מהפך בצמרת: כפר סבא מובילה בהכנסה הכספית נטו למשק בית
לפי הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת נטו של משפחה בכפר סבא היתה 21,132 שקל בחודש בשנת 2018, בכך היא הדיחה את ראשון לציון מהמקום הראשון מתוך 15 הערים הגדולות בישראל. בבני ברק כרבע מההכנסה מקורה בקצבאות ותמיכות לעומת 10.5% בקרב כלל משקי הבית בערים הגדולות. ובאיזו עיר הכי הרבה משקי בית מחזיקים באופניים חשמליים?
שינויים בצמרת: כפר סבא היא העיר המובילה בהכנסות נטו למשקי הבית בישראל, עם הכנסה כספית ממוצעת של 21,132 שקל בחודש בשנת 2018. ראשון לציון, שהיתה בשנים האחרונות במקום הראשון בהכנסות נטו למשקי הבית, ירדה למקום השלישי. עם זאת, היא עדיין מובילה בשיעור ההכנסה הפנויה הגדולה ביותר, עם פער של 6,682 שקל בין ההכנסה הכספית נטו להוצאה הכספית.
תושבי כפר סבא המרוצים ביותר מאזור מגוריהם, ירושלים ובת ים אחרונות
הלמ"ס מפרסמת לראשונה: אלו השכונות העשירות והעניות בישראל
מחצית התושבים בתל אביב גרים בשכירות; חריש מובילה בהגירה חיובית
נתונים אלה עולים ממסקר הוצאות משקי הבית ב-16 הערים הגדולות בישראל שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). הסקר כולל שמונה ערים שבהן מתגוררים יותר מ-200 אלף תושבים - ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, אשדוד, פתח תקווה, באר שבע ונתניה, וכן שמונה ערים נוספות עם 100-200 אלף תושבים - רמת גן, חולון, בת ים, בני ברק, אשקלון, בית שמש, רחובות וכפר סבא. המדגם הכולל לסקר כלל 8,792 משקי בית, שמייצגים 2.6 מיליון משקי בית, כאשר ב-16 הערים הגדולות נחקרו 5,274 משקי בית, המייצגים כ-1.3 מיליון משקי בית.
הנתונים מלמדים כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית מכל מקורות ההכנסה (עבודה, פנסיה, הון, תמיכות וקצבאות), עמדה אשתקד על 2018 על 21,063 שקל בחודש, זאת לעומת הכנסה ברוטו של 20,027 שקל בשנת 2017. חציון ההכנסה הכספית ברוטו היה 16,343 שקל בחודש.
ההכנסה הממוצעת נטו למשק בית, לאחר תשלומי חובה (מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות), טיפסה ל-17,276 שקל בחודש, לעומת 16,518 שקל בשנה שלפני. ההכנסה הכספית נטו הממוצעת לנפש עמדה על 5,266 שקל בחודש.
בת ים עם ההכנסה הכספית הנמוכה ביותר למשק בית
מבין הערים הגדולות, העיר שבה משקי הבית חיים מהכנסה נטו הגבוהה ביותר לאחר תשלומי מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות, היא כפר סבא כאמור, שמשתתפת לראשונה בסקר לאחר שעברה את הרף של 100 אלף תושבים.
תל אביב שמרה על המקום השני עם 19,613 בחודש, בעוד שראשון לציון שניצבה אשתקד במקום הראשון ירדה ב-2018 למקום השלישי עם 19,261 אלף שקל בחודש. בת ים עדיין ניצבת בתחתית הרשימה עם ההכנסה הכספית הנמוכה ביותר למשק בית - 12,481 שקל בחודש.
כפר סבא מובילה גם בהכנסות ברוטו מכל מקורות ההכנסה (עבודה, פנסיה, הון, תמיכות וקצבאות) עם הכנסה ממוצעת של 27,104 שקל בחודש והכנסה חציונית של 23,416 שקל בחודש.
נתוני ההכנסות ברוטו ממחישים את שיעורי התעסוקה הנמוכים בערים עם שיעורים גבוהים של אוכלוסייה חרדית, כאשר ההכנסה הממוצעת והחציונית הנמוכות ביותר נמצאו בבני ברק עם 14,118 שקל ו-12,163 שקל בהתאמה. ואכן בפילוח מקורות ההכנסה עולה, כי שיעור ההכנסה שמקורה בקצבאות ותמיכות עמד בבני ברק על כרבע מההכנסות, לעומת 10.5% בקרב כלל משקי הבית. לעומת זאת שיעור ההכנסה מעבודה היה 80% בערים רמת גן, חולון, בת ים וכפר סבא לעומת ממוצע ארצי של 78.3%. בבני ברק עמד נתון זה על 64.1%.
בכל הערים הגדולות ההכנסה הכספית הממוצעת נטו גבוהה מההוצאה הכספית הממוצעת. ראשון לציון שומרת כאמור על המקום הראשון בפער הגבוה ביותר בין הכנסה להוצאה - עם 6,882 שקל שנותרים פנויים בחודש, בעוד שבבאר שבע נמצא הפער הנמוך ביותר - 2,019 שקל.
בחישוב לנפש, ההכנסה הכספית וההוצאה הכספית הגבוהות ביותר נמצאו בתל אביב-יפו (9,009 שקל ו-7,200 שקל בהתאמה), שבה מספר הנפשות הממוצע למשק בית הוא הנמוך ביותר (2.2). בית שמש, שבה מספר הנפשות הממוצע הוא הגבוה ביותר - 5.5, נמצאו ההכנסה וההוצאה הנמוכות ביותר לנפש - 2,533 שקל ו-2,037 שקל, בהתאמה.
ההוצאה הכוללת לתצרוכת בקרב סך משקי הבית הייתה 16,475 שקל, כשאת רשימת ההוצאות הגבוהות ביותר מובילות תל אביב וכפר סבא עם 18,865 שקל ו-18,844 שקל, בהתאמה. נתון זה שכולל שירותי דיור בבעלות (ההוצאה על שכר דירה עבור מי ששוכר דירה, אך למי שיש בבעלותו דירה זוקפים לו את השכירות שהיה מקבל לו היה משכיר את הדירה) וכן מזון, דיור, אחזקת הדירה ומשק הבית, ריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, בריאות, חינוך, תרבות ובידור, תחבורה ותקשורת ומוצרים ושירותים אחרים.
סעיף ההוצאה הגדולה ביותר בקרב כלל משקי הבית היה סעיף הדיור (24.8%), כשאחוז ההוצאה הגבוה ביותר על סעיף זה נמצא באשדוד - 31.9%, והנמוך ביותר בחיפה - 20.2%. הסעיף השני בגודלו היה תחבורה ותקשורת עם כחמישית מסך ההוצאות לתצרוכת, כשאחוז ההוצאה הגבוה ביותר על סעיף זה נמצא בחיפה - 21.8%, והנמוך ביותר נמצא בבני ברק - 9.7%. ההוצאה על חינוך, תרבות ובידור הגבוהה ביותר נרשמה בבני ברק - 14.4%, והנמוכה ביותר בנתניה - 8.2%.
מחצית מתושבי תל אביב ורמת גן גרים בשכירות
בבחינת סעיף הדיור נמצא, כי ברמת גן ובתל אביב-יפו, כמחצית ממשקי הבית גרים בדירות שכורות. שכר הדירה הממוצע לחודש הגבוה ביותר נמצא בתל אביב - 4,964 שקל, ובאשקלון הנמוך ביותר - 1,980 שקל, עבור דירה בת 2.6 ו-2.7 חדרים בממוצע, בהתאמה.
האחוז הגבוה ביותר של הגרים בדירות בבעלות נמצא בראשון לציון ובבית שמש - כ-76% בכל עיר. האחוז הגבוה ביותר של משלמי משכנתה מסך הגרים בדירה בבעלותם נמצא בבית שמש - 73.6% (לעומת ממוצע ארצי של 39%), בעוד שהנמוך ביותר ברמת גן - 21.7%. ההחזר החודשי הממוצע הגבוה ביותר למשכנתה נמצא בתל אביב-יפו - 5,962 שקל, והנמוך ביותר בבת ים - 2,454 שקל.
צפיפות הדיור הממוצעת ברוב הערים הגדולות היא פחות מנפש לחדר, למעט בערים המאופיינות בשיעור גבוה של אוכלוסייה חרדית - בני ברק, ירושלים ובית שמש שבהן צפיפות הדיור היא יותר מנפש אחת לחדר.
בבחינת בעלות על מוצרים נמצא כי כפר סבא מובילה גם בשיעורי הבעלות הגבוהים ביותר על מחשב ביתי ועל מינוי לאינטרנט (91.8% ו-94.4%, בהתאמה). בית שמש מובילה בשיעורי הבעלות על טלפונים ניידים כאשר ל-87.3% ממשקי הבית יש שני טלפונים ניידים או יותר.
נתון מעניין נוסף - שיעורי הבעלות הגדולים ביותר על אופניים חשמליים נמצאו בתל אביב - 15.1% (לעומת 5.7% בממוצע הארצי), בעוד שבאשקלון ובחיפה הנמוך ביותר - 2.7%. אחוז הבעלות הארצי על קורקינט חשמלי עמד על 3.3%. בבת ים ובתל אביב-יפו נמצא האחוז הגבוה ביותר - כ-6%, ובחיפה הנמוך ביותר - כ-1%.
לפנייה לכתב/ת 
