האם המים שאנחנו שותים בטוחים?

האם המים שאנו שותים בטוחים? בעקבות הסערה שהתעוררה לאחר הפרסום אתמול (ג') ולפיו בבדיקה של משרד האנרגיה התגלו זיופי נתונים של מדדי איכות המים בשניים מחמשת מתקני ההתפלה הפועלים בארץ, ניסינו לענות על כמה מהשאלות הבוערות שהדאיגו ישראלים רבים ביממה האחרונה. התשובות לפניכם.

השר שטייניץ: זיופים בשניים מחמשת מתקני ההתפלה

המפעל מקריית שמונה שינסה להתחרות בתמי 4

ישראל במספרים: באיזה יישוב התושבים צורכים הכי הרבה מים?

מה גילו אתמול? 

שניים מתוך חמישה מתקני התפלה (שורק ופלמחים) "שיחקו" לכאורה עם כמויות המינרלים שיש במים, עד לרמה שהם לא עמדו בתקן שנקבע במכרז. שני המתקנים מפיקים כ-240 מיליון קוב מים בשנה, שהם כ-41% מסך המים המותפלים בישראל. בסך הכל, חמשת מתקני ההתפלה מספקים כ-600 מיליון קוב מים בשנה, 70%-80% ממי השתייה שלנו.

מתקן התפלת מים(צילום: EPA)

מה יצא להם מזה?

לטענת משרד האנרגיה החיסכון במינרלים מצד אחד והחיסכון בחשמל להפעלת מתקני ההתפלה מצד שני הניבו ליזמים רווח כספי של כ-12 מיליון שקל. עוד נטען שאם היו עולים עליהם, והיו מושתים קנסות, הם היו מגיעים להיקף של כ-46 מיליון שקל.

הייתה סכנה לציבור?

במשרד האנרגיה טוענים שלא. התקן של משרד הבריאות לכמות הכלורידיום במים (מליחות) היא 400 מיליגרם לליטר, והרף הגבוה שאליו הגיעו הוא 90 מ"ג. התלונות כלפי בעלי המתקנים נעות במקרה הרע למשחק עם המינרלים ועד לדיווח כוזב של נתונים שלא היו בפועל. זה עוד לא אומר שאי אפשר לשתות את המים.

הטענה הכללית היא שכן. באופן מוזר, דווקא הבדיקה גילתה עד כמה המדינה לא יודעת מה באמת קורה. מי שבודק את המים שמוזרמים בצנרת, אחרי שהותפלו, היא חברת מקורות, שמעבירה את הנתונים למשרד הבריאות. כל עוד משרד הבריאות לא הרים דגל אדום, אין סכנת שתייה. רשות המים, כמו גם משרד האנרגיה, הודו אתמול שראוי שהם יעשו בדיקות עצמאיות מקיפות יותר כדי לגלות חריגות מהתקן, גם אם אין סכנה לציבור.

נזכיר שמתקן ההתפלה הראשון באשקלון עובד משנת 2005, וזה השני בפלמחים עובד מ-2007. אם הייתה בעיה חמורה עם פגיעה רוחבית בציבור זה לא היה יכול להישאר בשקט קרוב ל-15 שנה.

איך מזהים מים מותפלים? יש צבע או טעם מוזר?

למים מותפלים לא אמור להיות צבע יוצא דופן. לגבי תלונות של אזרחים, המדינה טוענת (ומתקשה לשכנע) שהכל בסדר, ושצבע יכול להיגרם גם מתשתיות הולכה שכונתיות ישנות. בכל מקרה אם יש צבע חריג או טעם מוזר כדאי ורצוי לדווח לרשויות או לתאגיד המים המקומי.

מה החלק של המדינה בסיפור?

שאלה מעניינת, כי כלפי היזמים יש תלונות ואיומים בחקירות משטרה. לגבי מי שאמון על בדיקות המים והרגולציה, הניחוש שזה ייגמר בלי סנקציות משמעויות. למזלה של המדינה, המשבר הזה הסתיים בלי פגיעה באזרחים.

מחדל: זויפו מדדי איכות המים במתקני ההתפלה

את הבדיקה ביצעה ועדה בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי שקמה בחודש מאי האחרון, וזאת לאחר שבחודש מרץ התגלו חריגות בכמות המלחים (כלורידים) במים שמופקים במתקן ההתפלה בשורק. מהבדיקה עולה שאנשי מתקן ההתפלה לא רק "שיחקו" עם כמות הכלורידים, אלא גם דיווחו דיווחי שקר לגורמי הרגולציה. "גילינו תרבות ישראבלוף ונשפר את הפיקוח על ידינו. לא נגרמה פגיעה בבריאות הציבור, אולם מקרים שכאלה ייעקרו מהשורש", אמר אתמול שר האנרגיה, יובל שטייניץ.

אז מה בעצם קרה שם, ולמה המדינה לא עלתה על זה קודם? מנכ"ל משרד האנרגיה ובכירי רשות המים ואגף החשב הכללי ישבו אתמול וניסו להסביר מה הם מצאו ומה הם הולכים לעשות עם זה. עד עכשיו לא ברור למה לקח שנה וחצי לעלות על זה, ולמה המדינה לא פיקחה בצורה טובה יותר על מי שמפיק עבורה מים. מנכ"ל משרד האנרגיה אדירי הכה על חטא אתמול והודה שהמדינה יכלה לבדוק את המים יותר טוב, ובטח בצורה יזומה ואקראית.

הפתרון המדינתי יהיה כפול בעניין הזה, ודי רך. הראשון יבוא בדמות החרפת הבדיקות והפיקוח, והשני יגיע ממש מאוחר ורק בחוק ההסדרים הקרוב, אז כבר מתוכננת מהפכה בתחום עם רפורמה ברשות המים ועד להקמת אחת חדשה. האם איזה פקיד או בכיר ייתן את הדין על המחדל? נכון לאתמול לא, וספק אם בעתיד הנראה לעין כן. המדינה, כך נראה, נתנה לעצמה יופי של הנחה.

ומה לגבי היזמים? חברת IDE, שמוחזקת 80% אלפא בשליטת אבשלום פלבר ואמיר לנג יחד עם 5 מוסדיים + 20% קבוצת דלק בשליטת יצחק תשובה, היא הבעלים הקודם של מתקן שורק (המתקן נמכר לדן קפיטל בפברואר 2019, אבל נגדם לא עלו טענות), וקרן תשתיות ישראל היא בעלי פלמחים.

בימים אלו המדינה מריצה מכרז להקמת מתקן התפלה שישי (שורק 2, כ-2.5 מיליארד שקל, 200 מיליון קוב לשנה), וזאת מכוח חמש שנות בצורת רצופות. שתים משלוש המתמודדות שניגשו אליו הן החברות שעמדו במרכז ועדת הבדיקה של שורק - IDE והאצ'יסון, ועלה לגביהן חשש של שימוש נמוך בכלורידיום.

אם משרד האנרגיה היה מחריף מסקנותיו לגבי החברות, ייתכן ששתיהן היו נפסלות מהתמודדות במכרז, מה שהיה מעמיד את משרדי האוצר והאנרגיה בפני שתי אפשרויות רעות: ביטול המכרז או יציאה לאחד חדש, תחת החשש שהפעלת המתקן לא תגיע בזמן כדי לספק את צורכי המשק. זאת ועוד, IDE מפעילה מתקני התפלה נוספים, ופסילתם הייתה מזעזעת את משק המים ואת הגופים המממנים עם חובות של מיליארדי שקלים. בקיצור, לכולם נוח שהסיפור של שורק הסתיים כפי שהסתיים.

שורק: בעלי המתקן לא ידעו על הנעשה

אתמול התפתלה הפקידות הבכירה בניסיון להסביר מדוע משחק בנתוני המליחות לא מזכה את בעלי שורק בבדיקה משטרתית, אבל במקרה של פלמחים דווקא כן. אדירי טען שהם עברו על סיכומי דירקטוריון ולא מצאו שהבעלים של המתקן ידעו ממה שקרה למטה, בקומת המרתף של ההפעלה, ולכן הם יאפשרו להם כגוף להמשיך ולהתמודד. ההסבר נשמע צולע, אבל כך או כך בעלי IDE יצאו בנס מפגישה עם הפרקליטות.

מה שכן יוטל עליהם זה קנס כספי, למען יראו וייראו. כמה? גם את זה עוד לא בדקו, אבל הוקם צוות בפרקליטות עם משרדי הממשלה כדי לראות מה המנעד של המדינה שם.

לגבי מתקן פלמחים הממצאים היו שונים. גם שם התגלו חריגות בכמות הכלוריד, אבל שם הדיווח לא היה אחיד ולא תאם את ממצאי המים בשטח. "דיווח הבדיקות היה כוזב ושונה מהותית מהנתונים שהם העבירו למדינה, וזאת ביותר מ-200 ימים. הם שינוי את התוצאות גם אם הרף היה נמוך ממה שהמדינה הציבה", אמר אדירי.

הממצאים הועברו לפרקליטות ולמשטרה כדי שתבדוק מי אחראי למה, כשגם פה נזהרים לכוון לבעלים של קרן תשתיות ישראל (בהם גם חברת הביטוח הראל), ורומזים שאולי גם שם ההנהלה לא ידעה מה קורה במתקן בשטח. כך או כך, המנעד רחב יותר ובצוות הסבירו אתמול שממצאי המשטרה עלולים להוביל במקרה קיצון לפסילת הבעלים מאחזקה בתשתיות שונות.

ממתקן ההתפלה בפלמחים נמסר בתגובה: "קיבלנו את הדוח רק היום, נלמד אותו ונגיב בהמשך".