בנק ישראל: 40% מבעלי התואר הראשון עובדים בעבודה שאינה מתאימה למקצוע שלמדו

עבודה מהבית: שילוב מנצח בין משפחה לקריירה? 

עובדים מסביב לשעון: לשעות הגמישות במקום העבודה יש מחיר

קיצור שבוע העבודה? "יהיו פחות פקקים והפריון יעלה"

המחקר, שנעשה על ידי נעם זוסמן, עידן ליפינר ודרור רוזנפלד מחטיבת המחקר של בנק ישראל מצא גם כי כ-40% מבעלי התואר הראשון עובדים בעבודה שאין בה התאמה בינה לבין מקצוע הלימוד שרכשו. באופן טבעי בתחומי לימוד שאינם "מקצוע" כמו סוציולוגיה, מדעי החברה, מדעי כדור הארץ, מדעי הרוח וכו'. ההסתברות להשכלה עודפת גבוהה יותר מאשר בלימודי המשפטים, חשבונאות והנדסה.

(צילום: shutterstock)

מהשוואה של ה-OECD, שבחן את הנושא בעזרת הגדרות שונות עולה כי בישראל 32% מועסקים בהשכלה עודפת בעוד שהממוצע עומד על 22%. מנגד, בעוד שהממוצע במדינות ה-OECD של עובדים המועסקים במשלח יד שאינו תואם את מקצוע הלימוד עומד על 40% בישראל שיעור זה עומד על 36%.

במחקר נמצא כי בקרב בוגרי המכללות הציבוריות 18.9% (נכון ל-2008) בעלי השכלה עודפת. לעומתם, מבין בוגרי מכללות הפרטיות 12.3% בעלי השכלה עודפת. בקרב בוגרי אוניברסיטות העילית (ת"א, העברית, טכניון ומכון ויצמן) רק 10.9% בעלי השכלה עודפת כאשר בקרב בוגרי יתר האוניברסיטאות על פי המחקר 17.3% מהבוגרים בעלי השכלה עודפת.

לעודף ההשכלה יש מחיר ציבורי- שכן שנות הלימוד גם ממומנות בחלקן הגדול על ידי המדינה וכן אלו שנים בהן הסטודנטים אינם ממצים את כושר ההשתכרות שלהם, אולם גם יש לכך מחיר עבור העובדים, ש"בזבזו" את אותן שנים. מניתוח שעשו החוקרים עולה כי בעלי השכלה עודפת מרוויחים בממוצע שכר שנתי הנמוך ב-17% לעומת בעלי השכלה "הולמת" (לפי הבדיקה שבחנה בוגרים בני 23-37).

בכל הנוגע לאי התאמה בין העבודה למקצוע הנלמד עולה כי השיעור הגבוה ביותר נמצא דווקא מבין בוגרי האוניברסיטאות שאינן מוגדרות כאוני' עילית, בהן 46.5% בעלי אי התאמה בין התחום הנלמד לתחום התעסוקה שלהם. שיעור זה אצל בוגרי המכללות הציבוריות עמד על 42.7%, בוגרי המכללות הפרטיות 27.1% ואוני' העילית 34%. כאשר השוואה בין האוכלוסיה הערבית ליהודית מעלה כי נתון זה בממוצע נמוך משמעותית בקרב האוכלוסיה הערבית (30.7% לעומת 41.5%). לפי ניתוח של בנק ישראל עובדים שאין התאמה בין תחום לימודיהם לעבודתם משתכרים ב5-6% פחות מעובדים שיש "הלימה" בין לימודיהם לעבודתם.

בבנק ישראל מציניים כי ההתרחבות המואצת של המכללות מאז שנות התשעים, שתרמה לגידול ניכר במספר בעלי ההשכלה הגבוהה בישראל, עלולה הייתה להעצים את אותן בעיות שנמצאו ופוגעות במשק, במעסיק וכמובן בעובדים עצמם.