לפרסם או לא לפרסם? כך תמנעו מפגיעה בזכויות יוצרים
לפני שמשתפים תמונות וסרטונים ברשתות החברתיות - כדאי לעצור ולבדוק האם יש עליהם זכויות יוצרים. מה מותר לפרסם וממה יש להיזהר? מדריך
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפרת זכויות יוצרים או תקלה? הקליפ לשיר "באסה סבבה" הוסר מיוטיוב - והוחזר
הפרת זכויות יוצרים: זייפו שטרות וישלמו 400 אלף שקל לבנק ישראל
חוק זכויות היוצרים שמאיים על החופש ברשת
באמצעות עורכות הדין קרן אלבורג, אדר בנגום וג'ניה מלכיור ממחלקת הקניין הרוחני במשרד הרצוג פוקס נאמן, עו"ד אוהד אלקסלסי מהמחלקה המסחרית במשרד ועו"ד נתניאל אגו, שותף במחלקת ליטיגצית קניין רוחני בפירמת פרל כהן צדק לצר ברץ, הכנו מדריך על מה מותר לפרסם, מה אסור ואיך להיזהר.
הורה צילם בבית הספר את בנו וגם את בני והעלה את התמונה לפייסבוק. מה אפשר לעשות?
בניגוד לדעה הרווחת, צילום תמונה של קטין או פרסומה ברבים (למשל בפייסבוק), ללא הסכמה של הורי הקטין אינו אסור באופן מוחלט. הפרסום אסור רק אם התמונה צולמה כאשר הקטין היה מצוי ברשות היחיד (למשל בשירותים), אם הפרסום עלול להשפיל או לבזות את הקטין, אם יש בשימוש בתמונה כדי ליצור רווח לצלם או למפרסם או כשהפרסום עשוי להזיק לקטין.
צלם מקצועי צילם אותי באירוע משפחתי והעליתי את התמונה לפייסבוק. האם אני חשוף לתביעה?
בצילום מוזמן של אירוע משפחתי, זכויות היוצרים בתמונות שייכות למזמין (החתן והכלה, הורי בר/בת המצווה וכדומה). המזמינים הם אלו שצריכים לאשר את העלאת התמונה לפייסבוק. בכל מקרה, צריך לתת קרדיט לצלם.
ראיתי פוסט מעניין ברשת חברתית, האם מותר לי להעתיק אותו ולפרסם?
ככלל, כל עוד מדובר בפרסום באמצעות אותה רשת חברתית - למשל שיתוף בפייסבוק או ריטוויט בטוויטר - ולא הוגבלה היכולת לשתף על ידי מי שהעלה את הפוסט המקורי, זה מותר. נושא זה מוסדר בין השאר באמצעות תנאי השימוש של כל פלטפורמה. העתקת הפוסט לפרסום מחוץ לאותה רשת חברתית תהיה כמעט תמיד אסורה. אם ניתנה רשות מפורשת בפוסט לפרסם אותו, הדבר כמובן מותר. ישנם מצבים בהם מותר להעתיק תוכן לפי דיני זכויות היוצרים, למשל למטרות סקירה עיתונאית, ביקורת או הוראה. בכל מקרה, תמיד צריך לתת קרדיט לכותב.
בסרטון תדמית שיצרתי שילבתי אלמנטים מסרטים מצוירים. האם זה מותר?
שירים, צילומים ואפילו משפטים בודדים מסרט עשויים להיות מוגנים בזכויות יוצרים. לדוגמה, דמות הנווד שגילם צ'רלי צ'פלין, דונלד דק והדמויות מספרי חסמב"ה הוכרו בישראל כדמויות מקוריות ובעלות תווים ייחודיים. שימוש בלתי מורשה בהן או אפילו בפרטי לבוש או חפצים המזוהים עימן עשויים להיחשב הפרה. עם זאת, וככלל אצבע, ככל שהשימוש ביצירה קצר ושולי, טרנספורמטיבי (מוציא את היצירה מקונטקסט ומשנה אותה), מקדם ערכים חברתיים ונותן ליוצר המקורי קרדיט, כך תגבר הנכונות להתיר את השימוש ולהגדירו כהוגן. מטבע הדברים, חברה מסחרית תתקשה יותר להוכיח שהשימוש מגלם ערך חברתי מיוחד שגובר על התכלית המסחרית הרגילה.
ניתן להשתמש ביצירות שזכות היוצרים פקעה בהן (בדרך כלל החוק מקנה ליצירות הגנה עד חלוף 70 שנה ממות היוצר). ואולם, אם היצירות רשומות כסימני מסחר (כדמויות דיסני למשל) שימושים מסוימים בהן עשויים להיחשב אסורים, גם לאחר שפקעו זכויות היוצרים.
כדי להיות בטוחים מומלץ לבדוק מיהו בעל הזכויות ולנסות לרכוש רישיון שימוש (שעלותו לרוב זניחה ביחס למחיר ההפרה). כיום ניתן לפנות בקלות יחסית דרך האינטרנט לחברות ההפקה (כשמדובר בסרטים) או לתאגידים שמאגדים את היוצרים ולרכוש מהם רישיונות.
איך אוכל לבדוק אם ישנן דמויות שהזכויות עליהן פגו וניתן לעשות בהן שימוש?
בישראל אין מרשם זכויות יוצרים, אך ניתן לבדוק אם הדמות רשומה כסימן מסחר בארץ באמצעות חיפוש פשוט ברשת האינטרנט. חשוב לציין שהגנת קניין רוחני היא תלויית מקום, וכל מדינה עשויה לקבוע הסדר מעט שונה. חשוב להתייעץ בהקשר זה עם עורכי דין העוסקים בתחום.