ניצחון לעיריית י-ם במאבק על היטל השבחה

עמדת הוועדה המקומית התקבלה, ובעלי הנכס ישלמו היטל מלא משום שהחזיקו בשתי דירות באותו בניין בזמן שתוכנית הבנייה שיזמו אושרה

עו"ד אירם גל | פסקדיןפורסם: 30.12.19 , 15:14

בית המשפט העליון קיבל לאחרונה ערעור של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים, וקבע כי החלטה בעניין פטור מהיטל השבחה על בנייה או הרחבה של דירת מגורים עד 140 מ"ר תינתן לפי מצב הנכס ביום שאושרה תוכנית הבנייה המשביחה. במקרה הנוכחי, מאחר שבמועד אישור התוכנית היה בבעלות הנישומים שטח גדול מ-140 מ"ר באותו בניין, הם לא זכאים לפטור על דירה חדשה שבנו בהתאם לתוכנית.

הנישומים היו בעלים של שתי דירות בבניין ברחוב ברכה צפירה בירושלים. ב-2012 אישרה הוועדה המקומית תב"ע חדשה שאפשרה לבעלי הדירות בבניין להוסיף שתי קומות. במועד זה מכרו הנישומים דירה אחת מבין השתיים. כשנתיים לאחר מכן הם מכרו גם את הדירה השנייה וימים ספורים לאחר מכן ניתן היתר בנייה ובהתאם לו הם בנו דירה חדשה בשטח של כ-280 מ"ר.

חוק ונדלן

הפועלים פלשו לדירה – יזמית תמ"א 38 תפצה

עו"ד דניאל גולשה | פסקדין

בעל נכס בבניין שעבר פרויקט חיזוק תבע את החברה לאחר שהתברר לו שנגרמו לה נזקים עקב נזילות והשתלטות העובדים. הפיצוי: 30 אלף ש'

הפועלים פלשו לדירה – יזמית תמ"א 38 תפצה

המחלוקת מול ועדת הערר התגלעה מאחר שסברו שהם זכאים לפטור מהיטל השבחה על 140 מ"ר משטח הדירה החדשה כיוון שבמועד קבלת ההיתר לא היו בבעלותם דירות נוספות בבניין. יצוין כי ללא הפטור עומד ההיטל על כ-992 אלף שקל, ואילו זכאות לפטור מפחיתה אותו משמעותית לסכום של כ-485 אלף שקל.

הוועדה המקומית דחתה את בקשתם וכך גם ועדת הערר. ואולם, היוצרות התהפכו בבית המשפט לעניינים מנהליים, שקבע כי הזכאות לפטור צריכה להיבחן לאחר סיום הבנייה ולכל המוקדם במועד מתן היתר הבנייה. במקרה הזה, בשני המועדים האמורים הדירות הקודמות כבר לא היו בבעלות הנישומים ולכן נקבע שהם זכאים ליהנות מהפטור.

אך הוועדה המקומית לא השלימה עם פסק דין זה. בערעור שהגישה היא טענה שמאחר שבמועד אישור התוכנית היה בבעלות בני הזוג שטח גדול מ-140 מ"ר באותם מקרקעין הם לא זכאים לפטור. היא הדגישה כי הפטור הוא בעל אופי סוציאלי ולא נועד למקרים שבהם למשפחה כבר הייתה דירה גדולה.

בני הזוג טענו מנגד שהפטור נועד גם להקל על הציבור ולעודד בנייה ופיתוח. לעמדתם, התחשבות בשטח הדירות שמכרו תעמיק את אי-השוויון בינם לבין בעלי דירות שאינן באותה קרקע, שלא מתחשבים בנכסיהם האחרים.

השופטים דפנה ברק-ארז, מני מזוז ויעל וילנר קיבלו את עמדת הוועדה המקומית וקבעו כי המועד הקובע הוא יום אישור התוכנית. "תוצאה זו מתחייבת הן מלשון החוק והן מתכליתו – על מנת למנוע ניצול לרעה של פטור שניתן מלכתחילה מטעמים סוציאליים", כתבו.

השופטים קבעו כי "מעשה ההשבחה" שבגינו מוטל ההיטל הוא מועד אישור התוכנית ולכן מועד זה קובע גם לעניין הפטור. מבחינת התכלית נקבע כי הפטור לא נועד להעשיר את הנישום, אלא לאפשר למי שאין ברשותו דירת יוקרה להרחיב אותה או לבנות דירה צנועה – מבלי לשאת בנטל כלכלי כבד.

בהמשך השופטים העירו כי זוהי דוגמא נוספת לחוסר הבהירות של סעיף הפטור בחוק התכנון והבנייה. הם ציינו כי העובדה שבעלי דירות בקרקעות שונות ייהנו מהפטור אף שאינם זכאים לו מהבחינה הסוציאלית אכן בעייתית, והעניין הזה צריך להיפתר על ידי המחוקק. לפיכך, הערעור התקבל כך שבני הזוג יישאו בהיטל ההשבחה המלא ובהוצאות משפט בסך של 20 אלף שקל.