איפה הממ"דים? זה מה שלמדנו מהסבב האחרון
מיגון בתי החולים לוקה בחסר והפסיכולוגים בעוטף עזה עדיין לא מקבלים משכורת סדירה: יומיים של לחימה בדרום הציפו את הבעיות שמלוות אותנו גם בשגרה. וגם: האם קבוצת השולמנים יצליחו איפה שארגוני עצמאים אחרים נכשלו ומה חדש בתמלילים של תיק 4000?
עם הפסקת האש בדרום תחזור המדינה לעסוק באפשרויות השונות להרכבת הממשלה הבאה, אם זו בכלל תקום ולא נלך בעוד מספר חודשים לבחירות נוספות. השיח בשבועות הקרובים - בין אם יהיה בקשר להקמת ממשלת אחדות ובין אם בקמפיינים לבחירות - ייסוב סביב נושאי הביטחון. מצד אחד, ראש ממשלה מכהן למוד סבבי לחימה, ומולו שלושה גנרלים שפיקדו עליהם בשטח. אלא שכאשר ישקע אבק המלחמה, ישימו אזרחי ישראל לב לכך שדווקא בשיאם של שני ימי הלחימה בדרום, צפו ועלו אותן בעיות שמלוות אותנו גם בימי השגרה.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הפתרון לפקקים עובר דרך הגמשת העבודה המאורגנת
למה הביטוח הסיעודי צריך להטריד אתכם?
ההפגנות החברתיות רחוקות מאוד מחופי ישראל. בינתיים
שוב למדנו כי למרות הנפיצות בדרום הארץ, חלק מבתי החולים באזור אינו ממוגן, וכך נדרשו שם לנייד חולים ממקום למקום כדי להגן עליהם. אחרי כמעט שני עשורים של סבבי לחימה, אפשר היה לצפות שבשנת 2019 בואכה 2020 המצב יהיה אחר.
גם המיגון של בתי המגורים לוקה בחסר, כפי שלמדנו השבוע. למרות האזהרות, מספר הדירות הלא-ממוגנות עצום. התמ"א, אותה תוכנית שנועדה להגן על מבנים ישנים, הפכה בעיקר כלי להעלאת ערך הנכס ולהוספת דירות באזורי הביקוש. מבורך, אבל לא המטרה שלשמה היא נועדה.
ומה אפשר להגיד על הפסיכולוגים שעובדים במועצות האזוריות בעוטף עזה, שהשבוע שוב נדרשו לתת תמיכה לתושבים המסכנים, ולא מקבלים משכורת סדירה בגלל היעדרה של ממשלה מתפקדת? 40 איש עם שליחות, שסובלים מסדר עדיפויות לקוי של מקבלי ההחלטות.
החיים עצמם, אמר פעם ראש הממשלה נתניהו. הנה הם לפניכם.
שולמן: ילחמו עם הקדמה או יביאו בשורה
כ-136 אלף חברים הצטרפו בשבועות האחרונים לדף הפייסבוק "אני שולמן", שחרט על דגלו את המנטרה "עצמאים למען עצמאים". הקבוצה הזו נועדה להציף את אחת הבעיות הידועות לכל במשק הישראלי - הנחיתות של בעלי העסקים הקטנים והעצמאיים מול ציבור השכירים.
השולמנים, כך נראה, רוצים להתאגד כדי שיהיה להם קול ולובי מול מקבלי ההחלטות. אלא שכזה כבר קיים עבורם. קוראים לזה לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים בישראל, והלשכה הזו הובילה כמה מהלכים לטובת העצמאים בישראל בשנים האחרונות. הבולט שבהם הוא חוק פנסיית חובה לעצמאים. אז למה צריך עוד לובי לעצמאים? הסבר אפשרי לכך הוא המיאוס של העצמאים בלה"ב, אולי מתוך תחושה שהארגון הזה, כמו ארגונים אחרים שפועלים בישראל, הוא מיושן וארכאי.
ארגון נוסף שכזה הוא איגוד לשכות המסחר, שיושב הראש שלו, אוריאל לין, שלח השבוע מכתב לממונה על ההגבלים בקריאה לעצור את המבצע של אמזון לביצוע משלוח חינם לישראל בהזמנות של יותר מ-49 דולר, בגלל פגיעה בעסקים המקומיים.
ולא, זו לא הדרך. במקום להתמודד עם הקִדמה, בארגונים הללו מתנהלים כמו בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בלי שינוי עמוק בתפיסה וחילופי דורות, גם הם יהפכו להיסטוריה.
"בסך הכל חתימות פורמליות"
כלכלה גדולה בקטנה: "זה בסך הכל חתימות פורמליות בתוך הגומיות האלה. זה מה שאני עושה". כך תיאר ראש הממשלה בנימין נתניהו את פועלו כשר התקשורת בחקירתו במסגרת תיק 4000, בתמלילים שחשף השבוע "כלכליסט".
ביום שלישי, היום שבו נחשפו התמלילים, חתם שר התקשורת הנוכחי, דודי אמסלם, על האישור לעסקת העברת השליטה בבזק לקרן ההשקעות סרצ'לייט, לא לפני שבמשך שבועות גרר רגליים, בטענה שבלי אישור של היועץ המשפטי לממשלה הוא לא יחתום על העסקה.
החוט המקשר בין המקרים הוא חוסר העניין המשווע במהות. את אמסלם לא עניין אם העסקה טובה או רעה לציבור, או את מי היא משרתת. אותו עניין לעשות מזה ספין פוליטי, א-לה נתניהו. וזה קורה לא רק בתחום התקשורת. זה קורה גם בבריאות, בתחבורה וברווחה.
לאזרחי ישראל מגיע יותר מזה.
לפנייה לכתב/ת 
