פרס נובל לפתרון הכי טריוויאלי לבעיית העוני העולמי
איך מחסלים את העוני לפי זוכי הפרס? מפרקים את הבעיה לבעיות קטנות יותר, כך שניתן יהיה להתמודד איתן. וגם: בהיעדר ממשלה מתפקדת חברות המזון חוגגות והמחירים עולים, וכאב הראש של טבע מתקרב לנקודת רתיחה
איך מתמודדים עם בעיית העוני בעולם? השאלה הזו זיכתה השבוע את מייקל קרמר, אבהיג'יט בנרג'י ואסתר דופלו בפרס נובל בכלכלה. דופלו, רעייתו של בנרג'י, עשתה היסטוריה בהיותה הזוכה הצעירה ביותר בפרס נובל, בגיל 46 בלבד. היא האישה השנייה בהיסטוריה שזוכה בפרס בתחום הכלכלה, עשור אחרי אלינור אוסטרום.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פרס נובל לכלכלה הוענק לשלושה חוקרים על תרומתם למלחמה בעוני
הלמ"ס: מחירי הדירות רשמו עלייה שנתית של 1.3%; מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2%
דיווח: טבע הציעה הסדר פשרה של 15 מיליארד דולר בפרשת משככי הכאבים
התשובה לשאלה הרת הגורל שעליה ענו השלושה נשמעת טריוויאלית להחריד: פשוט לפרק את הבעיה לבעיות קטנות יותר, כאלה שאפשר להתמודד איתן. מובן ששלושת הזוכים לא הסתפקו בתשובה הקצרה הזו והוכיחו את טענותיהם דרך שורה ארוכה של ניסויים שביצעו כדי להבין מה עובד ומה לא בניסיון לפתור את אותן בעיות קטנות במגוון תחומים, החל מהשכלה ועד לשירותי רפואה.
אין מחלוקת שצמיחה כלכלית היא דרך ברורה ועיקרית לצמצום ממדי העוני בכל מדינה, אך המחקר של קרמר, בנרג'י ודופלו הוא הצד המשלים שלו, שדואג לתרגם את אותה צמיחה לתוכנית עבודה שמחלחלת לתוך כל שכבות האוכלוסייה ובמיוחד החלשות שבהן, ולא נעצרת בעשירונים הגבוהים שלה. ובכלל, את הגישה של לפרק כל בעיה לבעיות קטנות יותר שניתן להתמודד איתן, כדאי לאמץ בכל תחום שבו הממשלה מעורבת.
מרגישים שהמחירים עולים? אתם לא לבד
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה השבוע שמדד המחירים לצרכן בחודש ספטמבר ירד ב-0.2% ומתחילת השנה העלייה בו הסתכמה ב-0.6% בלבד - רחוק מהיעד הממשלתי של 1%־3%. למרות המדד הנמוך נדמה שהתחושה ברחוב היא שיוקר המחיה מזדחל לאיטו לחיינו. וזה לא דבר תלוש כל כך, אם שמים בצד את המדד.
הקניות בסופר התייקרו בחודשים האחרונים דרך העלאות מחירים שביצעו כמעט כל חברות המזון הפועלות בישראל (האחרונה שבהן הייתה יוניליוור). מחיר הדלק התייקר בתחילת החודש ב-11 אגורות לליטר, פחות נורא ממה שציפו אחרי המתקפה על שדות הנפט בסעודיה, אך עדיין עלייה. ורק לפני שלושה שבועות התבשרנו שמחיר המים הולך להתייקר שוב בתחילת השנה הבאה. אנחנו אולי לא מרגישים את זה בכיס כרגע, אבל בתודעה שלנו זה כבר קיים.
הנחמה עבור הצרכנים היא שהריבית במשק נמוכה מאוד (ואף עשויה לרדת יותר בעתיד הקרוב) וכך קל יותר ללוות כסף, בין שלצריכה שוטפת ובין שלמטרה אחרת. זה גם אחד ההסברים לעובדה שחרף התחושה על התייקרויות, בנתב"ג עובדים "שעות נוספות" בתקופת החגים הזו.
עליית מחירי המזון לא צפויה להיעצר, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. בינתיים, לפי נתוני סטורנקסט, הצרכנים הם אלה שמצביעים ברגליים וקונים פחות. האם זה מה שימנע מהחברות להמשיך? בכלל לא בטוח. בהיעדר ממשלה מתפקדת זמן רב כל כך, מגרש המשחקים מעולם לא היה נוח כל כך עבור חברות המזון. ועד שתקום ממשלה שכזו, עליות המחירים כבר יהיו עם שורשים עמוקים באדמה.
כאב הראש של טבע
כלכלה גדולה בקטנה: על פי דיווח מהשבוע, חברת התרופות הישראלית טבע, בניהולו של קאר שולץ, הציעה לשלם 15 מיליארד דולר כפשרה שתחלץ אותה ממשפט משככי הכאבים הממכרים בארה"ב (בדיווח אחר מדובר בסכום מעט שונה במסגרת הסדר כולל בפרשה). חלק מהסכום במזומן וחלק בתרופות.
איך שלא הופכים זאת, הסכום שמציעה טבע לשלם גבוה, במיוחד על רקע הבעיות שעימן מתמודדת החברה בשנים האחרונות, ומעמיד בספק את המשך יכולתה להתקיים כחברה עצמאית. הסכום הזה, אם הצעת טבע תתקבל (אם לא תתקבל והעניין יתברר בבית המשפט הוא צפוי להיות גדול משמעותית), מהווה בעצמו כאב ראש לא קטן לחברה, כזה שאפילו משככי הכאבים החזקים ביותר לא יוכלו להקהות.
לפנייה לכתב/ת 
