החובות של תיאטרון הבימה: 72 מיליון שקל
על פי דו"ח שהוגש לבימ"ש המחוזי בת"א על ידי החשבת המלווה של משרד האוצר לתיאטרון הלאומי, ישנם חובות בגין אי תשלום הבראה וביגוד לשנתיים האחרונות עבור חלק גדול מהעובדים. בנוסף קיים חשש להעדפת נושים
החובות של התיאטרון הלאומי הבימה עומדים על כ-72 מיליון שקל. כך נחשף בדו"ח שהוגש היום (א') לבית המשפט המחוזי בתל אביב לפני הדיון בעניין גורל התיאטרון באולם הנשיא, השופט איתן אורנשטיין. הדו"ח הוגש על ידי החשבת המלווה מאת משרד האוצר והתרבות, שמונתה לתיאטרון הלאומי הבימה במאי האחרון.
ההסתדרות תלווה 2.5 מיליון שקל לתיאטרון הבימה לתשלום משכורות העובדים
המשבר בתיאטרון הבימה מסלים: כל העובדים הכריזו על סכסוך עבודה
הבימה: "בקשת הפירוק עלולה להביא לסגירתנו אחרי 100 שנה"
מהדו"ח של החשבת רו"ח חגית גורג'י עולה כי בהתאם לנתוני הנהלת חשבונות ל-30 בספטמבר 2019, לתיאטרון יתרת חוב העומדת לכול הפחות על כ-76 מיליון שקל; אולם כנגד התחייבויות אלו קיימים לתיאטרון נכסים נזילים בסך כארבעה מיליון שקל ולכן סך החובות נכון לכרגע הם לפחות כ-72 מיליון שקל.
עוד עולה מהדו"ח כי על פי תלונות שהועברו, ישנם חובות בגין אי תשלום הבראה וביגוד לשנים 2018 ו-2019 לחלק גדול מהעובדים. "מבדיקתינו נמצא כי אכן לא שולמו ביגוד והבראה לכלל העובדים, אולם בהיעדר נתונים לא ניתן לקבוע את היקף החובות", נכתב.
אשר למינוי מנכ"לית הבימה, אודליה פרידמן, נכתב בדו"ח כי בהתאם לתקנון התיאטרון, המנהל הכללי יתמנה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, כאשר ניתן לשוב ולמנותו לתקופה נוספת - ובלבד שבמצטבר תקופת העסקתו לא תעלה על 10 שנים. בדו"ח נקבע כי "בהנחה שיש לקחת את תקופת כהונתה במשותף עם בני צרפתי, הרי שחלפו גם 10 שנים במצטבר בהם יכולה לכהן כמנכלית".
"עבירה של העדפת נושים"
עוד נטען בדו"ח לחשש להעדפת נושים: לאחר הגשת בקשת פירוק בחודש ספטמבר האחרון נגד התיאטרון, "הוציא התיאטרון עשרות צ'קים, ברובם דחויים, לספקים שונים בסכום מצטבר של כמליון שקל. חלוקת הצ'קים שבוצעה מהווה, לכאורה, עבירה של העדפת נושים", נכתב בדו"ח. יצוין כי את המדינה במשפט מייצג עו"ד עמי עבר הדני.
נזכיר כי לאחרונה ביקש התיאטרון הלאומי הבימה לדחות בקשת פירוק שהוגשה נגדו על ידי חברת פאוור דיאלינג, הטוענת כי הבימה חייבת לה כ-2.8 מיליון שקל. האחרונה היא חברה פרטית המתמחה בשיווק ובטלמרקטינג, הטוענת כי החל משנת 1996 ועד יוני 2019 שימשה כחברה שכל יעודה הוא שיווק מנויים לתיאטרון הבימה.
מנגד, טענה הבימה כי החברה מבקשת להפעיל לחץ פסול על התיאטרון לשלם לה סכומים שנויים במחלוקת, ואף להעדיפה על פני ספקים אחרים "באמצעות נקיטת ההליך הדורסני ביותר אותו ניתן לעלות על הדעת. הליך אשר עלול להוביל בסופו של יום לסגירת התיאטרון הלאומי לאחר 100 שנות פעילות אמנותית תרבותית משגשגת. לא מחסלים את התיאטרון הלאומי, אחד מסמלי הציונות והתרבות העברית המתחדשת, באמצעות סעד דרקוני שהתבקש בקלות דעת", טענה הבימה.
מתיאטרון הבימה נמסר בתגובה: "חבל שמדינת ישראל, שמנוהלת היום על ידי פקידי אוצר ולא על ידי שרים, מציגה נתונים לא מדויקים בפני בית המשפט, בחסות שכרון כוח מקומם וספינים תקשורתיים הזויים שמנסים לייצר דרמה. פקידי האוצר שוכחים לספר שעיקר הגירעון הוא באשמת המדינה, כשמנגד התיאטרון מסיים כבר שש שנים ברציפות, בכל שנה, בעודף תפעולי, וסובל רק בגלל חובות העבר למדינה והריבית הכבדה שקבעה המדינה לתיאטרון הלאומי שלה, כיוון שבחרה לתת לו הלוואות במקום מענקים.
"להבדיל מהצהרות החשבת המלווה, הדו"חות המבוקרים של התיאטרון מראים שהגירעון נמוך משמעותית ממה שהוצג בבית המשפט על ידי החשבת המלווה. תיאטרון הבימה דוחה על הסף את הנתונים שהוצגו על ידי החשבת המלווה, ודורש מהמדינה ליישם מיידית את ההבטחות השלטוניות שניתנו לו במהלך השנתיים האחרונות - כולל את ישום דו"ח 'ועדת עמדי' - ולהעביר ללא דיחוי את ההקצבה השוטפת כדי שניתן יהיה לשלם משכורות ל-400 השחקנים והעובדים".
לפנייה לכתב/ת 
