החפרפרת של אלוביץ' בבזק שהעבירה לו עדכונים בזמן אמת

בתחילת אוקטובר 2014 התכנסו שלושה דח"צים (דירקטורים חיצוניים) בבזק - איציק אדלמן, מוטי קרת וטלי סימון - לעוד אחת מ-42 הישיבות של ועדה בלתי תלויה, שהוקמה כדי לבחון את מה שהיה נראה כבר אז, והוכח לימים, כאחת מעסקאות בעלי העניין הבעייתיות בהיסטוריה של שוק ההון. עננה כבדה ריחפה כבר באותם ימים מעל כדאיות העסקה, שבה בעל השליטה ויו"ר בזק דאז, שאול אלוביץ', ביקש למכור לבזק את חלקו בחברת הלוויין yes.

"אלוביץ' קיבל 58 מיליון שקל מקדמה במקום 2 מיליון"

בכפוף לשימוע: אישומים בתיקים שהובילו לפרשה 4000

רגע האמת של שאול אלוביץ'

תיק 4000: שימוע נערך לבני הזוג אלוביץ'

לינור יוכלמן ושאול אלוביץ'(צילום: רוטרס ומוטי קמחי)

 

חומת החשאיות נסדקת

אבל אלוביץ' התעקש. מאות מילוני שקלים שיוזרמו ליורוקום שבבעלותו ובבעלות אחיו לא הולכים ברגל. באמצעות נציגי יורוקום, בהם בנו אור אלוביץ', הוא פנה ישירות לחברי הוועדה ושכנע אותם לשוב ולדון בכדאיות העסקה. חברי הוועדה סברו אז שהם מגיעים לעוד יום במשרד - מסמכים, מספרים וחוות דעת. אבל מה שהתרחש שם העיד, כך לפי ממצאי חקירת רשות ניירות ערך (ני"ע), שלאלוביץ' יש כנראה חפרפרת בישיבות. מישהו שדואג להדליף לו מידע עסקי רגיש כדי שיוכל לתכנן מהלכים, ללחוץ בנקודות הנכונות ולשכנע את מי שצריך לאשר את העסקה המפוקפקת.

ישיבת הוועדה עסקה במצגת שהכין בנק ההשקעות מריל לינץ' ששכרה הוועדה, כדי להכין הערכת שווי ל-yes, לבחון חלופות לעסקה ולנהל את המו"מ עם נציגי אלוביץ', שכאמור היה בניגוד עניינים ברור ומובהק לאור האינטרס שהיה לו באישור עסקה. מי שהייתה אמורה לשמש כחומת הפרדה שתמדר את אלוביץ' ובנו אור, ששימש דירקטור בבזק, מכל מה שמתרחש בישיבות הוועדה - הייתה מזכירת החברה, ומי שהפכה לימים למרבה האירוניה ממונה על האכיפה הפנימית בקבוצה, עו"ד לינור יוכלמן.

אלא שבאותה ישיבה יוכלמן התנהגה בצורה מוזרה. תוך כדי ישיבה היא ביקשה מהעוזרת שלה להוציא החוצה מהדיון עותק קשיח של המצגת של מריל לינץ', שהכילה מידע עסקי סודי: הערכת השווי ל-yes, אפשרויות טקטיות שבזק יכולה לנקוט במו"מ מול יורוקום, תרחישים ופערים בין הצדדים. העוזרת יצאה מהישיבה, כך על פי ממצאי החקירה, עם עותק של המצגת - כדי שיוכלמן תוכל בהמשך להעבירו לאלוביץ' ובנו.

יציאתה של העוזרת לפרק זמן ממושך עוררה את חשדם של שלושה ממשתתפי הישיבה: סמנכ"ל הכספים של בזק אז, והיום מנכ"ל החברה, דודו מזרחי; הדירקטור אידלמן שהיה יו"ר הוועדה; והיועץ מטעם מריל לינץ', גלעד רוזליו. השלושה, כך לפי החקירה, ערכו בירור בנושא עם יוכלמן. זו הסתירה מפניהם שהעוזרת יצאה עם המצגת בהוראתה, וטענה שהעוזרת לא עושה שימוש במצגת. המצגת, כאמור, הגיעה בהמשך לידי אלוביץ', תוך שהוא מציין את חשיבותה כשהעביר אותה בהמשך לבנו וליד ימינו ביורוקום, שגם שימש כסמנכ"ל הפיתוח העסקי בבזק, עמיקם שורר.

העברת המצגת, כך עולה מממצאי החקירה, היא רק דוגמה אחת לפעילותה של יוכלמן כסוכנת כפולה לכאורה. מחד, היא אחראית על ריכוז עבודתה של הוועדה הבלתי תלויה, שצריכה לדאוג לאינטרסים של בזק בעסקה; ומאידך, היא המרגלת של בעל השליטה ואנשיו בתוך הוועדה, הצד השני של העסקה, מעבירה להם מידע רגיש כדי שיוכלו ללחוץ על מי שצריך לאשר את העסקה הבעייתית.

לשיטת הפרקליטות, הקשר שאלוביץ', בנו ושורר רקמו עם יוכלמן לקבלת ההדלפות עלה לכדי קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. הנחתם של חברי הוועדה הייתה שאלוביץ' לא יודע מה הם מתכננים או חושבים, בעוד שבפועל הוא ידע הכל לפרטי פרטים - ובעצם היה נוכח באמצעות יוכלמן בכל הישיבות. הפרקליטות סבורה גם שכך הם גרמו לבזק לבצע כחברה עבירות דיווח. להציג למשקיעים מצג שלפיו פעילות הוועדה היתה נקייה וחפה מאינטרסים, בעוד שאלוביץ' ומקורביו לא מפסיקים לבחוש בנעשה בה.

"אלוביץ'", אמר אתמול ל"כלכליסט" מקורב לחקירה, "רצה לשלוט בהכל. לקבל את כל המידע שיעזור לו, גם אם זה בניגוד לחוק ולמנהל תקין". אלוביץ', נדגיש, הכחיש בכל חקירותיו את העבירות שמייחסים לו ברשות. ולצד השימוע שאליו זומן אלוביץ' בתיק זה, הוא נמצא בהליך שימוע מקביל גם בתיק 4000 - בחשד למתן שוחד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתמורה לאישור מהלכים רגולטוריים על ידו כשר התקשורת. בהם, למשל, עסקת בזק-yes. השימוע לאלוביץ' בתיק 4000 ימשיך גם היום.

יוכלמן, כך ממצאי החקירה, הרגישה כבר לפני "פרשיית המצגת" שבבזק חושדים כי היא מדליפה מידע, ונקטה באמצעי זהירות. על פי הממצאים היא הזהירה את אלוביץ' שלא ישוחח עם אף אחד על המידע שהיא מעבירה לו – לעיתים באמצעות ווטסאפ בזמן אמת מתוך הישיבות – מכיוון שחברי הוועדה חושדים בקיומן של הדלפות. לעיתים היא תיאמה איתו שיחות טלפון ארוכות לצורך העברת עדכונים כשהיא לבדה. עסקת בזק-yes אושרה לבסוף במרץ 2015.

בחזרה לתרגיל שעבד

אלא שעל פי ממצאי החקירה עסקת בזק-yes לא היתה המקרה היחיד שבו יוכלמן שימשה כחפרפרת עבור אלוביץ' ואנשיו. על פי הודעת הפרקליטות, בשלהי 2016, לאחר פיצוץ הלוויין עמוס 6 של חברת חלל, שבבעלות אלוביץ', ואשר סיפקה ל-yes את שירותי לוויין לצורך פעילותה, עלה צורך לבחון את ביטול ההסכם או התקשרות אפשרית נוספת של yes עם חלל. עסקה בשווי של כ-900 מיליון שקל. בגלל הקשר שבין חלל לאלוביץ' החליטו מוסדות בזק, פעם נוספת, להקים ועדה בלתי תלויה שתורכב מדירקטורים בהחברה, לבחינת ההתקשרות וגיבוש עמדתה של בזק בנוגע לעסקה.

גם במקרה הזה, בעלי העניין האישי בעסקה, שאול ואור אלוביץ' - שהיה באותה עת יו"ר חלל לצד תפקידיו בבזק וביורוקום - היו אמורים להיות ממודרים מעבודת הוועדה ומהמו"מ. אבל יוכלמן אלוביץ' ובנו, כך ממצאי החקירה, חזרו על אותו התרגיל מעסקת בזק-yes. השלושה פתחו קבוצת ווטסאפ בשם "מזרחי 2", שבה התכתבו על המו"מ והתייעצו ביניהם על האופן הנדרש להוביל את חלל ו-yes לעסקה. יוכלמן, במקביל, העבירה לשניים מיילים של הוועדה שכללו מידע עסקי רגיש.

אלא שהשיטה, כך ממצאי החקירה, המשיכה להשתכלל. אלוביץ' הנחה את יוכלמן, לעיתים לפני הישיבות לעיתים תוך כדי, כיצד לנווט את דיוני הוועדה למקום שנכון לחלל. כך, למשל, בינואר 2017, במהלך הדיון, עדכנה יוכלמן את השניים שהיועץ שנשכר רוצה לבדוק חלופה נוספת - מפעיל לוויינים אחר שאינו חלל. אור אלוביץ', כך על פי ממצאי החקירה, כתב לה שאין זמן לבדיקה כזו, אין מפעילים שיוכלו להיענות לדרישות והעלות גבוהה. "את צריכה לנסות להוריד אותו מהרעיון", כתב לה אור לפי החקירה.

יוכלמן, שאול ואור אלוביץ', כך ממצאי החקירה, פעלו להסתיר את המעשים. האב ויוכלמן, למשל, מחקו הודעות מהטלפונים הניידים שלהם. יוכלמן מחקה גם מיילים וחומרים שהדליפה לשניים. אור אלוביץ' ויוכלמן הזהירו במקביל מעורבים שונים שלא יספרו על המידע שיצא מהוועדה.