"התחלנו הכל מאפס": היזמים שפתחו חברה בחו"ל - ונאלצו להגר
הם החליטו להעביר את פעילות החברה שפתחו בארץ למדינה אחרת - ונאלצו בשל כך לעזוב עם משפחותיהם את החיים בישראל ולצאת לדרך חדשה מעבר לים. יזמים מספרים על ההתמודדות עם הקשיים, על היתרונות, איך הגיבה הסביבה הקרובה ומסבירים ממה כדאי לישראלים להימנע במקום המגורים החדש. וגם: טיפים לבעל עסק שרוצה להעתיקו לחו"ל
גיא בז'רנו, מנכ"ל חברת SafeBreach, עבר עם אשתו ושתי בנותיו המתבגרות לסיליקון ואלי בקליפורניה לפני כ-4.5 שנים כשהוא משאיר את חייו בישראל מאחור. בינתיים, הם כבר הצליחו להתאקלם אבל ההתחלה היתה לא פשוטה. בשונה מעובדים רבים שעושים רילוקיישן, לא היה להם מי שיערוך עבורם את הסידורים הנדרשים שיבטיחו נחיתה רכה במקום מגוריהם החדש.
תשכחו מהמשרד הממוזג: האנשים שעובדים באסדת גז או על עמוד חשמל
לא מצליחים לסגור את החודש: החטאים של שוק התעסוקה בישראל
חרדיות, צנועות אבל לא פראייריות: הכירו את מפתחות התוכנה הבאות של גוגל
התחלות חדשות: קריירה חדשה באמצע החיים
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
משפחת בז'רנו נאלצה לנדוד לארה"ב בעקבות המעבר של החברה לפיתוח טכנולוגיה לסימולציית מתקפות האקרים שהקים גיא (46) בשנת 2014 עם שני שותפים בתל אביב. במהרה הוא מצא את עצמו על הקו של נתב"ג-ניו יורק על בסיס שבועי כמעט, ולאחר כשנה הועבר מרכז הפעילות שלה לארצות הברית במטרה לפתח את השוק.
"הצורך להגיע לארצות הברית פעם בשבוע לערך היה משהו שאי אפשר היה לעמוד בו", הוא מספר. "מהרגע שהיה לנו את המוצר הראשון והגיעו הלקוחות הראשונים, הבנו שזה הזמן לעבור".
בז'רנו ומשפחתו עברו ביחד עם החברה ומצאו את עצמם מתמודדים עם אינספור הכנות וסידורים, כשמי שנטלה את המושכות היתה אשתו. "כשעוברים עם סטארט-אפ, אין תשתית מסודרת", הוא מסביר. "התחלנו את הכל מאפס כשאשתי לקחה את זה על עצמה וניהלה את כל המעבר, החל ממציאת בית, דרך פתיחת חשבון בבנק והרשמה של הבנות לבתי הספר, עד לרמה החברתית ודאגה לכל מה שהמשפחה צריכה. אני הגעתי לעבודה סביב השעון ומרגע שנחתתי התחלתי לטוס. אני לא נמצא הרבה עם המשפחה ובכל מקרה הרוב נופל על בן או בת הזוג".
אשתו תניא, מנהלת כספים במקצועה, מצאה עבודה במהירות, לאחר שגיא הוציא ויזה שמאפשרת גם לבן הזוג לעבוד. אבל אתגר אחר שלא נחסך מהם, היה ההתמודדות עם כאבי הפרידה מהמשפחה והחברים ביישוב רעות שבו התגוררו.
"הבנות היו בגילאי 14 ו-10, וכל אחת לקחה את המעבר בדרכה שלה, כמובן עם הרבה חששות אבל גם התרגשות לקראת הלא נודע", הוא מספר. "היה מאוד לא פשוט להיפרד מהחברים ומהחיים שלהן, בעיקר משום שהן גדלו במקום מאוד קהילתי. אבל היום, בפרספקטיבה של זמן, אני שמח שעשינו את זה. היכולת להתמודד עם שינוי כזה הוא יתרון אדיר בשבילן, מעבר לשפה שרכשו ולחשיפה לתרבות שונה. כשיוצאים לעולם, מבינים כמה חשובה החשיפה בצורה בלתי אמצעית לתרבויות אחרות".
המרחק מהארץ, לדבריו, דווקא תרם במובן מסוים לחיזוק הקשים המשפחתיים. "גילינו שזמן האיכות עם הסבים והסבתות הרבה יותר משמעותי עכשיו, כשהם מגיעים לתקופות ארוכות של כמה שבועות, מאשר פגישה של שעה או שעתיים פעם בשבוע לארוחת שישי", הוא אומר.
לאחרונה התמודדו עם אתגר פרידה משל עצמם, כאשר בתם הבכורה החליטה לחזור לישראל כדי להתגייס. בימים אלו היא מתגוררת בקיבוץ ומשתתפת במכינה קדם צבאית. גיא משתף כי הם לא הופתעו מההחלטה שלה ותומכים בה: "היא ילדה מאוד עצמאית וערכית".
בלי פוליטיקה
יתרון מרכזי בעיניו במקום מגוריהם החדש הוא המגוון התרבותי, דבר עליו שמים דגש גם במסגרת פעילות החברה. ואכן, בין 55 העובדים המועסקים בה ניתן למצוא לצד עובדים מישראל וארצות הברית, גם עובדים מגרמניה, הודו ופקיסטן. בהתאם, במשרד חוגגים את החגים של כל הדתות של העובדים המועסקים במקום.
"זה לא בדיוק אמריקה, אלא ערב רב של תרבויות ובעיני זה יתרון גדול", הוא מציין. "כשאתה מוביל חברה שמכוונת לשוק האמריקני, חשוב לבנות את הדנ"א שלה בהתאם. יש אמנם הרבה יתרונות בצורת החשיבה הישראלית, אבל האמריקנים אלופים ביכולת לבנות אסטרטגיות ועולמות תוכן. לכן אני ממליץ לא ללכת לקל ולמוכר ולהעסיק רק ישראלים. אני מעסיק עובדים רק לפי יכולת אישית, ללא קשר למוצא".
בצד זאת הוא מציין כי מתעוררים גם פערי תרבות שצריך לדעת לגשר עליהם. כך למשל הישירות הישראלית, שלפעמים מתפרשת כאגרסיביות בשיחה, או הנטייה למגע פיזי כמו צ'אפחה על הכתף, שלא תמיד מתקבלים בחיוב. זירה מסוכנת נוספת היא שיחות על פוליטיקה. "עדיף להזהר בשיחות כאלה, לפעמים זו חרב פיפיות, בטח בפוליטיקה האמריקנית", הוא מציין. "אנחנו כישראלים שרגילים לדבר על הכל בפתיחות, צריכים לשים פילטרים לפעמים".
למי ששוקלים מעבר, גיא ממליץ לבחון היטב מראש את המשמעויות. למשל, קיומה של קהילה ישראלית שתקל על הנחיתה, או לברר מה מזג האוויר במקום. "אם מזג האוויר שונה מאוד, צריך לשנות הרגלים", הוא מסביר. "בגלל זה אני אוהב את הסיליקון ואלי, שיש בו קהילה גדולה ועניפה לצד טבע נגיש ויכולת לטייל בו בסופי השבוע".
"נגיע ונסתדר"
רן הראל (31), מנכ"ל משותף בחברת השקעות הנדל"ן RM, נרגש בימים אלה לקראת המעבר המתוכנן שלו ושל אשתו לניו יורק בחודש ינואר הקרוב. במקרה שלהם, המעבר אמור להתבצע באופן חלק יחסית, שכן לחברה יש כבר סניף בעיר, ולשניים יש דירה בבניין שרכשה החברה.
עם זאת, הדירה אינה מרוהטת עדיין. "נגיע ונסתדר", הוא אומר. "בהתחלה ניקח מלון ואז נרהט את הדירה. ניקח דברים מינימליסטיים, אבל הבעיה שבמשך שנים אגרנו ביגוד ומזכרות. אשתי מציירת ויש לציורים ערך סנטימנטלי גדול, כך שעד שנעביר את הכל ייקח זמן".
את החברה הקים בשנת 2012 עם שותף שהכיר בטיול אחרי הצבא. בתוך שלוש שנים, הוא מספר, ניהלו יותר מ-200 נכסים בעיר, גם עבור משפחה וחברים שנכנסו כמשקיעים, עד שבשנת 2015 החליטו להעתיק את פעילותם לארצות הברית.
"בהתחלה עבדנו בבאר שבע כי התשואות היו גבוהות ומחירי הנדל"ן עלו בקצב מהיר יותר מהממוצע הארצי", הוא מסביר. "כשראינו שהמגמה משתנה, התשואות נשחקות והמחירים יקרים, החלטנו לחפש שוק אחר ולאחר שסקרנו חצי עולם התחלנו להשקיע בפלורידה".
כיום רוב הפעילות של החברה מתמקדת בניו יורק, בוסטון, שיקגו, פלורידה ואוהיו, ברכישת והשבחת נכסים לצד פרויקטים של יזמות. כשהגיע שלב שבו מצא את עצמו נוסע לארצות הברית בתדירות של פעם בחודש, הוחלט שיעבור לניו יורק כדי לפתוח שם מטה נוסף. עבור אשתו, עו"ד במקצועה, מדובר לדבריו בחלום שהתגשם. "זה השתלב עם הרצונות שלה. בסופו של דבר זה עולם קטן ומעניין להכיר עוד מקומות".
הראל מציין כי ההתמודדות המרכזית היא הפרידה מהמשפחה והחברים. "בהתחלה שאלו למה אנחנו צריכים את זה, אבל כשראו שאנחנו נחושים עם ההחלטה, שינו דיסקט ועכשיו מדברים על כמה פעמים בשנה יבואו לבקר", הוא מציין. "הקושי המרכזי הוא לעזוב משהו שמאוד אוהבים. אנחנו חיים בתל אביב קרוב לעשור, אוהבים את המשפחה, החברים, הים, המסעדות והשגרה".
האתגר המרכזי שמצפה לו יהיה פתיחת המטה החדש, דבר שכולל השכרת משרד ואיתור עובדים. אתגר נוסף עשוי לנבוע מכורח ההבדלים בין תרבות העבודה ממנה הוא מגיע, לבין זו שיפגוש במקום.
"האמריקנים עובדים לפי חוקים מאוד ברורים, לטוב ולרע, כי לפעמים זה מונע פתח ליצירתיות ופתרון בעיות בדרך שישראלים יודעים לעשות בקלות יחסית, בלי קיצורי דרך", הוא מציין. "יש מקומות שמראש מסתכלים עלינו באור לא חיובי מעצם היותנו ישראלים, אבל מה שיפה פה זה שקודם כל נותנים בך אמון וסומכים עליך שתאמר את האמת. אם יתפסו ששיקרת תשלם מחיר כבד, אך אם עובדים לפי הספר אפשר להרוויח פה יפה מאוד".
כך תעבירו את העסק לחו"ל
יש לכם עסק ואתם שוקלים להעביר את פעילותו לחו"ל? הנה כמה טיפים שיקלו עליכם בתהליך, בסיועה של עו"ד מיטל סטבינסקי, יו"ר שותפה בפרקטיקה הישראלית של פירמת עורכי הדין Holland &Knight, המתמחה בסיוע לחברות ישראליות המעוניינות להרחיב את פעילותן בארה"ב.
ויזת עבודה - קיימות ויזות שונות, העונות לצרכים שונים. כך למשל, ויזה המאפשרת לבן או בת הזוג לעבוד, או ויזה המאפשרת להגיש בקשה לגרין קארד בעתיד, במידה שהכוונה היא להשאר לתקופה ממושכת. בנושא זה מומלץ להתייעץ מבעוד מועד עם עו"ד המתמחה בהגירה.
פתיחת חשבון בנק - פתיחת חשבון בנק מקומי והוצאת כרטיס אשראי בארה"ב ניתנים לביצוע ללא סיבוכים מיוחדים בדרך כלל, אם יש לכם מקום עבודה מסודר. "בניית 'היסטוריית קרדיט' היא מאוד חשובה בארה"ב לקבלת ריביות בתנאים מועדפים, אפשרות לליסינג ועוד", מסבירה סטבינסקי. "ככל שהמנכ"ל יקדים לבנות קרדיט ולמצב את הדירוג האישי ברף הגבוה, כך יהיה קל יותר לקבל שירותים שונים בעלויות סבירות. חשוב למשל, להקפיד לשלם חשבונות בזמן ולא לעשות פעולות שעלולות לפגוע בדירוג הקרדיט האישי".
מציאת דירה - להליך בחירת אזור המגורים נכנסים שיקולים רבים ושונים כמו הקרבה למקום העבודה ולמוסדות החינוך של הילדים, סביבה עם קהילה יהודית ועוד. כדי להקל על התהליך, ניתן להסתייע במתווכים ובאפליקציות הרבות המאפשרות לחפש דירות ברשת, כמו גם להסתייע בקבוצות הפועלות ברשתות החברתיות של קהילות ישראליות באזור, אם ישנן.
מוסדות חינוך - בארצות הברית יש מערכת לימודים ציבורית חינמית ומערכת פרטית. המערכת הציבורית כוללת דירוגים של בתי הספר שניתן למצוא ברשת. ההעדפה היא לבית ספר בעל דירוג A, אך סטבינסקי מסייגת כי הדירוג כשלעצמו אינו מספק וחשוב להתייעץ עם שכנים וחברים. עוד יש לקחת בחשבון, כי גם השכונה בה נמצא בית הספר משפיעה לעיתים על רמת הלימודים, שכן אם מדובר באוכלוסייה בעלת אמצעים, גובה המיסים באותו אזור מאפשר השקעה רבה יותר בתשתיות לרבות מוסדות החינוך הציבוריים.
"אם בחרתם במסלול הפרטי", היא מציינת, "ישנם בתי ספר יהודיים ובתי ספר פרטיים שונים לפי תחומי התמחות וגם להם ישנם דירוגים על פי רוב אונליין. כמובן, בבית ספר או גן יהודי ישנם מעבר לתכנים גם את תחושת הקהילתיות שמאוד מסייעת להשתלב בשנה הראשונה לרילוקיישן".
הוצאת רישיון נהיגה מקומי - כדי שתוכלו לנהוג בארצות הברית, תצטרכו לעבור שוב טסט ומבחן תיאוריה. מעבר לכך, מדגישה סטבינסקי, רשיון הנהיגה המקומי הוא התעודה המזהה הכי נפוצה ומקובלת בארה"ב וככל שתקדימו להוציא אותו כך ייטב".
בחירת מיקום העסק - בסוגיה זו מייעצת סטבינסקי להסתכל על התמונה הרחבה. "חברות נוטות ללכת אחרי ה'חלום האמריקני' ולפנות לערים הגדולות כמו ניו יורק או סן פרנסיסקו, שלאו דווקא מתאימות לצרכים של החברה", היא מציינת. "חשוב לקחת בחשבון שיקולים כמו כוח עבודה זמין ומתאים באזור, יוקר המחייה שישפיע בין היתר על תגמול העובדים, קירבה ללקוחות ולמשקיעים אסטרטגיים, שיקולים לוגיסטיים כמו קירבה לנמלים ועוד.
"כמו כן, חשוב למצוא עיר בעלת אקוסיסטם המתאים לחברה ואף לברר מול לשכות המסחר המקומיות ומי שאחראי על הנושא במשרד המושל, מהם התמריצים הקיימים שיכולים להיות רלוונטיים לפעילותה".
ביטוח בריאות - עלויות השירותים הרפואיים בארה"ב יכולות להרקיע שחקים ללא ביטוח בריאות הולם. כשמדובר בשכירים, החברות המעסיקות יציעו בדרך כלל ביטוח בריאות בעלויות מדורגות. סטבינסקי מדגישה כי עליכם לברר מה אותם ביטוחים כוללים ולוודא שהם עונים על הצרכים שלכם ושל בני המשפחה שעוברים אתכם. אם אתם עצמאים - האחריות לביטוח היא שלכם.
תכנון מס, הקמת נאמנות (מס עזבון)
- כדי להבין את חבויות המס במדינה אליה אתם מתכננים לעבור, סטרבינסקי, ממליצה להתייעץ עם רואה חשבון ולברר מה תכנון המס הנדרש. כך למשל, בארצות הברית יש מדינות בהן חלה חבות מס אישית, כך שרוב התושבים בעלי הכנסה של מעל סכום מינימלי מסוים מחויבים בהגשת דו"ח מס אישי, לעומת מדינות כמו פלורידה שאין בהם מס אישי.
"אם אתם צפויים לקבל סכום נכבד זמן קצר לאחר המעבר כתוצאה ממימוש אופציות, למשל, כדאי להבין את מבנה חבויות המס", היא מציינת. "בנוסף, בארה"ב חל מס עזבון פדראלי על עזבונות של מעל ל-11.4 מיליון דולר, אך יש מדינות המטילות מיסוי על עזבונות בהיקף נמוך יותר. לפיכך לבעלי נכסים בעלי ערך רב, חשוב להתייעץ לפני המעבר עם עורך דין ולבחון הקמת נאמנות".
