שני צדדים לאיזמל

החורף או טו טו בפתח ואיתו התמונות המוכרות של עומסים כבדים בחדרי המיון, וחולים השוכבים במסדרונות במשך שעות ארוכות ואף ימים שלמים. מדובר בפגיעה כפולה במטופלים. פעם אחת, בשל היעדר תקציב ותקנים לרופאים ולאחיות, ופעם שנייה בשל התעלמות מתלונות של המטופלים, הימנעות מביצוע בדיקות בזמן, הזנחה ואף עייפות של הצוות שעושה משמרות כפולות. כל אלה מהווים מתכון בטוח לטעויות בטיפול הרפואי, אלא שבחלק מהמקרים מדובר אף בתוצאה של רשלנות רפואית.

הבעיה שבישראל לא נהוג לדווח לחולה, או לבני משפחתו על תקלות שהתרחשו במהלך הטיפול הרפואי, ויתרה מזאת, מתברר כי ישנם מקרים בהם הצוות הרפואי נוהג לייחס את הנזקים שנגרמו למטופל בנימוקים, כמו: "מדובר בסטטיסטיקה בלתי נמנעת", או "ביד הגורל". מחקרים מראים כי כתוצאה מכך, רק כ־20% מהמטופלים שחוו אירוע רפואי חריג, מגישים בפועל תביעות בגין רשלנות רפואית. אז איך מזהים חשד לרשלנות רפואית ומתי כדאי לפנות לייעוץ? פנינו לעורכי הדין גיא ניסים ואביחי דר המתמחים בנושא, כדי שיעשו לנו סדר.

אילוסטרציה(צילום: shuttersotck)

"לפני שניגשים להגיש תביעה על רשלנות רפואית", אומרים עורכי הדין גיא ניסים ואביחי דר, "צריך לברר מספר דברים עקרוניים, כמו למשל: האם אכן מדובר ברשלנות רפואית כשבוחנים אותה על פי הקריטריונים הרפואיים המתאימים? האם נגרם לחולה נזק ממשי כתוצאה מאותה רשלנות רפואית? ובאם כן, האם ניתן להוכיח את קיומו של קשר סיבתי בין אותה רשלנות רפואית ובין הנזק הנטען? ולבסוף, האם הגשת תביעה תהיה כדאית מבחינה כלכלית, זאת מאחר והעלויות של הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית - היא בין העלויות הגבוהות ביותר מבין כל סוגי התביעות בתחום הנזיקין. רק לאחר שהשבתם בחיוב על כל השאלות האלה, אפשר להתחיל בתהליך. את הנזקים מחלקים לפי מספר קטגוריות.

נזקים המופיעים סביב ניתוחים:

בטופס ההסכמה שעליו מתבקש לחתום כל מטופל לפני ניתוח, מופיעה רשימה של סיבוכים אפשריים ובלתי נמנעים שיכולים להתרחש כתוצאה או במהלך הטיפול. "אבל גם אם חתמתם על טופס כזה", מבהירים עורכי הדין ניסים ודר, “עדיין לא מדובר בתורה מסיני, כך שאין למוסד הרפואי כל חסינות מפני תביעה”.

• תסבירו למה הכוונה?

“למרות הרשימה המפורטת בטופס, לא כל סיבוך אפשרי או סיבוך מוכר של הניתוח - אכן צריך להתרחש בפועל. כך שאם הסיבוך נגרם משום שלא בוצעו כלל הפעולות הנדרשות בניתוח מסוג זה, אזי יכולה להיות לנפגע עילה לתביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית”.

• תנו דוגמה.

“היה מקרה בו נקרע מעי של מטופלת, בעת ניתוח לכריתת רחם. על אף שפגיעה במעי בניתוח לכריתת רחם היא אחד מן הסיבוכים המוכרים של הפעולה (כפי שטען בית החולים במהלך המשפט), הוכחנו במהלך המשפט כי הפגיעה במעי הייתה רשלנית ולא ‘לגיטימית’, ובית החולים חוייב לשלם לתובעת פיצוי כספי בשל רשלנות רפואית בניתוח”.

גילוי מחלה ממאירה בשלב מתקדם

“נורה אדומה נוספת אמורה להידלק, כאשר מטופל מאובחן רק בשלב מתקדם של מחלת הסרטן. אומנם לא כל מחלה ממאירה ניתנת לגילוי בשלבי ריפוי", הם מסבירים, "אבל אסור לשכוח שעל פי רוב, גופנו מאותת לנו כשמשהו לא תקין. כך, למשל, ירידה בתיאבון או ירידה במשקל - עלולות ללמד על מחלה המתפתחת, כגון: גידול בקיבה, או במעי. ככל שמדובר במחלה ממאירה, לגורם הזמן ישנה חשיבות רבה - אבחון מוקדם עשוי להציל חיים, בעוד איחור באבחנה, עלול להביא למוות בטרם עת.

עו"ד אביחי דר(צילום: פוטו נגבבה)

הגיע אלינו לקבלת יעוץ משפטי חולה שאובחן בשלב מתקדם של המחלה, ובבדיקה שלנו התברר שקדמו לאבחון הזה תלונות מצידו ואפילו ממצאים של ממש בבדיקות. אבל בעוד שאלה היו אמורים לאותת לרופא כי המטופל חולה במחלה, או לפחות להצדיק בירור נוסף כדי לשלול את החשש לקיומה - זה לא נעשה. נתקלנו גם בלא מעט מקרים שתהליך האבחון התארך בגלל שלא ניתנו הפניות לבדיקות דחופות והחולה נאלץ להמתין בתור, לפעמים חודשים ארוכים, לבדיקה כמו MRI כדי לאבחן המחלה. ההמתנה הזו עלולה לעלות ביוקר כשמדובר במחלה ממארת ההולכת ומתפשטת בינתיים בגוף המטופל”.

• של מי האחריות לכך?

“בדרך כלל מדובר באחריות של רופאי משפחה להפנות לבדיקות הנדרשות ובזמן, אבל לא רק. במקרה אחד בו טיפלנו, הכישלון לאיבחון המחלה בזמן היה של רופאי נשים. מדובר היה באישה בשנות השלושים לחייה שאובחנה עם סרטן צוואר רחם מפושט (שהביא גם למותה בדמי ימיה). לאחר בירור מעמיק גילינו שאחת מבדיקות הפאפ שעשתה האישה במסגרת טיפול גניקולוגי, לא הייתה תקינה ולמרות זאת לא ניתנה תשומת הלב לממצאי הפאפ החשוד. כמו כן, לא העמיקו את הבירור על־ידי הפניית האישה לבדיקת קולפוסקופיה, שאם הייתה נעשית, היו מגרדים את התאים הטרום סרטניים מצוואר הרחם ולא היה מתפתח סרטן. חיי האישה היו ניצלים. בגין המקרה הזה הוגשה תביעה על־ידי בני משפחתה של המנוחה, שהסתיימה לטובתם בהסדר פשרה”.

גיא ניסים, עו"ד בתחום רשלנות רפואית(צילום: יח"צ)

נזק לתינוק, או ליולדת - סביב הלידה

נזקים ליולדת או לתינוק סביב הלידה, "מהווים גם הם סיבה לפנות לבירור משפטי בשאלה של רשלנות רפואית", מסבירים עורכי הדין ניסים ודר. לדבריהם, “אומנם לידה אינה חפה מסיכונים, אולם לא כל סיכון שמתממש הוא גזירה משמיים. לפעמים מדובר בנזקים שהם תוצאה של רשלנות וחוסר מיומנות של הצוות המעורב בלידה”.

• באילו מקרים?

“למשל, פגיעה ברחם או בשלפוחית השתן - בשל לידה, או ניתוח (קיסרי) לקוי - עלולה להיות תוצאה של רשלנות. גם נזקים מוחיים לתינוק, חלילה, יכולים לנבוע מהתעלמות מסימני מצוקה עוברית שהצריכו חילוץ מיידי של התינוק”.

• מה הפתרון שאתם ממליצים עליו למטופלים?

"אם איתרע מזלכם וחוויתם טיפול רפואי כושל, שמרו על רף חשדנות גבוה. התרחקו מהסברים ותירוצים כמו: ‘סיבוך בלתי נמנע’ ו’סטטיסטיקה’ שבה נפלתם. הדרך הנכונה לדעת מה קרה ולמה היא על־ידי פנייה לעו"ד שמתמחה בתחום הרשלנויות הרפואיות. הוא יאתר את התיק הרפואי שלכם, יעיין בו ויפנה אתכם לייעוץ אצל המומחים הנדרשים, על מנת להבין האם הטיפול שניתן תקין, או רשלני”.

• ומה קורה אם המוסד הרפואי מסרב למסור את התיק?

“חשוב לציין, שהתיק הרפואי הוא של המטופל והחוק מחייב את המוסד הרפואי לשמור אותו בארכיב ולמסור העתק ממנו לנפגע, או לעורך דינו לפי בקשתם”.

• כמה זמן מהטיפול הרשלני שנעשה ניתן להגיש את התביעה?

“אצל מבוגרים ניתן לתבוע עד שבע שנים מהאירוע. אצל קטינים בני שבע שנים עד 18, חוק ההתיישנות הוא לאחר שבע שנים מהאירוע”.