"לכוד במכונה": איבד זרוע בתאונת עבודה ותובע מיליונים
גואל דהרי נפצע בעת הפעלת מכונה תעשייתית - וכעת הוא תובע את מעסיקו ואת מינהל הבטיחות במשרד העבודה. באולפן ynet הוא מתאר את הרגע שבו הבחין כי ידו נגדעה ומסביר שמדובר בתביעה עקרונית: "המדינה הזניחה את אכיפת הבטיחות בענף התעשייה"
בעוד שהמודעות לקטל בענף הבנייה עלתה, הפציעות הקשות והקטלניות בתחומי החקלאות והתעשייה עדיין רחוקות מהעין - אף שהן נפוצות. גואל דהרי, שזרועו נכרתה לפני כשנתיים בתאונת עבודה בעת הפעלת מכונה תעשייתית, הגיש תביעת ענק לפיצויים של מיליוני שקלים ממעסיקו וכן ממינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה והרווחה, בטענה שהמינהל התרשל בתפקידו לפקח על מפעלי התעשייה. בריאיון באולפן ynet הוא מספר: "תוך שנייה מצאתי את עצמי לכוד בתוך המכונה כשאני בלי יד. יצאו כמויות אדירות של דם והייתי לבד בחדר. לא היה שום מנגנון או לחצן באמצעותם יכולתי להודיע שקרה לי משהו כזה".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפעימה הראשונה ברפורמת הפיגומים נכנסת היום לתוקף, מכון התקנים לא ערוך
בעקבות עבירות בטיחות – נשלל רשיונם של שני קבלנים
הרוג שביעי מתחילת השנה: פועל נפל באתר בנייה בשרון
דהרי (38), נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאי 9, 7 ושנה וחצי, הועסק כעשרה חודשים בחברת פרו יש מברשות, המתמחה בייצור מברשות טכניות, וזאת במקביל להיותו סטודנט להנדסאות חשמל. התאונה התרחשה בנובמבר 2017 בעת שהפעיל מחרטה במפעל: "זה היה יום רגיל, הגעתי לעבודה והיה הרבה לחץ", מספר דהרי. "הייתי אחראי על מחלקה שמייצרת הרבה כסף למפעל, והיה צריך לעבוד מאוד מהר כדי לעמוד בקצב ובדד ליין של המעסיק. עבדתי ליד המכונה והחדר היה מאוד מזוהם ורועש ממאווררים ענקיים, אני הייתי עם מסכה ואז קרה מה שקרה".
בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד ישראל אסל, נכתב כי העובד נמשך לתוך המכונה לאחר שחולצתו נתפסה באחד הצירים שלה, מה שהביא לתלישת כל זרועו הימנית. עוד מתואר כי העובד שהה לבדו באזור זה של המפעל, אבל אחד מבכירי החברה בדיוק עבר במקום. עבודת המחרטה הופסקה ובוצע לעובד חסימת עורקים, דבר שככל הנראה הציל את חייו.
"רציתי להישאר בחיים, יש לי ילדות מדהימות ואשתי ילדה שבועיים אחרי המקרה", מספר דהרי באולפן ynet. "הייתי תלוי באוויר בהרגשה בין החיים למוות, לא איבדתי הכרה. רגע אחרי שזה קרה מישהו נכנס באקראיות וזה הנס שלי. איכשהו באקט הישרדותי ניהלתי את האירוע, ואני זוכר הרבה זוועה והמולה סביבי". גם בתביעה מתואר כי "רק לאחר שהתובע ראה שכל ידו נתלשה על ידי המחרטה וזרם דם אדיר משפריץ מגופו החל להבין את גודל האסון".
בתביעה נטען כי במכונה שעליה עבד דהרי בוצעו אלתורים ושינויים במטרה להתאים אותה לעבודה במפעל ובאופן שלא תאם להגדרות היצרן, דבר שהגדיל באופן משמעותי את הסיכון הבטיחותי הנשקף ממנה כתוצאה מהיתפסות של בגדי המפעיל בחלקים הנעים שלה. עובדה זו לפי התביעה, מהווה לא רק "רשלנות מקוממת", אלא "עשייה מכוונת", שחורגת ממתחם הסיכון הרגיל.
עוד נטען כי דהרי לא קיבל הכשרה מיוחדת בתחום הבטיחות של המכונות שעליהן עבד, וכי על העובדים הופעל לחץ גדול להגביר את קצב הייצור, כפי שמספר דהרי באולפן ynet כאמור - דבר שהוסיף לפגיעה בבטיחותם.
"מינהל הבטיחות התרשל בתפקידו"
נגד מינהל הבטיחות נטען כי לא ביצע את תפקידו לפקח ולאכוף את הוראות הבטיחות במפעל פרו יש מברשות, כולל הפסקת פעילותן של מכונות שמופעלות בניגוד להוראות היצרן ותוך סיכון העובדים. עוד נטען, כי המינהל התרשל בתפקידו ככלל באכיפת הוראות הבטיחות במפעלי התעשייה ברחבי הארץ. זאת בין השאר בשל צמצום מספר מפקחי הבטיחות לאורך השנים ובשל אי יישום מסקנות הדו"חות החמורים של הממשלה ושל מבקר המדינה להגברת הבטיחות בעבודה.
בתביעה מפורטים גם הנזקים הפיזיים והנפשיים החומריים שנגרמו לדהרי בשל הנכות, שתלווה אותו כל חייו. "בתאונה נגרמה לתובע קטיעה של כל הזרוע הימנית כולל עצמות הכתף ועצם הבריח. התובע איבד את ידו הדומיננטית", צוין. "מלבד הפגיעה האורתופדית האיומה נותרה לתובע גם נכות נפשית קשה ביותר".
התובע דורש להטיל פיצויים עונשיים על החברה בסכום התחלתי של 1.5 מיליון שקל, שיתייחסו באופן נקודתי לנושא תאונות העבודה כדי להגביר את ההרתעה. בנוסף הוא דורש פיצויים בסכום התחלתי של 2.5 מליון שקל על נזקי גוף.
תביעה עקרונית
בא כוחו של התובע, עו"ד אסל, מומחה לנזיקין ותאונות עבודה, מסביר כי מדובר בתביעה עקרונית נגד זרוע האכיפה והפיקוח של המדינה בתחום - מינהל הבטיחות, וזאת בטענה על מחדלים ארוכי שנים במילוי תפקידו. בגין מחדלים אלו, הוא מבקש להטיל על המדינה חלק מתשלום הנזק לנפגעי תאונות עבודה ולבני משפחותיהם, ומעריך כי סכום הפיצויים הכוללים שייקבעו יגיעו לשבעה מיליון שקל.
"למרבה הצער קולם של נפגעי תאונות העבודה בענפי התעשייה והחקלאות לא נשמע", מסר. "לא מיותר יהיה לציין שמתחילת שנת 2019 נהרגו 25 עובדים בתאונות בענפים אלו. בענף התעשייה מתרחשות מידי שנה מאות תאונות שבהן מעורבות מכונות תעשייה ומלגזות, בתאונות אלו נפצעים עשרות עובדים שנותרים עם פגיעות ראש קשות וקטיעות גפיים מורכבות.
"החלטתי להגיש תביעת ענק זו כנגד המעסיק וחברת הביטוח שלו וגם כנגד מדינת ישראל, מינהל הבטיחות בעבודה, בגין רשלנותו שבאה לידי ביטוי בכך שבמשך שנים רבות הזניח את נושא אכיפת הבטיחות בעבודה בענף התעשייה, ועל כך שאינו מבצע די פעולות אכיפה כדי למנוע במפעלי תעשייה שימוש במכונות בניגוד להוראות היצרן.
"כמובן שאדאג לכך שהאחראים לפציעתו של העובד, לרבות חברות הביטוח ישלמו לעובד את כל הפיצויים בגין נזק הגוף שנגרם לו עד לשקל האחרון, לרבות מימון כל העלויות הכרוכות בהתאמת פרוטזה ביונית מתקדמת בחו"ל אצל אחד המומחים הטובים בעולם בתחום זה. לא מקובל עלי שהתובע שנפגע עקב רשלנות מעסיקו והמדינה לא יוכל לעשות את הדבר הבסיסי ביותר שצריך הורה לעשות, להרים את ילדיו הקטנים ולחבקם".
באולפן ynet מסביר עו"ד אסל כי בשורה התחתונה, האחריות היא של גורמי הפיקוח: "הטענה המרכזית שלנו היא שמעסיק לא נמצא בחלל ריק, אלא יש גורמים שצריכים לפקח עליו. ואותם גורמים לא מבצעים את הפיקוח הזה. תמיד דיברנו על היעדר הפיקוח בתאונות העבודה בענף הבנייה, דיברנו על זה שיש להם 18 מפקחים על 15 אלף אתרי בנייה. אבל שכחו לציין עוד דבר שלפקחים יש להם על הראש גם עוד עשרות מפעלי תעשייה ובתי מלאכה. נוצר מצב שהפיקוח בתחום הזה הוא רופף לגמרי".
אסל הוסיף: "מילה אחרונה, לא רק משפחות ההרוגים נהרסות אלא גם משפחות הפצועים וחבל ששוכחים אותם. אני שמח שהנושא הזה עולה כאן גם בכיוון של הפצועים".
מחברת פרו יש מברשות נמסר בתגובה: "אנו מצרים על האירוע. קיבלנו את התביעה ונגיב במסגרת ההליכים המשפטיים המקובלים".
ממשרד העבודה נמסר בתגובה: "היות והמקרה נידון בבית המשפט אנו מנועים מלהתייחס, ונגיב לעתירה בבית המשפט".
