"יבוא מלט זול לא הוריד את מחירי הדיור"
הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, דני טל, מסביר מדוע לדעתו יש מקום להיטל היצף על המלט המיובא, ודוחה את הטענות על סיוע למונופול נשר: "נחצה קו אדום בהשתלחות נגדי. אני צריך להגן על התעשייה ועל המשק". וגם: מה הקשר בין ההתחממות בשוק המלט לבין הבחירות?
"בכל המדינות הדוגלות בשוק חופשי, יבוא בהיצף נחשב לאנטי-תחרותי. מופעלים עליי לחצים כבדים כדי להשפיע על בדיקתי המקצועית בנושא יבוא מלט מטורקיה במחיר היצף". כך אומר בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet דני טל, הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
המחיר של מלחמות המלט: המפסידים והמרוויחים
תחרות למונופול נשר? שפיר הנדסה הקימה מפעל מלט
בעקבות ההחלטה על היטל מינימלי על המלט - מנכ"ל מלט הר טוב התפטר
טל עמד בשבוע האחרון תחת מתקפה של חברת סימנט, יבואנית המלט שבשליטת מספנות ישראל, שהפיצה סרטון שבו טענה כי טל מסייע לחברת נשר, אחרי שהמליץ על היטל היצף על המלט המיובא מטורקיה.
בשבועות האחרונים הודיע טל על בדיקה מחדש של הנושא, בצל הרעה במצבן של יצרניות המלט המקומיות - נשר והר-טוב. "הפצת הסרטון על ידי סימנט, ההשמצות על קומבינה לכאורה שאני עושה עם נשר והטלת ספק פומבית במניעיי המקצועיים הן חציית קו אדום", אומר טל. "היצף פירושו, שנמכרים בישראל עודפי ייצור מארץ אחרת (טורקיה, נ"ז), במחיר נמוך ממחירם בארץ המקור, כאשר כוונת המדינה המייצאת לכסות לפחות חלק מעלויות הייצור של עודפיה. יבוא בהיצף עשוי בטווח הקצר להוביל לקריסת מפעלים ופיטורי עובדים, ובטווח הארוך לייקור משמעותי של המלט ופגיעה בתחרות. הנזק למשק ולמחירי המלט בטווח הארוך עלולים להיות בלתי הפיכים. טרם השלמתי את בדיקתי והניסיונות להפעלת לחצים לא ישפיעו עליי".
הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, התנגדה להטלת ההיטל בשם התחרות.
"יש בעיה בישראל להגן על מונופולים גם אם המקרה מצדיק זאת, בעיקר מאז המחאה החברתית ב-2011. בדקתי את עצמי אם יש משהו שהלפרין והכלכלנים שלה רואים ואני לא. לצערי, אני צדקתי. התוצאות של נשר מלמדות שאכן החברה עברה להפסד של עשרות מיליוני שקלים. הראייה של הרשות לתחרות ניאו-ליברלית, מצדיקה חוסר התערבות בכל מצב, בניגוד לעמדתי.
"מי שלומד כלכלה לומד שכמה שפחות התערבות עדיפה למשק. אבל היצף הוא כשל שוק שנוצר מעודף כושר ייצור, ולכן יש להתערב בו. התפקיד שלי במקרה זה הוא להגן על התעשייה ועל המשק כולו. בדקתי במשך שנתיים את תלונות מפעלי המלט המקומיים נגד היבוא, עד שפירסמתי את ההמלצה להטלת היטל של 7%-22%. תעשיית המלט נחשבת לאסטרטגית. זה לא טקסטיל, שהמדינה החליטה שהיא יכולה לוותר עליו לטובת יבוא של ביגוד זול מבחוץ. אם תעשיית המלט תקרוס, נהיה תלויים ביבוא, כשאף אחד לא מבטיח שהמחירים ימשיכו להיות זולים.
"ההערכה הרווחת בעולם, הוא שכשיחל שיקומה של סוריה, טורקיה תסב אליה את עודפי הייצור. נשר היא חברה פרטית שהממשלה לא יכולה לחייב לפעול אם בעליה לא ירצו להמשיך להפסיד. מפעלי מלט דורשים השקעות הון עצומות ומפעל שקרס, לא בטוח שיקום מחדש".
ההיתר ליבוא המלט היה אמור להביא להוזלת מחירי הדיור. הצרכן הישראלי הרוויח?
"היבוא לא השפיע על מחירי הדיור. עלות מלט בדירה של 100 מ"ר היא 1,500 שקל. זה זניח. מי שהרוויח בגדול הם היבואנים. דבר אחד ברור: התחרות לא אמורה להיות הרסנית".
מפעל המתכת חֹד אסף הודיע על פיטורי עובדים ומעבר ליבוא בגלל התחרות הקשה מול הפלדה מטורקיה. אתם בודקים את זה?
"אני מחכה שיגישו תלונה על יבוא בהיצף. מאז האולימפיאדה בסין, שצרכה כמות ענק של פלדה להקמת המתקנים, נוצר עודף כושר ייצור עולמי בתחום. באוסטרליה, ארה"ב, קנדה וגם באירופה הטילו היטלים על יבוא פלדה בהיצף. התרעתי מזמן שהעודפים יגיעו גם לישראל".
מחממים את הזירה לקראת ממשלה חדשה
אחרי תקופה שקטה יחסית בשוק המלט, נראה כי חלה התעוררות בקרב השחקניות בשוק, והמלחמות הופכות אמוציונליות יותר. הנה תקציר של החודש האחרון: נשר, מונופול המלט, שבשיאה הרוויחה מאות מיליוני שקלים בשנה, עברה להפסדים והחלה לגבש תוכנית פיטורים וקיצוצים. גם במפעל הר-טוב, בעבר בבעלות נשר, עמלים בימים אלה על תוכנית דומה .
במקביל החליט הממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה, דני טל, לבדוק שוב אם יבוא המלט נעשה במחירי היצף שמחייבים הטלת מכס, לצורך הצלת התעשייה המקומית. ומהצד השני, סימנט, היבואנית הגדולה בשוק, לא רק שלא נרתעת מזעקות היצרנים המקומיים, אלא הודיעה כי תרחיב את יבוא המלט גם ל"מלט סיגים", המיועד בעיקר לתשתיות.
כל האירועים הללו לא קורים במקרה בתקופה זו. נראה כי הצדדים נערכים לסיבוב נוסף של דיונים בסוגיה מה חשוב יותר: מחירים נמוכים בשוק או תמיכה בתעשייה המקומית?
סיבוב כזה יחל, ככל הנראה, מיד אחרי השבעת הכנסת החדשה ועם כינונה של הממשלה הבאה.
שוק המלט בישראל נשלט לאורך שנים על ידי מונופול נשר. שילוב של אירועים - בהם התערבות הרגולטור, החלטתה של חברת סימנט להיכנס לפעילות בתחום היבוא תוך שהיא מפצחת חסמי כניסה לשוק, ומשבר עולמי שהביא לצניחה במחירי המלט במדינות האזור - הגביר דרמטית את התחרות בשוק והביא לירידה המוערכת בכ-30% במחיר המלט.
ירידת מחירי המלט לא השפיעה משמעותית, אם בכלל, על מחירי הדיור, אך הפכה את שוק המלט לתחרותי ויעיל יותר. אלא שהיצרניות המקומיות, שמלינות על כך שהיבואניות מייבאות את המלט במחיר היצף לא הוגן, מתקשות להתמודד עם הצניחה החדה במחיר, ומתכננות פיטורים כואבים.
הממונה על ההיטלים כבר בחן את הסוגיה והמליץ לפני כשנה על הטלת מכס של 7%-22% על יבוא מלט מיוון ומטורקיה, בכדי לסייע לתעשייה המקומית. אולם שר הכלכלה אלי כהן, בגיבוי רשות התחרות, פסל הטלת מכס בשיעור גבוה, והסתפק במכס סמלי של 0.25%, שאין לו השפעה אמיתית על המתרחש בשוק. נראה היה כי בכך הסתיים הדיון, אולם כעת מתחיל סבב חדש ויצרי בין הצדדים. בסימנט הסירו את הכפפות והחלו לתקוף ישירות את טל: "פקיד אחד מנסה להחזיר את הגלגל לאחור, ובאופן מעורר תהיות פועל בכל הכוח על מנת להעלות את מחירי המלט בישראל".
בשבוע שעבר פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי במשרד הכלכלה בוחנים אם מדובר בלשון הרע, ונראה כי המילה האחרונה עדיין לא נאמרה. מסע הלחצים וההכפשות צפוי לעלות מדרגה כשתושבע הממשלה החדשה.
אם השר כהן יישאר בתפקידו, ספק אם הוא ישנה החלטתו ויעלה משמעותית את המכס. אך אם יהיה זה שר אחר, הלחצים יהיו גבוהים במיוחד, שכן הצדדים מבינים שבשונה מהבחירות האחרונות - סבב נוסף כבר לא יהיה.