עובדים בגוש דן שנעדרו מעבודתם ביום מתקפת הטילים לא יקבלו פיצוי
לפי החלטת הממונה על השכר, רק עובדים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה יזכו ליום חופש על היעדרותם ב-12 בנובמבר. לעובדי מדינה בטווח רחוק יותר ולעובדי המגזר הפרטי - ינוכה יום חופש על חשבונם. הבעיה: פיקוד העורף הורה באותו יום לתושבים שלא לא להגיע לעבודה, ורק מאוחר יותר שונתה ההנחיה
לא הגיעו לעבודה בגלל הנחיה של פיקוד העורף - ולא יקבלו פיצוי: הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, יפרסם בקרוב חוזר מיוחד ובו יודיע כי לעובדי מדינה שנעדרו ממקום עבודתם ב-12 בנובמבר האחרון - היום שבו היה גוש דן נתון תחת מתקפת טילים - ושאינם מתגוררים בטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה, ינוכה יום חופשה.
מפעלים רבים בדרום נשארו סגורים: "נזקים של מיליונים"
בגלל המצב: אין לימודים ועבודה - האם תקבלו שכר?
אושרו פיצויים רטרואקטיבית למסעדנים ובעלי אולמות בעוטף עזה
משמעות ההחלטה היא כי לעובדי המדינה המתגוררים באיזור גוש דן ולא הגיעו לעבודתם באותו יום ינוכה יום חופש על חשבונם. ההחלטה של הממונה צפויה לעורר זעם בקרב העובדים, שחלקם כבר הבחינו בניכוי יום החופשה בתלוש השכר האחרון שהתקבל בתחילת השבוע - ופנו לוועדים בנידון.
באוצר מסבירים כי רשות המיסים וועדת הכספים - שלהן הסמכות הבלעדית בכל הנוגע לקביעת פיצויים - החליטו כי רק מי שמתגורר ברדיוס של 40 ק"מ מהרצועה יזכה לפיצוי, ולפיכך מדינת ישראל, המעסיקה הגדולה ביותר במשק, תפצה אך ורק לפי הנחיות האלו.
בתוך כך, היום הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו - בכובעו כשר העבודה והרווחה - כי חתם על צו הרחבה בעניין תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני בתקופה שמיום ה-1.5.2018 ועד ה-31.12.2019, עבור אלו המתגוררים עד 40 ק''מ מהרצועה.
צו ההרחבה שנחתם מרחיב את קשת המעסיקים שיקבלו שיפוי מהמדינה בגין תשלום השכר לעובדים המתגוררים או שמקום עבודתם נמצא בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה, כאשר ההסכם מחייב את המעסיקים לשלם את שכרם של העובדים שנעדרו מעבודתם עקב השבתת מערכת החינוך או סגירת מקום עבודתם, בהמשך להוראות פיקוד העורף.
תקדים בעייתי
נזכיר כי באותו יום שלישי נורו רקטות לאיזור תל אביב, גוש דן והשפלה. בעקבות המתקפה הורה פיקוד העורף בשעות הבוקר שלא לצאת מהבתים ולא להגיע למקומות העבודה. כמה שעות לאחר מכן שינה פיקוד העורף את ההנחיות, אחרי עריכת מצב מחודשת, והבהיר כי יש להגיע למקומות העבודה - אך עובדים רבים חששו או שכבר לא התאפשר להם לעשות זאת.
כבר באותו יום עודכנו עובדי המדינה כי "כפי שפרסמנו בעבר במקרים דומים מעין אלה, הנחיות פיקוד העורף כלליות ולא מתואמות עם שירות המדינה, אשר על כן עובד שחש מאוים או שאינו יכול להגיע לעבודה, רשאי להישאר בבית על חשבון ימי החופשה שלו. לאחר סיום הסבב בתקווה בקרוב וקבלת החלטה בנושא על ידי כלל הגורמים המוסכמים, נקבל החלטה ונחיל אותה בהתאם על האוכלוסיות הזכאיות".
ההחלטה מעוררת בעיה אמיתית, שכן היא עלולה להוות תקדים מסוכן: בסבב הבא, אזרחי ישראל המתגוררים מחוץ לרדיוס עלולים לשקול שיקולים כלכליים ולא רק ביטחוניים בעת קבלת ההחלטה על היעדרות ממקום העבודה, ולפיכך לא לציית להוראות פיקוד העורף.
בנוסף, נודע לכלכליסט כי עבור עובדי המדינה שנכון לדצמבר 2019 כבר סיימו את ימי החופשה שבמכסה, המדינה לא תנכה שכר, אלא תרשום יתרה שלילית, ובתחילת 2020 יום החופשה הזה יקוזז.
ומה בנוגע למורים?
במקביל מנהל האוצר מו"מ מול משרד החינוך בנושא קבוצת עובדים בעלת מאפיינים ייחודים: המורים. מדובר במקרה חריג ממספר סיבות: ראשית כל, למורים אין ימים חופשה במהלך שנת הלימודים ולכן אין מה לנכות; שנית, למורים אין מקבילים במגזר הפרטי; וחשוב מכל - גם מורים שרצו להגיע למקום עבודתם (בתי הספר) לא היו יכולים לעשות זאת, שכן חלקם היו סגורים.
במצב הפיננסי הנוכחי, ממשלת ישראל אינה יכולה לשאת בעלות של מימון ימי חופשה לעשרות אלפי העובדים שנעדרו באותו יום ממקום עבודתם; זאת בעיקר על רקע גירעון העתק שצפוי לחרוג מהתקרה המותרת בחוק ב-14 מיליארד שקלים. יתרה מזו: אותה חריגה מאיימת להגיע ל-23 מיליארד שקל כבר 2020, על רקע היעדר ממשלה שתבצע את ההתאמות הנדרשות (קיצוצים והעלאות מיסים).
לפנייה לכתב/ת 
