דיירים לא יוכלו לבנות מרפסות אף שקיבלו היתר

כמה בעלי דירות בבניין בקריית ביאליק התנגדו לתוספת הבנייה של שכניהם בטענה שהיא תפגע ברכוש המשותף. המפקח על המקרקעין הסכים איתם

מערכת פסקדיןפורסם: 24.10.19 , 15:59

המפקח על רישום המקרקעין בעכו (שלוחת נצרת) יובל וסרקרוג אסר לאחרונה על בעליהן של שתי דירות קרקע בבית משותף בקריית ביאליק לבנות מרפסות, חרף העובדה שקיבלו היתר בנייה. בפסק הדין נקבע כי בעלי הדירות לא השיגו רוב של 75% מהדיירים לביצוע הבנייה כנדרש בחוק.

לאחר שבתחילת השנה נדחו התנגדויות וערר שהגישו למוסדות התכנון והבנייה, פנו בעליהן של כמה דירות בבניין למפקח על המקרקעין והגישו באמצעות עו"ד יואב צח-וכס תביעה לצו מניעה קבוע שיאסור על שכניהם לבנות את המרפסות. טענותיהם בהליך התכנוני היו שבניית המרפסות תקטין חלק מהחניות ותפגע בחזית האחידה של הבניין. במסגרת התביעה הנוכחית הם ציינו כי באספת בעלי דירות שהתקיימה בנושא ניתנה הסכמה רק מצד שישה בעלי דירות מתוך 12, כך שהנתבעים לא השיגו את הרוב הדרוש לביצוע הבנייה.

חוק ונדלן

שילמו 2.3 מיליון ש', וקיבלו דירה של 3.5 מיליון

עו"ד נעמי גרטופסקי | פסקדין

הרוכשים קנו דירת גג 150 מ"ר בפרויקט באשקלון, לפני שהיזמיות שינו את תוכניות הבנייה והרחיבו את הנכס. ביהמ"ש קבע שהם עדיין יקבלו את הדירה

שילמו 2.3 מיליון ש', וקיבלו דירה של 3.5 מיליון

הנתבעים טענו מנגד שבאספה נכחו רק 10 בעלי דירות, כך שיש לראות את שני בעלי הדירות שלא התייצבו כאילו הם מסכימים. כמו כן נטען כי בקומה העליונה נבנו מרפסות ובדירה נוספת בוצעה הרחבה, כך שלפי החוק גם בעלי דירות אלה נחשבים כתומכים. מכאן, שבפועל הם גיבשו לטענתם את הרוב הדרוש.

לחילופין הם טענו שיש לדחות את התביעה משום שהשכנים מתנגדים לבנייה בחוסר תום לב וחלקם הטיל אימה על הדיירים האחרים פן יסכימו, ואף התנה הסכמתו בתנאים לא סבירים כמו פגיעה בשטחם הפרטי.

המפקח יובל וסרקרוג הסביר כי חוק המקרקעין מתנה אפשרות להרחבת דירה, ובכלל זה בניית מרפסת, באישור של 75% מבעלי הדירות ש-2/3 מחלקי הרכוש המשותף צמוד לדירותיהם. במקרה הנוכחי הנתבעים לא השיגו את הרוב הדרוש ולכן התובעים צודקים.

הוא ציין כי בניגוד לטענות הנתבעים, לא ניתן לראות בבעלי הדירות שלא התייצבו לאספה כאילו הסכימו להרחבה. ראשית, משום שאחד מהם שלח לאספה הודעת וואטסאפ שבה הביע התנגדות מפורשת. שנית, החוק דורש הסכמה מפורשת ולא משתמעת, שכן הרחבת בנייה מלווה בוויתור על זכויות קנייניות.

עוד נקבע כי אמנם החוק קובע שבעל דירה שהורחבה נחשב כמי שמסכים להרחבה דומה מצד שכנו, אלא שהמרפסות שבנו הדיירים בקומה העליונה לא נחשבות ל"הרחבה דומה". זאת משום שבניגוד למרפסות שמבקשים הנתבעים להקים על הקרקע תוך בניית רצפה חדשה ושינוי חזית הבניין, המרפסות של הקומות העליונות נבנו על רצפה קיימת – על הגג – ולא חרגו מהחזית. לגבי הדירה הנוספת, הנתבעים כלל לא הוכיחו שבוצעה בה תוספת בנייה ולא סתרו בראיות את טענת התובעים כי היא נבנתה בהתאם לתשריט המקורי.

באשר לטענה החלופית, המפקח לא התרשם כי נימוקי ההתנגדות של התובעים אינם סבירים או היו מלווים באיומים או דרישות לא הגיוניות, תוך שהזכיר כי לפי הפסיקה כשאין לבעל דירה רוב דרוש להרחבה, דחיית התנגדות הרוב תתאפשר רק במקרים חריגים במיוחד.

בסיכומו של דבר המפקח קיבל את התביעה, כך שנאסר על הדיירים לבנות את המרפסות המבוקשות. הם אף חויבו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 6,000 שקל.