למ"ס: פערי השכר בין גברים לנשים גדלו ב-2018
מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע ברוטו של גברים עמד על כ-12,500 אלף שקל, לעומת שכר הנשים שעמד על 8,550 שקל. פערים משמעותיים גם בין האוכלוסייה היהודית לערבית: השכר לשכיר יהודי עמד על 11,191 שקל, לעומת 7,338 שקל לשכיר ערבי. ובאילו מקצועות מרוויחים הכי הרבה?
לאחר שהצטמצם: פער השכר בין גברים לנשים בשוק תעסוקה גדלו מעט בשנת 2018. כך עולה מנתוני סקר הכנסות ברוטו של שכירים לשנת 2018 שמפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
הלמ"ס מפרסמת לראשונה: אלו השכונות העשירות והעניות בישראל
ממשיכים לבזבז באשראי: עלייה של 7.5% ברכישות ברבעון השני
למדתם הייטק? רוב הסיכויים שאתם מרוויחים יותר מ-13 אלף שקל נטו
הסקר, המתפרסם אחת לשנה מאז 1997, כולל מדגם של 9,000 משקי בית. הממצאים מגלים כי השכר החציוני של שכירים בכלל המשק טיפס בשנת 2018 ב-6.3% לעומת שנת 2017, ל-7,988 שקל ברוטו בחודש. כמו כן השכר הממוצע לשכירים טיפס ב-4% לעומת 2017, ל-10,584 שקל ברוטו בחודש, וההכנסה הממוצעת לשעת עבודה רשמה אף היא עלייה ריאלית של 4% לעומת השנה הקודמת, ל-61.7 שקל ברוטו. מספר שעות העבודה עמד ב-2018 על כ-41 שעות בממוצע בשבוע.
אף שמדובר בנתוני השכר הגבוהים ביותר שפורסמו עד כה במסגרת הסקר, אין בהם כדי לעורר הפתעה רבה שכן השכר הממוצע במשק עולה בהתמדה.
בחלוקה מגדרית מתגלים הפערים בין המינים, כאשר השכר הממוצע של גברים עמד על 12,559 שקל ברוטו בחודש בשנת 2018, לעומת 8,546 שקל - השכר הממוצע של נשים. המשמעות היא, שההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש של אישה שכירה עמדה על 68.4% מהכנסת גבר, כך שהפער בהכנסות בין המינים עמד על 31.6%. מדובר בהרחבת הפער משום שבשנת 2017, אחוז ההכנסה של האישה מתוך ההכנסה של הגבר היה מעט גבוה יותר, ועמד על 69%, כלומר פער של 31%.
גם בחישוב ההכנסה החודשית החציונית גדלו הפערים בין גברים לנשים, ל-27.5% ב-2018, לעומת 24.7% ב-2017. ובמספרים - השכר החציוני של גברים עמד אשתקד על כ-9,200 שקל ברוטו בחודש, לעומת שכר חציוני של כ-6,670 שקל בקרב נשים.
חלק מהפער בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה הממוצע שלהם: גברים עובדים 44.7 שעות בשבוע לעומת נשים שעובדות 36.9 שעות, ועדיין נושאות במרבית המטלות המשפחתיות ומועסקות בהיקף גדול יותר במשרות חלקיות. לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים גדל, והוא עומד על 16% (66.3 שקל לגבר שכיר ו-55.7 שקל לאישה שכירה).
בחלוקה לפי עשירונים נמצא כי בכל אחד מארבעת עשירוני ההכנסה הנמוכים - למעלה ממחציתם היו נשים, בעוד שבעשירונים הגבוהים יותר היחס מתהפך. בעשירון העליון אחוז הנשים ירד לעומת שנת 2017, מ-25.7% ל-24.5%. בסך הכל, ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לשכיר בעשירון העליון גדולה פי 30.9 מההכנסה בעשירון התחתון, אבל הפער מצטמצם בחישוב ההכנסה החציונית (פי 27.7), וההכנסה לשעת עבודה (פי 17.1).
לימודים תורמים להכנסה - בעיקר אם אתה גבר
עוד מלמדים הנתונים, כי ככל שעולה רמת ההשכלה - ההכנסה מטפסת. כך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לשעה של שכיר עם השכלה של 16 שנות לימוד ומעלה עומדת על 89.9 שקל בשעה - פי 1.5 מזו של כלל השכירים (61.7 שקל) ופי 2.6 מזו של שכיר שלמד פחות מתשע שנים (34.6 שקל).
בתוך כך, בעלי השכלה נמוכה מתרכזים במשלחי יד שבהם השכר נמוך כמו "עובדים בלתי מקצועיים" ו"עובדי מכירות ושירותים"; שכירים שלמדו 12-9 שנים מתרכזים בעבודות הדורשות "עובדים מקצועיים" ו"עובדי מכירות ושירותים", ושכירים שלמדו 16 שנים ומעלה מתרכזים בתחומים כמו בעלי משלח יד אקדמי וניהול.
גם כאן, מהשוואת הפער בין המינים לפי רמות השכלה עולה כי קיים פער בהכנסה ברוטו לשעת עבודה בכל רמות ההשכלה, כאשר הפער הגדול ביותר - 22.3%, נמצא בקרב שכירים בעלי 16 שנות לימוד ומעלה (100.8 שקל לשעת עבודה של גבר שכיר לעומת 78.4 שקל לאישה שכירה).
עוד מלמד הסקר, כי ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש ומספר שעות העבודה לשבוע משתנה ככל שמטפסים בגיל, כאשר מגיל 65 ומעלה ההכנסות נמוכות יותר. גם כאן נמצא, כי בחלוקה מגדרית, ההכנסה של גבר שכיר גבוהה בכל קבוצות הגיל, כאשר הפער הגדול ביותר בשכר בן המינים נמצא בקבוצת הגיל 65 ומעלה - 5.7% בהכנסה החודשית ו-19.4% בהכנסה לשעת עבודה. הפער הנמוך ביותר בהכנסה החודשית נמצא בקבוצת הגיל 24-15 - שעמד על 21.2%, ובהכנסה לשעת עבודה קיים פער של 2.5%.
פערים בין יהודים לערבים
הנתונים ממחישים גם את פערים המשמעותיים בין האוכלוסייה היהודית לערבית, זמן קצר לאחר פרסום תוצאות מבני פיזה שחשפו את העמקת הפערים הפדגוגיים. בתוך כך, השכר הממוצע לשכיר יהודי עומד על 11,191 שקל ברוטו בחודש, והחציוני על 8,416 שקל, לעומת 7,338 שקל ו-6,512 שקל בהתאמה לשכירים ערבים.
בחלוקה מגדרית נמצא ירידה קטנה בפערים בין האוכלוסיות. כך, ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש לגבר שכיר באוכלוסייה היהודית עמד על 13,558 שקל בחודש, לעומת 8,190 שקל לגבר שכיר באוכלוסייה הערבית - פער של 39.6% לעומת 40.3% בשנה שלפני. ההכנסה לשעה עמדה על 72.2 שקל לעומת 42.6 שקל בהתאמה - פער של כ-41%.
בקרב הנשים נמצא פער של כמעט 36% בחישוב השכר החודשי הממוצע בין נשים באוכלוסייה היהודית לבין הערבית (8,923 לעומת 5,722 שקל בהתאמה), ושל 32% בחישוב ההכנסה לשעת עבודה (57.9 שקל לעומת 39.4 שקל בהתאמה).
במה תרוויחו הכי הרבה?
הסקר בוחן גם את ההכנסות לפי מקצועות, וחושף כי המקצוע עם ההכנסה הגבוהה ביותר הוא של מנהלים עם 19,326 שקל - פי 1.8% מההכנסה החודשית הממוצעת לשכיר, ופי 4.1% מבעלי ההכנסות הנמוכות ביותר - "עובדים בלתי מקצועיים", שמשתכרים 4,749 שקל בחודש בממוצע. חלק מהפער נובע מהבדלים במספר שעות העבודה בשבוע (47.2 למנהלים עומת 38.6 לעובדים בלתי מקצועיים), אבל בהשוואה של ההכנסה ברוטו לשעת עבודה, מנהלים משתכרים פי 3.3 מעובדים בלתי מקצועיים - 96.3 שקל לשעה לעומת 29.6 שקל בהתאמה.
גם פה, פערי השכר בין המינים נשמרים בכל סוגי המקצועות, כאשר הפער הגדול ביותר קיים בקרב בעלי משלח יד אקדמי (26.1%), בעוד שהקטן ביותר הוא של פקידים כללים ועובדי משרד – 11.5%. כך למשל, בעוד ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש למנהל שכיר העובד 49.1 שעות עבודה בשבוע, עומדת על 21,130 שקל - ההכנסה למנהלת שכירה העובדת 43.6 שעות עבודה בחודש היא 16,028שקל בחודש - פער של 31.8%.
בחלוקה לפי ענפי כלכלה עולה כי, ההכנסות הממוצעות הגבוהות ביותר היו בענפים: "מידע ותקשורת" (19,499 שקל), וב"שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח" (15,120 שקל). מנגד, ההכנסות הנמוכות ביותר היו ב"שירותי אירוח ואוכל" (5,886 שקל בחודש) ו"שירותי ניהול ותמיכה" (7,213 שקל).
