"אנשים מתלבשים מתוך פחד גדול להיות ייחודיים ושונים"
רבקה מרמת גן היא אמנית שמתמחה בתרפיה דרך אופנה. היא מתפרנסת בעיקר מההכנסות שהיא מקבלת מהשכרת דירה נוספת שבבעלותה, נופשת פחות כי אין לה צורך - ומודה: "כסף לא ממלא אותי". משפחות מרחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת בצלאל
מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? משפחות מכל רחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: רבקה בצלאל מרמת גן.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"מי שמגדל סחלבים אין לו מינוס"
"כסף זה כמו דיאטה, שומרים כל השבוע ובסופ"ש קצת נהנים""הכסף לא מנהל אותנו, אין לנו אפילו חשבון בנק"
בצילום: רבקה (56) ומילקי.
הבית: בית פרטי בשכונת קריניצי ברמת גן, גרה כאן 23 שנים. "הבית של אבא שלי, והוא רצה שאבוא לגור לידם".
מה את עושה? "אני אמנית. יש לי תואר שני בתרפיה באמנויות, וכתבתי תוכנית לימודים בשם Fashion Therapy - טיפול דרך אופנה".
מה זה אומר? "זה אומר שלבגד יש חשיבות גדולה לגבי מה שאנחנו מרגישים. אם כל אחד יוציא את הפנימיות הייחודית שלו דרך הלבוש, העולם יהיה טוב יותר. רוב האנשים מתלבשים סתם, ולפי פרסומות ודוגמנים, ועם רצון להיות עדר ולחקות אחרים, ועם פחד מאוד גדול להיות שונה. אנשים מתלבשים לא דרך העיניים שלהם, אלא דרך העיניים של הבן אדם שיפגוש אותם ולפי איך שהוא יגיב אליהם, מתלבשים כדי לקבל תגובה טובה. צריך להתלבש דרך הייחודיות שלך, דרך הפנים שלך, ואני מחויבת לקבל אותך ואתה מחויב לקבל אותי. אנחנו אמורים לקבל אחד את השני בלי שיפוטיות, ואז החברה תיראה אחרת".
את לובשת שונה? "אני לובשת אותי. אתה אומר שונה ואתה מגדיר אותי. ברור שאני שונה. יש בי מיוחדות ואני לא יודעת להיות אחרת".
אז איך לבחור בגדים? "כל דבר שאתה שם על העור שלך משפיע עליך. יש איזו עוררות רגשית פיזיולוגית. לבגד יש צורה, צבע וטקסטיל, וכל אחד משלושת המרכיבים האלה הוא עולם בפני עצמו ועם אנרגיה משלו, ולא צריך להיות כמו רובוטים, אלא לשאול את עצמך מה אתה מרגיש כלפי הבגד, בלי הנחות".
מה את מרגישה בבגד שאת לובשת עכשיו? "זו שמלה שעיצבה בחורה צעירה שרק סיימה ללמוד, ואני מרגישה בתוכה כמו בתוך בית, עטופה, אצילית ועם נוכחות וסנכרון עם מי שאני".
איך נראה היום שלך? "כל יום נראה אחרת. הבית שלי הוא הסטודיו שלי, ואני יוצרת, ובחלק מהפרויקטים אני מסתובבת ברחובות ומשדלת אנשים להשתתף. עולם ההשראה הוא עולם קסום".
ממה את מתפרנסת? "אני לא מתפרנסת מהאמנות. יש לי דירה שאני משכירה וכך אני מממנת את החיים שלי ואת האמנות שלי. אני לא צריכה הרבה. סדרי העדיפויות שלי בחיים הם שונים. אנחנו צריכים לתת, וכל אחד מוצא את הדרך שלו. אחד רוצה מיליונים, ואחר יודע שגם בלי מיליונים החיים שלו יכולים להיות מלאים. כסף לא ממלא אותי. אני כמו תלמיד חכם, והיום זה לא הגיוני לי ללכת לדפוק שעון ולעבוד מהבוקר עד הלילה".
החלטה טובה שקיבלת? "להכניס את הקמין הביתה. קפוא פה בחורף וכל שנה כשאני מדליקה אותו אני אומרת שזה ללא ספק הדבר הכי חכם שעשיתי בחיים. אבל אם מדברים ברצינות - כל בוקר לקום ולבחור מחדש ולהתמסר למה שאני עושה. כל יום מתחילים מחדש, ויש מחויבות לחיות לפי ואהבת לרעך כמוך".
חופשה אחרונה? "בזמן האחרון אני נופשת פחות, כי אין לי צורך. לא מרגישה יותר שאני צריכה לחפש משהו במקום אחר. באוגוסט עשיתי צום מיצים ביערות הכרמל, ושם הכל טבע ועצים. מחוץ לאחוזה יש מסלול על ההר ואתה בתוך העצים והשמיים. הלכתי עם המוזיקה של ישי ריבו ואמיר דדון, ששרים תהילים ואת ההשתוקקות שלהם לאלוהים, וזה היה מופלא".
תוכניות? "החודש נפתחת התערוכה החדשה שלי בגלריה סיסי בתל אביב, על הקשר הזה בין האופנה לנפש והמחויבות החברתית שלנו. התערוכה מוקדשת לרונית מטלון, סופרת מופלאה שמערבלת לך את הפנים. היא קוסמת. ומיד אחרי אתחיל לעבוד על התערוכה הבאה, שבה אתן לאנשים להחליף בגדים ואצלם אותם כשינסו להרגיש מה זה עושה להם".