נלחמים בפריון הנמוך בתעשייה הישראלית

בשיתוף Google

התעשייה המסורתית בישראל מאופיינת בפריון מהנמוכים במדינות ה-OECD (מקום 23 מתוך 25 במדד הפריון) ובמשכורות נמוכות משמעותית (פחות מחצי) מהממוצע בקרב מדינות אלו.

במחקר שערכה חברת הייעוץ Deloitte בקרב 150 חברות תעשיה בישראל נמצא כי ניתוח המידע (הדאטה) שנמצא במפעלים ויישום התובנות העולות ממנו, הוביל לעלייה של כ-5% - 10% בממוצע בפריון של המפעל.

בעקבות ממצאים אלו יזמו Google והתאחדות התעשיינים בתמיכת משרד האוצר והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, את תכנית TechFactory, שמטרתה להגדיל את הפריון של מפעלי תעשייה בישראל בעזרת שימוש בנתונים, חדשנות וכלים טכנולוגיים.

פיילוט של התכנית הושק ביולי 2018 בהשתתפות 10 מפעלים ממרכז ודרום הארץ ובחודש יוני 2019, החל מחזור במפעלים נוספים מצפון הארץ. עד סוף השנה הנוכחית צפויים לקחת חלק בתוכנית כ-50 מפעלים נוספים. במסגרת התוכנית מוצמד לכל מפעל מנטור מומחה מהתעשייה המלווה את ההנהלה בצרכים אותם היא מעלה ובנוסף עובדים נבחרים מהחברה יוצאים להכשרות מקצועיות בתחומים של ניתוח נתונים, שיווק וניהול ההון האנושי. יחד העובדים, ההנהלה והמנטורים מובילים תהליך שינוי בחברה ומטמיעים תהליכי קבלת החלטות מבוססי נתונים במפעל.

מפעל ארז

במהלך השבועות הקרובים נסקור בפניכם מפעלים שונים מרחבי הארץ המשתתפים בתוכנית ונבדוק עימם מה היו השלכותיה עליהם. המפעל איתו נפתח את הסדרה הינו מפעל ארז מוצרים תרמופלסטיים השוכן בקיבוץ ארז שבעוטף עזה שפועל בסביבה מאתגרת לא רק ייצורית, אלא גם ובעיקר ביטחונית. המפעל הוקם בשנת 1982 על ידי קיבוץ ארז והוא נמצא בבעלותו המלאה גם כיום.

מפעל ארז(צילום: יח"צ)

מפעל ארז(צילום: יח"צ)

המוצר העיקרי של המפעל הינו יריעות תרמו פלסטיות המשמשות למגוון רחב של מוצרים בין השאר עבור תעשיית המבנים והאיטום וכן עבור חברות המייצרות סירות, חליפות הצלה מתנפחות, מוצרים רפואיים, אטמי שמנים, צנרות גמישות ועוד. החברה נחשבת למוטת יצוא שכן 60-70 אחוז מתוצרתה משווקים בארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק.

"חברת ארז היא חברת B2B כלומר חברה שאינה מייצרת מוצרים לצרכנים אלא חומרי גלם לחברות שונות העושות בחומרים אלו יישומים שונים", מסביר דני אפשטיין, מנהל התפעול של החברה, "במפעל החברה בארץ מועסקים כ-75 עובדים ש-30 מהם הם חברי קיבוץ. שאר העובדים מגיעים בעיקר מיישובי הסביבה - עוטף עזה, שדרות, נתיבות, אופקים, באר שבע ואשקלון. נוסף על כח אדם זה יש לחברה משווקים ואנשי לוגיסטיקה העובדים באתריה מעבר לים".

איך אתם מתמודדים עם החוסר ההולך וגדל באנשי ייצור בתעשייה בישראל?

"אכן, השינויים שנעשו במדינה והקטנת המעמד של התעשייה המסורתית גורמים לפגיעה בהיקף כח האדם והיכולת להחזיק עובדים ולשמר עובדים לאורך הזמן. יחד עם זאת, אנחנו תמיד עם יד על הדופק ובוחרים עובדים איכותיים תוך שילובם במסלולי התפתחות - הן מקצועית, והן בשכר. בנוסף נוכח היותנו חברה קטנה יחסית אנו מטפחים את היחס האישי לכל עובד והחברה הופכת לסוג של משפחה".

כיצד אתם חווים את השנים האחרונות כמפעל בעוטף שצריך גם לדאוג לביטחון עובדיו?

"כתושב העוטף קרוב ל-10 שנה אני חייב לציין שמה שקורה לנו בשנים האחרונות עם בלוני התבערה וההפגנות התכופות על הגדר מהווה שינוי לרעה במציאות חיינו. רמות העוצמות והאלימות בתקופות שבין המבצעים הצבאיים גבוהות מהעבר ומגיעה לעובדים שלנו הערכה גדולה על זה שהם מגיעים מדי יום לעבודה במפעל על אף המצב הביטחוני המתוח".

הטרגדיה האישית של חברת ארז

באופן אישי חוו עובדי החברה טרגדיה קשה כאשר חברם לעבודה, משה פדר ז"ל שהיה בדרכו למפעל נהרג בחודש מאי מפגיעת טיל שנורה מעזה. "זהו אירוע מאוד טראומטי ברמה האישית וברמה של החברה הוא מחדד את הקושי שיש לכולנו. בימים חמים (של רקטות) תמיד עולה השאלה איפה עובר הגבול ומתי אי אפשר להמשיך לעבוד", אומר אפשטיין. "עד היום לא היה אירוע שעצרנו בו את העבודה ושיחררנו את האנשים לביתם ויחד עם זאת אנו לא מכריחים את העובדים להגיע בימים כאלה. זהו בהחלט אתגר לא פשוט לחברה יצרנית".

זירת נפילת הרקטה על הרכב של ההרוג משה פדר ז"ל(צילום: בראל אפרים)

אפשטיין מספר כי לפרויקט TechFactory נחשפה החברה דרך פרסומים של התאחדות התעשיינים שקראה למפעלים מסורתיים להירשם אליה.

"הפרויקט מדבר על הפיכת מידע גולמי למסקנות והחלטות והרגשנו שאמנם המידע הזה קיים וזמין אצלנו אבל שיחד עם זאת אנו צריכים לעשות צעד אחד קדימה ולבנות כלים שיעזרו לנו לנתח את הנתונים הפנימיים. נרשמנו לפיילוט ועברנו תהליך ראיונות ויום סדנא להנהלה. לאחר מכן שלחנו עובד מהחברה המועסק אצלנו כתמחירן ואנליסט והוא למד במשך שלושה חודשים קורס של דאטה אנליסט".

לדברי אפשטיין, העובד אמנם לא מגיע מתחום המחשבים אבל הקורס המקיף אותו הוא עבר העניק לו את היכולת ואת הכלים לבנות מערכת נוחה ויעילה ממנה יוכל המפעל לשאוב את הנתונים המבוקשים בכל רגע נתון לצרכי קבלת החלטות מושכלות. "דוגמא מוחשית לכך היא למשל מוצר המיועד לייצוא בו אנו מגלים חריגה מסוימת מהתקן. ניתוח הדאטה המהיר מעניק לנו את הכלים לזהות במדויק את מקור הבעיה ולטפל בה במהירות וביעילות"

מה הסטטוס של המערכת הזו נכון להיום?

"העובד שלנו סיים את הקורס בנובמבר 2018 וכיום הוא מפתח את המערכת הזו בעזרת מנטור מגוגל שמלווה אותו לכל אורך התהליך באפיון ובניית הכלים הנדרשים למפעל".

דני אפשטיין: "ניתוח הדאטה המהיר מעניק לנו את הכלים לזהות במדויק את מקור הבעיה".

לא הייתה לכם מערכת לאיסוף נתונים לפני כן?

" זה היה קיים אבל זה היה לוקח לנו בין מספר ימים לשבוע וחצי להפיק את המידע הרצוי ממנה. בעזרת המערכת החדשה נוכל לקבל את הדאטה הרלוונטית מאוד מהר ולעיתים ממש בו זמנית לתהליך העבודה. הדבר מתמצת לנו את המידע ומנגיש אותו לצרכי קבלת החלטות. היינו רוצים לשפר את כל מה שקשור לתוצר הסופי מבחינת- פחתים, כמויות, סוגי פחתים, סוגי בעיות בייצור, באיזה שלב של הייצור קורים דברים".

היית ממליץ על התוכנית למפעלים מסורתיים אחרים?

"בהחלט. כל חברה המשתייכת לתעשייה המסורתית, בין אם יש לה מערכת מידע או שאין תוכל להפיק תועלת רבה מההכשרות האלו. במסגרת הפרויקט אנו נהנים הן מההון האנושי של גוגל והן מסבסוד לא מבוטל מעלות הקורס על ידי המדינה שההחזר לחברה ברווחים עתידיים הוא מידי".

בשיתוף Google