ההטבות שמאבד גבר חרדי שיוצא לעבוד - 5,400 שקל
על פי מחקר ראשון מסוגו של משרד האוצר ההכנסה הפנויה של גבר חרדי עובד גדלה ב-3,400 שקל בלבד לעומת זו של גבר חרדי שממשיך ללמוד. זאת בשל היקף ההטבות לו זוכים גברים חרדים. ההמלצה: מתן מענקי עבודה והפחתת התמריצים השליליים
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
פערי שכר: באיזו מדינה מנכ"ל מרוויח פי 354 מהעובדים?
חומה ומגדר: "אמרו לנו שרק על זה שקיבלנו את התפקיד צריך להגיד תודה"
דו"ח של OECD: הסכמים קיבוציים מגדילים את הצמיחה והפריון במשק
המחקר נכתב על רקע המצב שבו עד 2016 נרשמה עלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים, שהגיע אז ל-52%. במועד זה הוא נבלם ואף היתה בו ירידה ל-50%. החוקרים מצאו שיש מִתאם שלילי בין יציאת חרדים לעבודה לבין ההטבות הכספיות הניתנות להם. כך, שיעור תעסוקת הנשים החרדיות עלה דרמטית מאז הקיצוץ בקצבאת הילדים ב-2003 ואחר כך חלה גם עלייה בתעסוקת הגברים.
החוקרים גילו שהמדינה עצמה יוצרת מצב בו לגבר החרדי לא משתלם לצאת לעבודה. השכר הממוצע של גבר חרדי הוא 8,800 שקל, אבל סביר שעובד מתחיל יקבל פחות. מתברר שכשאברך יוצא לעבודה הוא יפסיד הטבות בשווי 5,400 שקל - רובן מהמדינה. כלומר הרווח נטו שלו מעבודה במשרה מלאה יהיה 3,400 שקל. הסיבה המרכזית לנתון הקשה הזה הוא אובדן ההכנסה מקצבת האברך של של כ-1,900 שקל בממוצע, סכום המורכב מ-850 שקל מהמדינה ועוד כ-1,000 מהישיבה שבה האברך לומד.
סיבה נוספת היא אובדן של חלק מהנחות במעונות היום."כלכליסט" חשף השבוע נתונים לפיהם שליש מהתקציב של הממשלה לסבסוד מעונות יום מגיע לאברכים. בהקשר של המעונות, מדובר בפגיעה כפולה, משום שאם ההנחה במעונות היתה מותנית מראש בעבודת הגבר, לא רק שהאברכים לא היו מפסידים חלק מההנחה בשל היציאה לעבודה - הם היו מרוויחים אותה.
יציאה לעבודה גם תביא כך שהאברך יפסיד 350 שקל בשל עלייה בדמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות. בנוסף, 900 שקל ילכו לאיבוד לחלק מהאברכים בשל אובדן סיוע בשכר דירה שניתן להם כשהם לומדים.
החוקרים בדקו תרחיש שבו מקצצים אלף שקל בהטבות לאברכים, כפי שקרה בפועל בימי ממשלת נתניהו־לפיד. במקרה כזה צפוי שיעור התעסוקה של החרדים לעלות מ־50% ל־54% בטווח הקצר, כלומר עלייה של 8% במספר הגברים החרדים העובדים. עלייה בשיעור כפול מכך צפויה אם במקביל לקיצוץ בהטבות יתווספו אלף שקל להטבות מעודדות־עבודה דוגמת מס הכנסה שלילי.
תמריץ להישאר בכולל
החוקרים קריל וכץ מסכמים כי "הכדאיות של הצטרפות לשוק העבודה נמוכה יחסית לאברכים בשל אובדן משמעותי של הכנסות. במילים אחרות, ההכנסות מהקהילה ומהמוסדות הממשלתיים הן תמריצים תחליפיים לעבודה ואינם תומכים ביציאה לעבודה". בהקשר זה כדאי לציין כי לישראל יש מדיניות רשמית של עידוד יציאת גברים חרדים לעבודה והיא השקיעה במטרה זו לאורך השנים מאות רבות של מיליוני שקלים. אבל מהמחקר עולה בבירור שבמקביל המדינה עצמה מחבלת ביציאת החרדם לעבודה באמצעות יצירת תמריצים להישארות בכולל (ישיבה לגברים נשואים).
הם ממליצים לפיכך לגבש מדיניות אשר תפחית תמריצים שליליים לעבודה ותגדיל תמריצים משלימים לעבודה - כמו מענק עבודה וסיוע ברכישת הכשרות והשכלה גבוהה.
לדברי החוקרים, "שינויים אלו הם תנאי הכרחי לעמידה ביעדי התעסוקה שהציבה ועדת התעסוקה לשנת 2030 לגברים החרדים - עלייה בשיעור תעסוקה מ-50% היום ל-70% ב-2030".
עוד הם מציינים כי "לשינוי מערך ההטבות עשויה להיות השפעה גם על המוטיבציות לרכוש השכלה, ובאמצעותה על השכר הפוטנציאלי של הגברים החרדים".
ירידה בתעסוקה הכוללת
אחד הנתונים הקשים שמעלה המחקר הוא שההכנסות מעבודה של משקי בית יהודיים לא חרדיים, שהן 21,700 שקל בממוצע, יותר מכפולות מאלו של משקי הבית החרדיים - 10,700 שקל בלבד.
ברקע נמצאת התחזית הדמוגרפית של הלמ"ס, שלפיה שיעור האוכלוסייה החרדית בגילאי העבודה צפוי כמעט לשלש את עצמו בארבעת העשורים הקרובים. כיום שיעור החרדים בגילאי העבודה העיקריים עומד על 9%, אבל ב-2040 הוא צפוי לעמוד על 14.5% וב-2060 על 23.5%.
אם שיעור התעסוקה הנוכחי של גברים חרדים יישאר כפי שהוא כיום, צפוי שיעור התעסוקה הכללי במשק לרדת מ-77% היום ל-76% ב-2030 ו-75% ב-2040. המשמעות היא 117 אלף מועסקים פחות ב-2040 יחסית לשיעור התעסוקה הנוכחי ו-317 אלף מועסקים פחות ב־2060. לכך יהיו כמובן השלכות קשות על התמ"ג, הכנסות המדינה ממסים, היקף הקצבאות ורמת החיים.
לפנייה לכתב/ת 
