תקווה, שם השי הממוצע עמד על כ-1,600 שקל. יו"ר הוועד, דניאל שבתאי, מספר כי השי של 760 העובדים המאוגדים בהסכם הקיבוצי כולל כרטיס אשראי מוטען בשווי 700 שקל וכרטיס נוסף שמימן הוועד בשווי 900 שקל.

זרוע אחרת של הקבוצה, מפעל טבע תעשיות בכפר סבא, הגיעה למקום השלישי ברשימת המתנות לחגים עם שי בשווי ממוצע של כ-1,400 שקל. יו"ר ועד העובדים, אלירן קוזליק, מסביר כי השי, שניתן ל-1,400 העובדים המאוגדים בהסכם הקיבוצי, כולל כרטיס בשווי 700 שקל או מתנה בשווי זהה מהנהלת החברה; כשהוועד מעניק בנוסף אפשרות לבחור בין תווים של ישראכרט בשווי 400 שקל למתנה ששוויה 700 שקל ומעלה, כמו מוצרי טקסטיל ועוד.

לדברי רוזליק, "מחג לחג אנחנו משפרים ומפתיעים את העובדים במתנת החג, ומאפשרים בחירה של המתנה המועדפת עליהם. אסור לשכוח, ולצערי יש כאלה ששכחו, שמי שהביא את טבע להישגים לאורך השנים - שבזכותם בכירים נהנו מבונוסים ושכר בלתי נתפס - הם העובדים. העובדים הם המשאב האנושי היקר ביותר, וחייבים לשמר ולטפח אותו. כך אנו עשינו, עושים וכמובן נמשיך לעשות".

את המקום הרביעי, כך לפי הרשימה, תופסת חברת איי די אי טכנולוגיות, העוסקת בהתפלת מים, עם שווי מתנה ממוצע של כ-1,400 שקל. אחריה ממוקמת צ'מפיון מוטורוס, שם אין ועד עובדים, כאשר בהנהלה דיווחו כי השי שהוענק לעובדים היה בשווי של כ-1,250 שקל בממוצע.

במקום השישי ברשימה, עם שי בשווי 1,200 שקל, מתמקמים התעשייה האווירית, הרשות לניירות ערך (ני"ע) ורשות שדות התעופה. אבי ניסנבוים, יו"ר ועד המהנדסים והטכנאים ברשות שדות התעופה, מסביר כי גובהו של השי נקבע במסגרת הסכם שכר שנחתם מול משרד האוצר, במסגרתו קיבלו העובדים תוספת תקציב לרווחה.

על השאלה מדוע העדיפו תוספת לרווחה על פני תוספת שכר, משיב ניסנבוים כי "קודם כל, קשה לראות שעובדים לא יקבלו שי לחג, הם מצפים לזה. בנוסף, בהעלאת שכר יש תחשיבי עלות והפרשות שונות, כך שהסכום שהעובד היה מקבל בפועל היה נמוך יותר, בסופו של דבר".

עוד במקום טוב בדירוג ניתן למצוא את חברת מקורות, משרד הביטחון, חברת הלוגיסטיקה מפעלי תובלה, החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי, קק"ל, בנק הפועלים וחברת החשמל, בהן נע השי סביב 1,000 שקל. גם בקרב עובדי ההנהלה של הביטוח הלאומי עומד שווי השי לחג על 1,000 שקל, אולם עובדי זרוע אחרת של המוסד - המחלקה המשפטית - הסתפקו בשי בשווי 600 שקל.

ברכבת ישראל שווי השי עמד על כ-940 שקל, בבנק מזרחי טפחות על כ-900 שקל, בחברת מבטחים על 850 שקל, בבית החולים שערי צדק ובבנק לאומי על כ-750 שקל, בקופת חולים מאוחדת על 700 שקל, בבית ההשקעות פסגות על 650 שקל, בחברת האוטובוסים דן ובחברת הביטוח מגדל על 600 שקל, ובחברת הביטוח כלל על 550 שקל. בקוקה קולה ובבזק בינלאומי העניקו שי בשווי של 500 שקל, בדומה לעובדי משטרת ישראל. באגד פחות משתלם להיות חברים בחגים, עם שי בשווי של 400 שקל.

מרדכי רוזנבוים, סגן יו"ר ועד עובדי חברת הביטוח מגדל, מציין כי למתנות ערך כספי גבוה יותר מהשווי שלהן. "הקמנו אתר עם מבחר מתנות, שבחלקן הערכ הכספי גבוה מ-600 שקל. השתמשנו בכוח של 4,500 העובדים שלנו, שזה סכומים של כמה מיליונים, כדי להביא מוצרים שאם העובדים היו צריכים לרכוש בעצמם, לא היו יכולים לעשות זאת. יש מתנות שמחירן הקמעונאי מגיע גם לשווי של 1,500 ו-1,600 שקל".

הייטק: לא מה שחשבנו 

בחברות ההייטק והטכנולוגיה, עתירות המשאבים, הסכומים אינם מרשימים במיוחד, ונעים סביב ממוצע של 400-450 שקל. במיקרונט ובאינדיגו הסתפקו בשי בשווי ממוצע של 400 שקל וב-IBM ב-300 שקל. עוד בתחתית הרשימה: חברת טרה עם 250 שקל; חברת שירותי ה-IT טלדור, שעובדיה המועסקים כעובדי קבלן בחברות אחרות, עם 122 שקל.

דגן רונן, מנכ"ל משותף במועדון הצרכנות הייטקזון בו חברים כ-250 אלף עובדים בכ-700 חברות הייטק, מסביר כי "בהייטק לא שמים דגש על תנאי העובדים באמצעות מתנות לחג, אלא באמצעות מתן משכורות יותר גבוהות ובעוד הטבות בשגרה. השי לחג הוא חלק יחסית שולי בכל החבילה שהעובד מקבל. בחברות בהם העובדים מאוגדים, לעומת זאת, הוועד שם יותר דגש על הנושא".

מבדיקה שערכו בחברה עבור ynet עולה כי בכ-73% מחברות ההייטק העדיפו לתת לעובדים מתנות מוחשיות, לעומת 14% שהעניקו שוברי גיפט קארד לרשתות, 8% - תו הזהב של שופרסל, ו-5% שהעניקו תווי קנייה לרשתות מזון אחרות.

"החברות מעדיפות להעניק לעובד מתנה מוחשית, שכן למתנה כזאת יש ערך רגשי גבוה יותר, בעוד שתווי קנייה לרשתות המזון 'הולכים לארנק' ומשמשים לצריכה השוטפת", מפרט דגן. "בבדיקות שערכנו בעבר בקרב עובדי ההייטק, גילינו כי רבים מהם מעבירים את התווים כמתנה למטפלת, לגננת או למנקה".

דגן מוסיף כי שוברי תשלום למיניהם נמצאים בירידה גדולה לטובת מתנות פיזיות, לרוב גאדג'טים ממותגים דוגמת אוזניות איכותיות; ואפילו קסדה מתקדמת לקורקינט, שמתריעה להורים אם מתרחשת נפילה. מגמה נוספת היא אפשרות לשדרג את המתנה למתנות דוגמת מסך טלוויזיה או שואבי אבק אלחוטיים: "בחברות רבות נותנים 20 בחירות למתנה בתקציב שהחברה או הוועד העניקו, ומוסיפים 10 מוצרים לשדרוג בתוספת של כ-1,000 שקל נניח", הוא מוסיף.

במטרה להיערך מראש, בהייטק זון רוכשים לפני החגים אלפי פריטים ממוצרים פופולריים ומאחסנים אותם במחסן לוגיסטי, מתוך צפייה שייבחרו על ידי העובדים בחברות שעמן התקשרו. "יש לנו ניסיון מחגים קודמים ואנחנו יודעים על מה להמר, אבל יש גם פספוסים", הוא מודה. "כך, למשל, הזמנו 2,000 יחידות מגאדג'ט בשם מאוורר יין, שמוזג את היין ומאוורר אותו, מכיוון שחשבנו שילך חזק בקרב הייטקיסטים. בסוף מכרנו רק 500 יחידות ממנו ונתקענו עם השאר".

שי לחג? אין חובה כזו, אלא אם...

החוק, מצדו, לא מחייב מעסיקים להעניק לעובדים מתנות לחגים. עם זאת, עו"ד אילן קמינצקי, מומחה לדיני עבודה ומחבר הספר סוגיות בדיני עבודה, מסייג כי במקרים שבהם קיים הסכם קיבוצי המסדיר מנגנון של מתן שי לחג לעובדים, או כאשר העניין מעוגן בחוזה האישי, או שקיים נוהג במסגרתו הוענק לעובדים שי לחגים מדי שנה - הדבר כן מחייב את המעסיקים, כאשר אי מתן שי לחג עשוי להיות עילה לתביעה בגין הרעה בתנאי העבודה.

"כשמדובר במקום עבודה שחלים עליו תנאי הסכם קיבוצי המסדירים את מנגנון מתן השי - המעסיק מחויב לכך, וכך גם אם הדבר מעוגן בחוזה האישי שחתום מול העובד", הוא מסביר. "בנוסף, מעסיק שחילק לעובדיו מדי שנה שי לחג, יצר למעשה נוהג - מציאות מסוימת שאינה מעוגנת בדרך כלל בהסדרים בכתב, אך מהווה מקור לקיומן של זכויות במשפט העבודה. במקרה שמתגבש נוהג - המעסיק אינו רשאי לסטות ממנו, והיה ועשה כן, הדבר עלול להוות הרעת תנאים ועילה לתביעה".

קמינצקי מוסיף כי במקרה שבו המעסיק העניק מתנות לחגים במשך שנתיים ואז הפסיק לעשות זאת, רוב הסיכויים שבית המשפט לא יראה בכך כנוהג שיוצר מחויבות מצדו. עם זאת, אם כן מדובר בנוהג שנמשך זה מספר שנים, בית המשפט לא צפוי לעשות הקלות למעסיק, גם אם יבקש שלא לחלק שי בשנה מסוימת לעובדים מפאת מצוקה תזרימית. "היות שמדובר על נוהג, דינו כדין כל חובה אחרת שמוטלת עליו, ואין הוא יכול לשלול מהעובדים את קבלתה, גם מפאת קשיים כלכליים", הוא מפרט.

עוד מציין קמינצקי כי המעסיקים רשאים לקבוע קריטריונים, לפיהם יחלקו את השי לעובדים - כל עוד אלו לא יהיו מפלים. כך, למשל, אפשר להחליט שרק עובדים בעלי ותק מסוים יקבלו שי, או לקבוע מדרג של גובה השי בהתאם לוותק. לעומת זאת, אסור להעניק שי על בסיס חלוקה שונה בין גברים לנשים, שכן הדבר נוגד את החוק ומהווה אפליה אסורה, שמאפשרת לעובדים לתבוע פיצוי בהתאם לחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.