אלצהיימר: אימת האנושות המודרנית

לא פעם, כשאנחנו מתאמצים לזכור משהו ולא מצליחים, או מדברים עם מישהו שמנסה להיזכר במשהו ללא הצלחה, משתחרר המשפט, כביכול בהומור: "יש לי אלצהיימר". אלא שמאחורי בדיחות הדעת הזאת מסתתר אחד הפחדים הגדולים של בני האנוש: לחלות במחלה, שמובילה לסימפטומים כמו ירידה בזיכרון, בעיות התמצאות, הפרעה בכישורי שפה ופגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות.

המרכז החדש בתל השומר(צילום: יוני רייף)

די לצפות בסרט הקולנוע "עדיין אליס", בו מככבת ג'וליאן מור, כמי שמאובחנת בגיל 50 כחולה באלצהיימר, ולצפות בהשפעת המחלה על חייה האישיים ועל חיי משפחתה, כדי להיכנס להיסטריה קלה בנושא. כך גם בסרט "היומן", שמתמקד בזוג מבוגרים שחיים במוסד רפואי. הגבר מקריא מתוך דפי יומן ישן לאישה החולה באלצהיימר, סיפור אהבה. היא מתרגשת, אבל לא זוכרת שזהו סיפור אהבתם שלהם, וגם לא מזהה את בני משפחתה שבאים לבקר אותה.

מחלת האלצהיימר הוגדרה על־ידי ארגוני הבריאות בעולם כיעד מרכזי למחקר לצורך קידום כלי אבחון וטיפול. רופאים וחוקרים משייכים את המחלה לגיל המבוגר, כש־90% מהחולים בה ייפתחו את התסמינים אחרי גיל 60. עד עתה לא נמצאו הסיבות למחלה, אבל ישנן השערות לגורמי הסיכון שלה: נשאות של גנים שונים, פגיעות מוחיות שונות, מידת השכלה וסטטוס תעסוקתי.

באוגוסט שעבר נחנך בתל השומר הבית החדש של המרכז הרפואי הישראלי לטיפול באלצהיימר, מוסד ציבורי ללא כוונת רווח, בו מטופלים מאות חולי אלצהיימר מידי שנה. בראש המרכז עומד פרופ' מיכאל דוידזון, שמקדיש חלק רב מפעילותו המדעית לחקר האלצהיימר, וחקר במיוחד את הביטויים המקדימים למחלה ואת תרומת גורמי הסיכון ופיתוחם של טיפולים חדשים.

המרכז החדש בתל השומר(צילום: יוני רייף)

למה פוחדים כל־כך ממחלת האלצהיימר?

"הפחד הכי גדול הוא להימצא בתחושה של חוסר שליטה. לאבד את הקונטרול פריק", מסביר פרופ' דוידזון, את מה שקורה במחלה. “ההערכה היא שאחוז אחד מהאוכלוסיה לוקה במחלה. כלומר: אם בישראל יש קרוב ל־8 מיליון תושבים, הרי שלפחות 80,000 לוקים בה. רוב חולי האלצהיימר נמצאים בטווח הגילאים שבין 77 ל־83, אבל יש מקרים יוצאי דופן של צעירים הרבה יותר, שלוקים במחלה. מכיוון שתוחלת החיים הממוצעת עולה, תהיה עלייה גם במקרי האלצהיימר באוכלוסייה. אחת השאלות היא האם אלו שלקו במחלה צריכים להמשיך בחיים כמה שיותר במרץ, והתשובה היא חד־משמעית: לא להיכנע. נולדנו עם רזרבה מוחית טובה, זה מקל עלינו. למשל, פעילות אינטלקטואלית יוצרת מוח יותר משוכלל, מה שירחיק את התפתחות המחלה".

יש לציין, שרופאים וחוקרים מבדילים בין דמנציה – שיטיון, שהיא אוסף סימפטומים הנגרמים ממחלות שונות, לאלצהיימר, שזו המחלה הנפוצה - בכ־60% מקרב הלוקים בדמנציה. יש להבדיל בין אם שכחנו איפה הנחנו את מפתחות הבית, לבין אם לא מצליחים להיזכר למה המפתחות נועדו. היכולת לזכור, לחשוב ולהבין, כמו גם היכולת להתבטא ולהתמצא במרחב, הן ללא ספק מהנכסים החשובים ביותר של האדם ומרכיב מרכזי באיכות החיים, והחשש מלאבד אותם גדול.

פרופ' מיכאל דוידזון(צילום: יוני רייף)

אם לא נמצאה הסיבה ואין פתרון, מה בכל זאת אפשר לעשות כנגד אלצהיימר?

"נתחיל בבשורה הקשה לחולים: ספק אם תהיה פריצת דרך ולא יהיה אלצהיימר", חורץ פרופ' דוידזון. "עד היום הוצאו מיליארדי דולרים בניסויים עם תרופות, שניסו לתקוף את החלבון - שנמצא ששקיעתו היא האחראית לפגיעה ברקמות. הפגיעה הזו מביאה, ככל הנראה, להרס רקמות המוח ולאלצהיימר. אף אחת לא הצליחה לפגוע במטרה. בתחום הזה הגיעה הרפואה לנתיב חסום. לכן הטיפול חייב להיות לפני שהסימנים מופיעים: לעשות כל מה שאפשר כדי להרחיק את ההזדקנות, לדחוף את הזיקנה אחורה. זה אומר לשמור על אורח חיים נכון, שיש לו חלק עצום בשמירה על תאי המוח. מי שהביאה לפריצת דרך מדעית בתחום היא פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן, שהבינה והוכיחה, שאפשר להעצים תהליכי ריפוי טבעיים של המוח לטובתנו, והיא זו שתביא התקדמות בכיוון הרצוי. בעוד שבמשך שנים חשבו בעולם הרפואי כי אין קשר בין מערכת החיסון לבין המוח, ד"ר שוורץ גילתה שבין מערכת החיסון למוח מתקיים דיאלוג חיוני לתפקוד המוח. התברר, שעל־ידי החזרת החיוניות של תאי מערכת החיסון, אפשר להחזיר יכולות קוגניטיביות, לעודד סילוק פסולת ולהצליח להגן על תאי העצב ממוות. עבודתה של ד"ר שוורץ, שמפענחת את הדיאלוג בין שתי המערכות, הביאה לפריצת דרך מדעית בהבנת האופן בו פועל גופנו, ולגילוי תרופה לטיפול באלצהיימר, שנמצאת כיום בשלבי פיתוח".

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

חמישה טיפים שיסייעו לזיכרון: לרשום ולזכור

1. לשמור על כושר מנטלי, כמו למלא תשבצים או לקחת מסלולים חלופיים בנהיגה.

2. להיפגש עם חברים באופן קבוע: אינטראקציה חברתית מסייעת להדוף דיכאון ומתח, שני גורמים שעלולים לתרום לאובדן הזיכרון. חשוב במיוחד אם חיים לבד.

3. להקפיד על שינה טובה: שינה משחקת תפקיד חשוב בכל הנוגע לאחסון ושמירת הזיכרונות. רוב המבוגרים זקוקים למנוחת לילה יומית של כ־7-9 שעות.

4. להתמיד בתפריט בריא: מומלץ לשלב פירות, ירקות ודגנים מלאים בתפריט. להיזהר מאלכוהול: יותר מדי ממנו עלול לגרום לבלבול ולאובדן זיכרון.

5. לשלב פעילות גופנית בשגרת היומיום: פעילות גופנית קבועה מגבירה את זרימת הדם לכל הגוף, כולל המוח, ומסייעת בשמירה על זיכרון חד.