הביקוש לעובדים בירידה: "במגזר הציבורי - אין כסף"
הכלכלן אורי גרינפלד הסביר באולפן ynet כי הירידה במספר המשרות הפנויות במשק נובעת מהאטה העולמית ומהגירעון המקומי: "אני חושב שאנשים מבינים שכשתהיה ממשלה נראה העלאת מיסים, וזה משפיע - רואים פחות גיוסי עובדים, ירידה במכירות, ירידה בבנייה ועוד"
"שוק העבודה הוא הראי של הכלכלה, לכן הירידה במספר המשרות הפנויות במשק משמעותית". כך אמר היום (ב') אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, בריאיון באולפן ynet. גרינפלד התייחס לפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על ירידה של 2.2% בחישוב שנתי של מספר המשרות הפנויות במשק.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חדשות רעות לשוק העבודה: ירידה במשרות הפנויות ברבעון השלישי
הלמ"ס: מספר המשרות הפנויות במשק טיפס ב-2.5% במאי-יולי
שינוי מגמה: ירידה במספר המשרות הפנויות במשק בחודש אוגוסט
"מה שאנחנו רואים היום, בתהליך של כבר כמה חודשים, זה בעצם תוצאה של שני גורמים, מבית ומחוץ", מסביר גרינפלד. "מחוץ - אנחנו רואים האטה בכל העולם. אירופה במיתון, גרמניה באופן ברור במיתון, יפן נכנסת למיתון, ארה"ב בהאטה. ישראל היא מדינה שייצוא הוא חלק משמעותי בפעילות שלה וזה משפיע עלינו, אין מה לעשות, אלה הקליינטים שלנו.
"גם מבית אנחנו רואים דברים שדוחפים להאטה, בעיקר נושא הגירעון. רואים פחות ופחות גיוס עובדים, בטח במגזר הציבורי - אין כסף. אני גם חושב שאנשים מבינים שכשתהיה ממשלה, אם תהיה ומתי שתהיה, נראה בסופו של דבר העלאת מיסים וזה משפיע על הצרכן כבר היום, חברות מגייסות פחות, אנשים קונים פחות וזה משפיע. ראינו ירידה במספר הדרישות למקומות עבודה, ראינו ירידה חדה במכירות, ירידה חדה בשוק הבנייה בנדל"ן ועוד".
לדברי גרינפלד, הצמצום במספר המשרות הפנויות הוא תוצאה של הכוחות הכלכליים - העולמיים והמקומיים - שמשפיעים על שוק העבודה בארץ: "זה מראה למה שקורה בסביבה הכלכלית, זה בסופו של דבר מראה איך כל הסיפור הכלכלי בא לידי ביטוי אצל אנשים".
ומה בנוגע לשכר?
בקדנציה האחרונה התגאו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, משה כחלון, באחוזי האבטלה הנמוכים ביותר מאז ומעולם. גרינפלד טוען כי הסיבה לשינוי נובעת, בין השאר, מתהליכים בלתי נמנעים של הכלכלה, ומסביר כיצד מספר המשרות הפנויות משפיע על גובה השכר במשק.
"צריך להבדיל בין שיעור האבטלה לבין השכר. בדרך כלל מה שקורה זה שכאשר האבטלה יורדת ומגיעה לרמות שפל, אז יש איזשהו לחץ לעליית שכר, כי אין עובדים, קשה למצוא עובדים", הוא אומר. "השכר הממוצע עלה בקצב יחסית מאוד מהיר. כלכלה זה דבר שנע במחזוריות - שיעור אבטלה מגיע לשפל, באיזושהי תקופה הדברים מתחילים להיראות פחות טוב, ובגלל שזה גם מגיע מהעולם וגם מגיע מפה אנו צפויים לראות את זה בשנתיים הקרובות".
מי הראשונים ללכת כששיעורי האבטלה עולים?
"תלוי במגזרים, זה לאו דווקא בצורה מאוד ברורה בשכבות התחתונות או העליונות. בנתונים האחרונים ראינו שההייטק עדיין מגייס עובדים. בלואו-טק - מכירות, מסחר, בינוי - שם כבר רואים ירידה. ברגע שאין לך ביטחון תעסוקתי, אתה לא רוצה להחליף דירה ולקחת משכנתה, ונראה גם את שוק הנדל"ן נפגע. מרגישים האטה גלובלית וזה ישפיע על ישראל, צריך לראות מה יהיו העוצמות. זה גם תלוי בממשלה שתהיה - אילו מיסים יעלו, בכמה יעלו וכן הלאה".
גרינפלד לא אופטימי בנוגע להתפתחויות חיוביות בעתיד הקרוב, ואומר כי "אני חושב שבשנה-שנתיים הקרובות נמשיך לראות בכל העולם תהליך של האטה, השאלה היא העוצמה. אם נלך למיתון, ההשלכות יהיו יותר חמורות".
לפי גרינפלד, בשוק הנדל"ן, שמשפיע באופן משמעותי על יוקר המחייה בארץ ומספק מקומות עבודה רבים, המצב לא ברור. "יש שם סימני שאלה גדולים, לאו דווקא בגלל מה שקורה בשוק העבודה. שוק הנדל"ן נמצא היום בצומת עם המון סימני שאלה, כי כשהממשלה החדשה תיכנס - מה הולכים לעשות? הייתה תוכנית מאוד ברורה במשך כמה שנים, תוכנית למשתכן. יכול להיות שימשיכו אותה או שיפסיקו, יכול להיות שיבוא שר אוצר ויביא תוכנית אחרת.
"יש המון סימני שאלה לגבי שוק הנדל"ן שההשפעה של התשובות תהיה יותר משמעותית מאשר מה שקורה בשוק העבודה: מבחינת המחירים, הפעילות, משקי הבית שרוצים לשדרג, להחליף, מבחינת שוק המשכנתאות. כרגע אנו רואים את שוק הנדל"ן עדיין בסוג של קיפאון, אבל זה מאוד תלוי מה יהיה עם הממשלה החדשה".
לפנייה לכתב/ת 
