המוחות חוזרים: 150 מדענים חזרו לארץ השנה
החוקרים, שהתגוררו בחו"ל יותר משלוש שנים, נקלטו בישראל במוסדות אקדמיים, מכוני מחקר ובתעשייה. לפי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בחו"ל עובדים ולומדים יותר מ-3,800 חוקרים מכל התחומים המהווים את העתודה של מערכת המחקר בארץ
150 חוקרים ישראלים שהתגוררו בחו"ל יותר משלוש שנים, מסיום הפוסט דוקטורט, חזרו לארץ בשנת 2019 ונקלטו באקדמיה ובתעשייה. 107 מהם נקלטו באוניברסיטאות והשאר במכללות, מכוני מחקר ובתעשייה.
מחקר: ההפסד השנתי מבריחת המוחות מישראל – 55 מיליון שקל
מספר המשרות הפנויות במשק עלה בספטמבר-נובמבר בקצב שנתי של 3.4%
"התחלנו הכל מאפס": היזמים שפתחו חברה בחו"ל - ונאלצו להגר
במאגר מרכז הקשר, הפועל באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, רשומים 3,856 חוקרים מכל התחומים, שליש מהם ממדעי הטבע וההנדסה, שליש ממדעי הרפואה וממדעי החיים ושליש ממדעי הרוח והחברה. 2,924 מהם בעלי תואר MD או PhD ו-719 הם דוקטורנטים. זאת היא למעשה העתודה של הסגל האקדמי במערכת המחקר בישראל.
מרכז הקשר נועד לסייע לחוקרים ישראלים מכל תחומי הדעת, העובדים או לומדים בחו"ל, לקשור קשרים ולמצוא משרה בישראל כדי שיוכלו לחזור ארצה ולהשתלב בקהילה המדעית. לצורך כך מקיימת האקדמיה כינוס ויריד תעסוקה שנתי. אמצעי נוסף ליצירת קשרים הוא הבאת חוקרים צעירים מצטיינים להצגת עבודתם בכינוסים מדעיים בישראל. כך ניתנת להם ההזדמנות להיחשף מקצועית, לקשור קשרים אישיים ולהתראיין למשרות. לעתים קשרים אלו נוצרים בתיווכם של חברי האקדמיה, שהם בכירי החוקרים בישראל. באופן שוטף מעדכן מרכז הקשר את החוקרים במידע על משרות בתחומי המחקר בישראל.
ביריד תעסוקה, שיתקיים בבית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בסוף החודש, ישתתפו נציגי האוניברסיטאות ומכללות אקדמיות, וכן חברות מובילות בתחומי ההייטק, הרפואה והביו-טכנולוגיה, האקולוגיה ועוד, כל זאת במטרה להציע לחוקרים ולמדענים מקומות תעסוקה ההולמים את השכלתם וכישוריהם.
לדברי נשיאת האקדמיה, פרופ' נילי כהן, האקדמיה משקיעה מאמצים ומשאבים רבים בהשבת החוקרים לארץ. "עבור האקדמיה זהו אתגר לאומי חשוב ביותר - לחבר ולקשר בין החוקרים המעוניינים לחזור ולמצוא תעסוקה במחקר בישראל ובין מוסדות ההשכלה הגבוהה ומכוני המחקר".
לפנייה לכתב/ת 
