מפורשה ועד לפרחים - הכל בעטיפה אחת

בשיתוף Google

מכירים את יריעות הפלסטיק אותם ניתן לראות על פרחי הכותנה בשדות הלבנים בעונת הסתיו? מכירים את היריעות המוצמדות למכוניות חדשות שיורדות מבטן האונייה בדרך לאולמות המכירה? מסתבר שגם בתחום הזה יש לישראל ייצוג מכובד והוא מגיע מאחד האזורים היותר "חמים" בארץ, אזור עוטף עזה: הכירו את פולג תעשיות פלסטיק, מפעל הממוקם בקיבוץ גבים שבעוטף עזה המייצר יריעות מפוליאתילן למגוון שימושים החל מתעשיית הרכב העולמית וכלה בחקלאות.

"היתרון הגדול שלנו הוא ההתאמה האישית שאנו מסוגלים להעניק לכל לקוח". אולם היצור בפולג תעשיות פלסטיק. (צילום: באדיבות החברה)

החברה נחשבת למוטת יצוא ובין השאר משמשים מוצריה כיריעות הגנה לרכבים חדשים עד להגעתם ללקוחות, הגנה על לוחות מתכת, פלסטיק וזכוכית במהלך העיבוד ועד הגעתם ללקוח כמוצר סופי וכן בתעשיית החקלאות - בהגנה על גידולים חקלאיים מגוונים.

"בארץ אין לנו מתחרים ועל כן אנו נמדדים בתחרות למול חברות בינלאומיות גדולות בענף הזה", מספר אמיר סקלי מנהל מוצר במפעל. "בפולג תעשיות פלסטיק מועסקים כ-70 עובדים מה שהופך אותנו לחברת בוטיק בענף הגלובלי הזה. היתרון הגדול שלנו מעבר למחיר התחרותי הוא ההתאמה האישית שאנו מסוגלים להעניק לכל לקוח על פי צרכיו ומאפייניו. כמו שאר החברות הגדולות יש לנו מוצרי מדף אבל אנו בעלי גמישות רבה בהתאמת המוצרים האלו לכיוונים ספציפיים להם זקוק הלקוח".

"יתרון נוסף שלנו בשוק", מציין סקלי, "נוגע למאפייני היריעות עצמן. הן גם בעלות עמידות לתנאי טמפרטורה קיצוניים וגם בעלות גמישות רבה. אם ניקח לדוגמא את ענף הרכב הרי שיש רכבים בעלי קימורים וקווי מתאר חדים יחסית שלעטיפתם נדרשות יריעות גמישות ואלסטיות, וכאן אנו נכנסים לתמונה. אגב כלל היריעות עוברות בקרת איכות קפדנית ביותר שכן בעיטוף מכונית כמו פורשה למשל כל נזק מזערי של שריטה או פגיעה בצבע הוא קריטי".

מפעל הממוקם בקיבוץ גבים שבעוטף עזה. פולג תעשיות פלסטיק(צילום: באדיבות החברה)

כיצד אתם מתמודדים עם המציאות הביטחונית המורכבת בעוטף?

"המפעל עובד 24-7 גם בעתות חירום ויש לנו מיגוניות עבור העובדים. הם מצידם מאוד מסורים לעבודה וכולם יחד עם המנהלים עובדים כתף אל כתף. כמובן שאם המצב מסוכן, אז עובדים כמו למשל מהנדסים ממשיכים לעבוד מהבית ולא מגיעים למפעל פיזית אבל בסופו של יום אי אפשר לעצור את הרציפות ולא לספק לתעשיית הרכב למשל את היריעות. התעשייה לא עוצרת לעולם ואם לא נעמוד בהתחייבויות שלנו, ולא משנה מאיזו סיבה, לא יעבדו איתנו".

במפעל הנמצא בבעלות משותפת של קיבוץ גבים וחברה גרמנית גלובלית מועסקים כאמור כ-70 עובדים המגיעים מיישובי הסביבה כגון שדרות, נתיבות ואופקים. מצוקת כח האדם המורגשת בשנים האחרונות בכל מפעלי התעשייה המסורתית לא פסחה גם על פולג תעשיות פלסטיק. "נהיה יותר ויותר קשה לגייס עובדים לתעשייה המסורתית כיוון שאנשים רוצים היום לעסוק בתפקידים ניהוליים ופחות יצרניים המשלבים עבודת כפיים", אומר סקלי.

לסקלי חשוב לציין כי העבודה היצרנית במפעל היא מאוד נקייה, בטח ביחס לתעשיות מסורתיות אחרות. "אין אצלנו חומרים מסוכנים או ריחות לא נעימים. אבל למרות כל זה עדיין קשה לנו לגייס עובדים והדבר מהווה אתגר משמעותי שדורש את הפחתת התלות בגורם האנושי כפי שקורה למשל בסין, מעצמת התעשייה של היום, שבה הפנימו הנהלות המפעלים כי הבעיה שלהם היא האיכות והחליטו לנטרל לשם כך כמה שיותר את הגורם האנושי. כיום ניתן לראות במפעלים רבים בסין הטמעה של רובוטים מתקדמים המבצעים את עבודת הכפיים הישנה בדיוק רב וללא תלות בגורמים כמו ימי מחלה או חופשות. העובדים עצמם הפכו למפקחים על עבודת הרובוט בכל שלבי הייצור".

במהלך קיץ 2018 לקחה החברה חלק בתוכנית TechFactory מיוזמת Google והתאחדות התעשיינים שנולדה במטרה להגדיל את הפריון של מפעלי תעשייה בישראל בעזרת שימוש בנתונים, חדשנות וכלים טכנולוגיים. עד סוף השנה הנוכחית צפויים לקחת חלק בתוכנית כ-15 מפעלים המתווספים ל-35 מפעלים שעברו אותה כפיילוט בשנת 2018. במסגרת התוכנית מוצמד לכל מפעל מנטור מומחה מהתעשייה המלווה את ההנהלה בצרכים אותם היא מעלה ובנוסף עובדים נבחרים מהחברה יוצאים להכשרות מקצועיות בתחומים של ניתוח נתונים, שיווק וניהול ההון האנושי.

"הלכתי לקורס בשמחה וככל שהוא התקדם התחלתי להבין את היתרונות בניתוח עמוק של הנתונים למען המפעל". אמיר סקלי(תמונה באדיבות המצולם)

במחקר שערכה חברת הייעוץ Deloitte בקרב 150 חברות תעשיה בישראל נמצא כי ניתוח המידע (הדאטה) שנמצא במפעלים ויישום התובנות העולות ממנו, הוביל לעלייה של כ-5% - 10% בממוצע בפריון של המפעל.

סקלי עצמו היה העובד שנבחר מטעם החברה לצאת לקורס של ניתוח נתונים, וזאת במסגרת המחזור הראשון של הפרויקט בו נשלחו להכשרות עובדים יחידים מכל חברה. "מנהל הפיתוח שלנו פנה אליי, סיפר לי על הפרויקט והציע לי לעבור קורס של דאטה אנליסט", הוא מספר על הגעתו לתוכנית. "הוא אמר שיש לי גם זיקה למחשבים וגם יכולת הנגשה לאנשים כך שנראה לו שאני מתאים. הלכתי לקורס בשמחה וככל שהוא התקדם התחלתי להבין את היתרונות בניתוח עמוק של הנתונים למען המפעל".

"לאחר הקורס בחרתי להתמקד בהשוואה בין נתוני הייצור שלנו לבין מערכת ה-ERP (תוכנה לניהול משאבי העסק הכוללת בין היתר רכש, מלאי, ניהול פיננסי, מכירות, ייצור וניהול מוצר) וכך גיליתי שלמעשה אחוז הפחת שלנו בייצור היה גבוה יותר ממה שחשבנו. במהלך השנים ידענו שיש מקומות שדורשים התייעלות אבל לא ידענו להצביע על המקור המדויק לפחת. ניתוח הנתונים מחדד לנו את מוקדי הבזבוז ומאפשר לנו להשקיע במקומות שצריך ולא לנחש מה כדאי. צריך להבין שהדבר משמעותי מאוד לחברה שכן כל אחוז שיפור מתבטא בעליית הרווחיות שלה".

פולג תעשיות פלסטיק.

מישהו מ-Google עזר לכם בהטמעת הכלים האלה?

"עם תום שלושת חודשי הקורס ליווה אותי במהלך שלושה חודשים נוספים מנטור מטעם Google שעזר לנו למקד ולחדד את איתור הנתונים החשובים לצורך זיהוי הגורם לפחת המוגבר. בהתחלה לא ידענו בכלל אם שיטת המדידה שלנו היא האופטימאלית והוא מיקד אותנו וסייע לנו רבות".

כיצד מה שלמדת מסייע במציאת פתרון למצוקת כח האדם בחברה?

"כיום לאור מצוקת כח האדם אנחנו בוחנים את כל נושא הכנסת רובוטיקה לחברה שתנטרל את הגורם האנושי ותייעל תהליכים. ניתוח הנתונים הוא טריגר מצוין לתהליך הזה שכן הוא מאפשר למנהלים להבין באיזו רמה מיכון ואוטומציה יעלו את הרווחים. נכון להיום אנו עדיין לומדים את הנושא ואני מקווה ששנת 2020 תהיה שנת מפנה. אני מאמין שמי שלא ייכנס לעולמות הרובוטיקה והקובוטיקה (רובוטים העובדים לצד אנשים) יישאר מאחור ויהיה לו קשה לשרוד בסביבה התחרותית העולמית".

איך חווית את הקורס באופן אישי?

"הקורס פתח לי את החשיבה ונתן לי ביטחון להתמודד עם דברים שלא עשיתי לפני כן כמו כתיבת קוד בתוכנת פייתון. הדבר סייע לי לקצר תהליכי עבודה שלפני כן היו נמשכים באמצעות מחשב 3-4 שעות וכיום אני מבצע אותם תוך 3 דקות. זוהי התייעלות עצומה".

בשיתוף Google