רעיונות שנולדים על הדשא: האוניברסיטה שמגדלת יזמים
טכנולוגיה שמסייעת למנוע מקרי טביעה, מיזם לאיתור מהיר של דפיברילטורים להצלת חיים, ומערכת שמסייעת למרצים לבדוק מבחנים: באוניברסיטת בן גוריון החליטו להשקיע בסטארטאפים של סטודנטים, והקימו לשם כך קרן הון סיכון של מיליון דולר, שגם מנהליה הם סטודנט וסטודנטית. "אנחנו בשלב המושלם בחיים לפתוח סטארט-אפ - צעירים, בלי מחויבויות, ולא מפחדים לחלום בגדול"
סטודנטים רבים חולמים להקים סטארט-אפ ולדהור בדרך אל האקזיט. אבל בינתיים, באין נסיך עם הרבה כסף שייתן את נשיקת הזהב והחלום יהפוך למציאות, אין ברירה אלא להתמקד ביומיום האפור של לימודים, עבודות, מבחנים, שכר דירה ופרנסה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חד קרן ישראלי: סטארט-אפ מכפר סבא בתחום הביטוח גייס 250 מיליון דולר
סיליקון שטייטל: גם לחרדים יש סטארט-אפ
"התחלנו הכל מאפס": היזמים שפתחו חברה בחו"ל - ונאלצו להגר
באוניברסיטת באר שבע החליטו לעזור לסטודנטים כאלה. וכך, בשנה שעברה קיבלו רועי קמחי (29) ודניאל הרדונג (25), סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה, הצעה שהיה קשה לסרב לה: לנהל קרן הון סיכון בסכום של מיליון דולר שתממן סטארטאפים של סטודנטים או בוגרים טריים של האוניברסיטה, ותסייע להם לממש רעיונות מוצלחים שיזמו.
הקרן, ששמה Cactus Capital, הושקה לפני שנה, באוקטובר 2018. היא הוקמה על ידי מרכז היזמות של אוניברסיטת בן גוריון, "יזמות 360", בשיתוף BGN Technologies, חברת המסחור והידע של האוניברסיטה, וקרן ההון סיכון fresh.fund, המתמחה בהשקעות במיזמים של סטודנטים ובוגרי אוניברסיטה טריים. קמחי מנהל את הקרן, והרדונג היא מנהלת התפעול.
לצידם של השניים פועל מערך של 25 סטודנטים וסטודנטיות שעברו קורס להכשרת אנליסטים והוכשרו לשמש כסקאוטרים - ציידי רעיונות. הם מאתרים סטארטאפים ורעיונות פוטנציאליים להשקעה ומחליטים יחד עם מנהלי הקרן באיזה מהם להשקיע. בימים אלו הושלם סבב השקעות ראשון. מתוך 60 הצעות שנבחנו, נחתמו הסכמי השקעה עם תשעה סטארטאפים של סטודנטים או בוגרים טריים. כל אחד מהסטארטאפים מקבל 20 אלף דולר, וגם ליווי עסקי ושיווקי צמוד, ופעילות העשרה סביב נושא היזמות.
"לא כל סטודנט מקבל במהלך התואר הראשון שלו הזדמנות להקים מאפס ולנהל קרן של מיליון דולר שמשקיעה ברעיונות יצירתיים של סטודנטים", אומר קמחי, שסיים השנה תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול ולומד בשנה א' לתואר שני במדעי הנתונים. "כיזם סטודנט באוניברסיטה יש לך יתרון, כי יש לך גישה לא רק לחוקרים הטובים בישראל אלא לדבר החשוב ביותר ליזם: לשותפים מוכשרים שנמצאים ממש בבניין ליד. ואנחנו רק בהתחלה".
דניאל הרדונג לומדת כעת בשנה ג' לתואר ראשון בכלכלה ומינהל עסקים. לדבריה, "אנשים מופתעים מההחלטה של האוניברסיטה להעניק מיליון דולר לסטודנטים כדי שישקיעו אותו בסטודנטים אחרים, אבל כשחושבים על ה'יוניקורנס' ("חדי הקרן" - כינוי לסטארטאפים שהגיעו לשווי של מיליארד דולר ומעלה ולא הונפקו או נמכרו, ת"ט) הגדולים, כמו פייסבוק וגוגל, מגלים שהם התחילו את דרכם אי-שם על מדשאות הקמפוס. סטודנטים נמצאים בשלב המושלם בחייהם לפתוח סטארט-אפ - אנחנו צעירים, בדרך כלל בלי הרבה מחויבויות, ואנחנו לא מפחדים לחלום בגדול. אם זה עובד בעולם - אין סיבה שזה לא יעבוד גם אצלנו בבן גוריון".
"אנחנו מגיעים לעבודה בחיוך"
כבר במהלך השנה הראשונה כסטודנט, למרות שהלימודים היו לדבריו מהנים ומעניינים, חיפש קמחי עשייה "שהיא מעבר ללימודים האקדמיים". "נתקלתי בפורום 80־20 - ארגון הסטודנטים להנדסת תעשייה וניהול בבן גוריון, ששם לעצמו מטרה להעשיר ולתת ערך מוסף לסטודנטים, ובאמצע שנה ב' נכנסתי לכהן כיו"ר הפורום. במקביל ללימודים ולהתנדבות בפורום החלטתי להתחיל לעבוד בתחום".
הוא עבד בחברת נטפים כביזנס-אנליסט (מנתח עסקי) במשך כשנה וחצי, משם עבר לעבוד כדאטה אנליסט (אנליסט נתונים) באינטל בקריית גת. "חשבתי שאני יודע לאן אני הולך מבחינת פיתוח קריירה ותעסוקה, והייתה לי תוכנית מוכנה לפחות שנתיים קדימה. אבל אז קיבלתי שיחת טלפון מדנה גביש, מנהלת מרכז היזמות של אוניברסיטת בן גוריון. היא סיפרה לי על הקרן החדשה שהאוניברסיטה מקימה ושאלה אותי מה אני עושה בשנה הבאה. הייתי בטוח שהיא מנהלת איתי שיחה בעלמא על הקרן, לא הבנתי שהיא למעשה מציעה לי עבודה מאוד לא שגרתית וראשונה מסוגה בישראל. אני חושב שהפתאומיות של הסיפור והיציאה מהמסלול הרגיל גרמו לי קצת להתלבט, אבל התייעצתי עם משפחה, חברים ובוגרי אוניברסיטה שהיו ב-20־80 והיו לי מנטורים ומודלים לחיקוי. הדעות היו חלוקות, אבל כשאשתי נתנה את תמיכתה ודחפה אותי לצאת מאזור הנוחות, החלטתי ללכת על זה בלב שלם".
גביש: "מכיוון שרצינו שהקרן תדבר ישירות עם סטודנטים, היה ברור לנו שנבחר סטודנט שינהל אותה. בחרנו ברועי קמחי, שכבר ניהל את מועדון היזמות של הפקולטה להנדסה והיה מחובר לשטח. היה חשוב לנו לייצר אווירה חדשה בקמפוס, שאומרת: סטודנטים שיש להם רעיונות למיזמים חדשים יכולים לבצע אותם כבר תוך כדי הלימודים. קרן קקטוס היא חלק ממארג שלם של פעילות חדשה ומואצת לתמיכה ביזמות טכנולוגית, חברתית וגם בתחום של מסחר אלקטרוני. כך המטלות הלימודיות הופכות לחלק ממשימה גדולה יותר: הקמת מיזמים חדשים שיתרמו לפיתוח הנגב".
הם חיפשו לקרן שם, וקמחי מסביר את השם שנבחר: "קקטוס מסמל כוח חזק שעומד בגבורה מול איתני טבע במשאבים מועטים - ממש כמו הסטודנטים. במקביל עסקנו במיתוג הקרן, יצירת קשרים וקבלת החלטות על מערכות ומתודולוגיות, ומצאתי את עצמי משתמש, הלכה למעשה, בהמון ידע שקיבלתי במהלך הלימודים. דנה (גביש) קישרה בינינו לבין fresh.fund, שהביאו ניסיון רב והיו שותפים חיוניים לתהליך ההקמה. מנקודה זו יצאנו לדרך והתחלנו את השנה הראשונה".
כדי להגיע לכמה שיותר סטודנטים, בקקטוס משתמשים ברשתות החברתיות, בהפקת אירועים בנושאי יזמות וטכנולוגיה וביצירת קהילה גדולה ופעילה בקמפוס. לאחר שמפיצים קול קורא ומוגשות הצעות, עוברים עליהן בקפידה בקרן. "אנחנו משתדלים להיפגש עם כמה שיותר יזמים - גם אנחנו סטודנטים ויודעים כמה האינטראקציה הזו חשובה. סטודנטים השקיעו המון זמן בשליחת הטופס - וחשוב לנו לשמוע אותם בשיחה פנים אל פנים, לשאול שאלות ולהבין את הרעיון במלואו". לאחר סינון ראשוני מתחילים תהליך בן כמה שלבים שסופו פגישה עם ועדת השקעות, שגם רוב חבריה הם סטודנטים.
הרדונג נחשפה לעולם ההיי-טק והיזמות כבר בגיל צעיר מהבית. היא נולדה בקליפורניה, שם שהו הוריה ברילוקיישן בעמק הסיליקון, ואביה עבד באחת מחברות הסטארט-אפ. לדבריה, הנושא סיקרן אותה תמיד. "בסוף השנה הראשונה ללימודים עבדתי בחברת wework בתפקיד של מנהלת קהילות, ובמהלך השנה השנייה והשלישית התנדבתי בארגון Tech 7, שעיקר פעילותו היא לבנות קהילה בתחום היזמות והחדשנות הטכנולוגית, במטרה להצמיח את באר שבע והדרום כולו. בנוסף לקחתי חלק בפרויקט המשותף לאוניברסיטה ולמרכז היזמות של מינכן, שם הכרתי לעומק סטארטאפים בתחילת דרכם ונחשפתי לתהליכים ולאתגרים שמלווים אותם".
על רקע המעורבות שלה בקהילת הסטארטאפים בבאר שבע, תהליך ההצטרפות לקקטוס קרה די בטבעיות. "אני מרגישה שניתנה לי הזדמנות מיוחדת במינה להיות חלק מפרויקט פורץ דרך", היא אומרת. "השנה הראשונה של הקרן היא פיילוט, וזה מרגש כי כל דבר בעצם קורה בפעם הראשונה. לצד האחריות אני מרגישה שיש לרועי ולי המון חופש והשפעה להוביל תהליכים משמעותיים ולקדם סטודנטים מוכשרים ויצירתיים לקראת הסטארט-אפ הראשון שלהם".
בין קמחי והרדונג יש חלוקת עבודה ברורה, אבל את ההחלטות החשובות הם מקבלים, לדבריהם, תמיד יחד. "אנחנו עובדים ממש טוב כצוות. כיף לנו לעבוד ביחד, ומשום שאנחנו כל כך שונים, יש תחושה שבשילוב שתי הדעות שלנו מתקבלת תמונה יותר מלאה שמאפשרת לקחת החלטות בצורה טובה יותר", היא אומרת. "אנחנו מגיעים לעבודה בחיוך ובציפייה לעוד יום. אם יש סטודנט עם רעיון מבריק וצוות חזק - אנחנו מוכנים להשקיע בו. ברור לנו שחלק מההשקעות לא יניבו תשואה, אבל זה חלק מהעניין. הרווח שלנו הוא הסטודנט-יזם שצבר ניסיון בתחום, והמיזם הבא שלו יצליח הרבה יותר".
להציל חיים בים
בין הסטארטאפים שהקרן בחרה להשקיע בהם נמצא Deltika, שאותו הקים יצחק שמעיה (28) בעת שהיה סטודנט לתואר ראשון בכלכלה ופסיכולוגיה (השנה סיים אותו). דלטיקה מפתחת מודל דינמי לחיזוי מידת הסיכון של עסקים קטנים ויכולת החזר ההלוואות שלהם. האלגוריתם מאפשר לבנקים ולמלווים נוספים לתת לעסקים קטנים דירוג אשראי מדויק יותר, ובכך להעניק להם הלוואות טובות והוגנות יותר. "אחד הדברים הקשים ביותר עבורנו היה למצוא מישהו שיאמין בחזון שלנו בשלב כל כך ראשוני", מספר שמעיה. "קקטוס נתנו לנו בדיוק את הדחיפה שהיינו צריכים".
סטארט-אפ נוסף הוא Sightbit, שהקים אדם ביסמוט (30), סטודנט לתואר שני במינהל עסקים, היום בשנה השנייה לתואר. בעת בילוי רומנטי ביום קיץ חם בחוף הים בתל־אביב עם חברה הם שמעו על מקרה טביעה בים שאירע באותו חוף שבוע קודם לכן. "ישבנו והסתכלנו על המציל, ואמרתי לה שאני לא מבין איך היום, כשיש כזו התקדמות טכנולוגית, אין עדיין כלים שיכולים לעזור למנוע טביעות", הוא מספר, "ככה התפתח הרעיון והתגלגל. הקמנו את הסטארט-אפ ב-2018 עם עוד שלושה שותפים - נתנאל אליאב, ג'ניה גולדשטיין ומינה גיקבסון - כדי לרתום את הכלים של הבינה המלאכותית לטובת מניעת מקרי טביעה".
מדובר במערכת המבוססת על טכנולוגיית זיהוי תמונה בשילוב טכנולוגיית למידת מכונה, והיא מבצעת צילום חזותי באמצעות מצלמות ומעבדת בזמן אמת מגוון רחב של נתונים מסביבת החוף, ומספקת לשירותי ההצלה תמונה עדכנית ומדויקת של גורמי סיכון באתרי רחצה. המערכת ממפה את מיקומי הרוחצים, מתריעה מפני סכנת טביעה אפשרית, שינויים בנתוני הים, ומספקת שליטה על תנועת אוכלוסיות שונות בכלל, וילדים בפרט. ביסמוט: "אנחנו עכשיו בעיצומו של הפיתוח, ויש פיילוט באשקלון ושיח מול לקוחות אסטרטגיים בארץ ובארצות־הברית. אנחנו מקווים להציב בזמן הקרוב מערכות בחופים מסוכנים בארצות־הברית ובארץ, ולהוכיח את יכולתה של המערכת בשטח".
מפת הדפיברילטורים
אריאל חסידים (30), היום סטודנט לרפואה שנה ד' בבן גוריון, הקים את "איפה דפי" - מיזם למיפוי דפיברילטורים (מכשירים נותני שוק חשמלי להחזרת קצב הלב בעת החייאה) במרחב הציבורי. האפליקציה ומסד הנתונים שהקים מספקים מיקומים מדויקים של דפיברילטורים בכל הארץ והוראות הכוונה איך להגיע אליהם, במטרה להנגיש אותם לציבור ולהגביר סיכוי להציל חיים.
חסידים מספר: "בקורס עזרה ראשונה בשנה הראשונה בלימודי רפואה, אחד הדברים הראשונים שלמדנו זה שאם מישהו מתמוטט ואין לו דופק, דבר ראשון צריך להתקשר למד"א ולהביא את הדפיברילטור הקרוב. אחרי שמסבירים לך את זה, השאלה הראשונה היא איפה הדפיברילטור הקרוב. כשהעמקנו בנושא גילינו שאין לכך תשובה, אף אחד לא יודע. יש הרבה דפיברילטורים שמוצבים במרחב הציבורי, אבל אף אחד לא יודע איפה הם, לא המדינה ולא הרשויות וארגוני ההצלה. מפה נולד הרעיון: נעשה מפה, כדי שכולם יוכלו למצוא אותם בזמן".
הפיתוח החל במסגרת תחרות "סטודנטים מובילים חדשנות במגזר הציבורי", המשותפת לאוניברסיטה ולגוגל. "בהמשך קיבלנו מלגה למימון ופיתוח של המדען הראשי ב'מרכז למיפוי ישראל', וכיום אנחנו נרגשים לקבל השקעה מקקטוס. "איפה דפי" היא היום פלטפורמת מיפוי הדפיברילטורים החברתית (כל אדם שיש לו מידע יכול לעדכן את המפה - ת"ט) הגדולה בעולם, עם מיפוי של יותר מ-1,400 דפיברילטורים מדן ועד אילת, שנמצא על המערכות של ארגוני ההצלה".
זוכים מאושרים נוספים בתמיכתה של הקרן הם יזמי הסטארט-אפ SmartTest - קבוצת סטודנטים להנדסת תעשייה וניהול שפיתחה מערכת שנועדה לתת מענה לאחד הנושאים הכאובים ביותר בקרב סטודנטים - בדיקת מבחנים. הצוות - טליה קרקובר, עידו פינדר, סבטה סוחינה ותום הרפז - שכעת מתחילים את לימודי שנה ד' לתואר, פיתחו פלטפורמה למרצים ולמתרגלים שמאפשרת להם בדיקת מבחנים אינטרנטית מהירה ומדויקת.
לפנייה לכתב/ת 
