למה הביטוח הסיעודי צריך להטריד אתכם?
ביטול פוליסות הסיעוד של חברות הביטוח אמנם לא ישפיע על המבוטחים הקיימים, אבל בני ה-20 שלא חושבים על האפשרות שיהיו סיעודיים - עלולים להיפגע קשות. וגם: הנטל הכלכלי שייפול על המדינה ממשבר הסיעוד חייב לעלות לראש סדר היום של הממשלה החדשה; כך גם הפתרון הלוקה בחסר של נתיבי הקארפול
ההחלטה שקיבלו בשבוע החולף חברות הביטוח להפסיק את שיווקן של פוליסות הביטוח הסיעודי הפרטיות אינה צריכה להפריע לאף אחד. כ-900 אלף איש בישראל מבוטחים בביטוח סיעוד פרטי, והם צפויים להמשיך ולהיות מכוסים בביטוח זה כל עוד ירצו בכך וימשיכו לשלם את הפרמיה החודשית לחברת הביטוח שלהם. גם אצל מי שלא היה מבוטח בביטוח פרטי, בין אם היה לו ביטוח דרך קופת החולים ובין אם לאו, לא יחול שום שינוי מיידי. מה שהיה הוא שיהיה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
רשמית: הראל והפניקס מפסיקות לשווק ביטוח סיעודי
חברת הביטוח מנורה בהודעה דרמטית: לא נשווק יותר ביטוח סיעודי
ביטול ביטוחי הסיעוד הפרטיים - שאלות ותשובות
למה בכל זאת ההחלטה הזו צריכה להטריד כל אחד ואחת מאיתנו? הגידול במספר החולים הסיעודיים הוא בעיה שעימה מתמודד כל העולם. העלייה המתמדת בתוחלת החיים הממוצעת, השיפורים ברפואה ובטכנולוגיה, מגדילים את מספרם של החולים הסיעודיים. בישראל לבדה צפוי מספרם להכפיל את עצמו תוך עשור. בעליית תוחלת החיים יש הרבה דברים חיוביים. עליית מספר הסיעודיים היא בעיה בכיוון השני.
מעבר לנטל הרגשי על קרובי החולה, הבעיה היא בעיקרה כלכלית. עלויות הטיפול באדם סיעודי גבוהות במיוחד - כ-8,000 שקל בחודש אם הוא נשאר לגור בביתו, מעל 15 אלף אם הוא במוסד מטפל. זה נטל כספי שנופל על קרובי המשפחה, אבל לא פחות מכך, על המדינה ועל כספי משלמי המיסים, בעיקר דרך הביטוח הלאומי.
הביטוח הפרטי נחשב לרובד נוסף של מטרייה כלכלית למימון הטיפול במי שנקלעו למצב סיעודי. כיוון שעלויותיו נחשבות גבוהות, הוא היה לבון טון של השלישון העליון באוכלוסייה. גם כאן משחקים הפערים החברתיים תפקיד מכריע ואכזרי. ביטולו לא ישפיע כאמור על המבוטחים הקיימים, אך יחסר למי שאינו מבוטח ורוצה הגנה נוספת. הבעיה הזו היא של בני ה-20 פלוס כיום, שלא חושבים בכלל על אפשרות שיהיו סיעודיים בעתיד. כשהבעיה תתגלגל לפתחם, יגלו שגם אם ירצו כיסוי ביטוחי, זה יהיה חסר במיוחד.
סיעוד: מאיום פוטנציאלי למשבר של ממש
הנטל הגדול עקב ביטול הביטוחים הפרטיים, ייפול על הביטוח הלאומי ועל הביטוחים של קופות החולים. האחרונים רשמו בשנה האחרונה התייקרות של 6%־8%, ולפי הערכות של גורמים בענף, הם ימשיכו להתייקר בקצב דומה מדי שנה או יותר, בשל העלייה הברוכה בתוחלת החיים הכוללת, וגם בתוחלת החיים של מי שהפכו לסיעודיים וחיים היום יותר מבעבר, ולפיכך עלות הטיפול המצטברת בהם מזנקת. בסופו של דבר, גם הביטוחים האלו עשויים להפוך לרחוקים מהשגתן של שכבות רבות באוכלוסייה.
זה השלב שבו יהפוך נושא הסיעוד מאיום פוטנציאלי למשבר של ממש. הנטל הכלכלי הכבד ייפול על המדינה ועל האזרחים, שיידרשו למצוא מקורות מימון לטיפול בקרוביהם הסיעודיים.
בממשלת ישראל לא היו אטומים לבעיה. כבר ב-2017 השיקו שר האוצר כחלון ושר הבריאות ליצמן רפורמה בתחום הסיעוד. למרות היתרונות הרבים שלה, גם היא נראית כפתרון ביניים בלבד לבעיה אמיתית שממתינה על סף הדלת. הממשלה הבאה שתקום, אם תקום, חייבת לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות שלה, ולשים על השולחן לדיון רציני גם את האפשרות של החלת ביטוח סיעוד חובה, בדומה לביטוח הבריאות - רק כדי שהדורות הבאים לא יגלו בעוד 20־40 שנה שהם משלמים את מחיר הטעויות של הדור הנוכחי.
כולנו עכברי מעבדה בנתיב הקארפול
מאז שהסתיימו החגים, הפכו אזרחי ישראל שחיים בין חדרה לגדרה לעכברי מעבדה בניסוי הגדול בעולם, שבו נמדדת מידת האיפוק שלהם נוכח פקקי התנועה ההולכים ומתארכים. הפתרון של נתיבי הקארפול, שניתן כבר היום לסמנו כלוקה מאוד בחסר, רק החריף את הבעיה.
עכשיו רק נותר לראות מתי יתפרץ כל הסטרס של הנהגים שמכלים שעות רבות בפקקים. נקווה שעוד לפניו תקום ממשלה שתחפש ותיישם פתרונות אמיתיים לבעיה.
לפנייה לכתב/ת 
