הישראלים מתחילים להבין ש"מינוס" זה אשראי גרוע
הציבור פחות במינוס: ברבעון השלישי ירד האוברדראפט הכולל - האשראי הכי יקר שיש - ב-6%. תוך 3 שנים גם התכווץ חלקו מסך האשראי הצרכני. בנוסף נרשם השנה זינוק במיחזור משכנתאות
המינוס הממוצע של הישראלים: 25 אלף שקל
מדינה באוברדרפט: 42% ממשקי הבית בישראל במינוס
מחכה לכם כסף: 6.5 מיליארד שקל שוכבים בחצי מיליון חשבונות רדומים
אבל הנתון המעניין יותר הוא הירידה בחלקו של האוברדראפט מתוך סך האשראי הצרכני. נכון לסוף ספטמבר, משיכות יתר בבנק היוו 5.5% בלבד מסך האשראי הצרכני, זאת לעומת מעל 7% בסוף אוקטובר 2016, אז החלה מגמת הירידה.
בבנק ישראל מעלים כמה אפשרויות שיכולות להסביר את המגמה הזו. בדו"ח נכתב, כי "יש גידול באפשרויות האשראי למשקי בית, כך שהיכולת של הצרכנים ללוות באופן מסודר - ובריבית נמוכה יותר מהריבית על יתרות שליליות בחשבון העובר ושב - השתפרה". ובעברית פשוטה: הישראלים הבינו שיש אלטרנטיבות טובות וזולות יותר לקחת אשראי, מאשר להימצא במשיכת יתר.
עוד מציינים בבנק ישראל כי גם נתוני מאקרו חיוביים על מצב המשק עשויים לתמוך במגמה כזו: "שיפור בהכנסות משקי הבית, שבא לידי ביטוי בירידה ברמת האבטלה ובעלייה של השכר הממוצע במשק, וכן עלייה במודעות משקי הבית לאוריינות פיננסית".
נטילת אשראי באמצעות משיכת יתר אינה מומלצת, אלא אם כן מדובר בזמן קצר מאוד. מדובר באשראי מאוד יקר אשר עבורו הבנק גובה ריבית שהיא פעמים רבות דו-ספרתית. הסיבה לכך היא שמדובר באשראי ברמת סיכון גבוהה, ללא ביטחונות וללא זמן פירעון מוגדר. גובה הריבית גם נובע מכך שפעמים רבות הלקוח לא מודע לריבית שהוא משלם לבנק על האוברדראפט, ואפילו לא מנסה להתמקח עליה.
עדיף הלוואה צרכנית רגילה על פני מינוס
אם בכל זאת לקוח נמצא בתקופה מסוימת עם הוצאות גבוהות מההכנסות - מה שלא מומלץ לאורך זמן - עדיף ליטול הלוואה צרכנית רגילה, שלרוב תהיה בריבית נמוכה משמעותית מזו של האוברדראפט. בשנים האחרונות התרחב שוק האשראי החוץ-בנקאי, גם בשל רפורמת שטרום אשר הפרידה את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים.
רבות נכתב על כך שהשינויים בשוק זה עלולים להביא להיצף אשראי, אך ייתכן שגם יש לכך תוצאה חיובית - עלייה במודעות הציבור לשחקנים השונים, ולכך שנכון יותר לסגור את המינוס בחשבון באמצעות הלוואה. עם זאת חשוב להדגיש שלאורך זמן לא נכון ליטול עוד ועוד הלוואות כדי לסגור את המינוס, כי הדבר רק מביא את הלקוח לשקוע בהר של חובות.
עוד מגמה מעניינת שעולה מנתוני בנק ישראל היא זינוק במיחזורי משכנתאות בשנה החולפת. בעוד שבשנים 2017-2018 עמד היקף המיחזור החודשי של משכנתאות על פחות מ-600 מיליון שקל, ב-2019 (נכון לסוף אוקטובר) הוא כבר עומד על מעל 900 מיליון שקל בממוצע לחודש.
את המגמה הזו ניתן להסביר בכך שחלק מהבנקים הפכו אגרסיביים יותר במחירים שהם גובים בשוק הזה. אך בשורה התחתונה ניתן לומר שבשנת 2019, הציבור הישראלי שיפר קצת את התנהלותו הפיננסית בכל הקשור להלוואות, באמצעות נטילת הלוואות זולות יותר לעומת מצבו בתחילת השנה. נכון, יש עוד הרבה לאן להתקדם בכל הנוגע לחינוך הפיננסי ולמודעות הציבור בנושאים אלה, אבל ניתן להיות אופטימיים: מתחילים לראות שיפור.
לפנייה לכתב/ת 
