דו"ח העוני חשף: הממשלה שמזניחה את החיים עצמם
5 שנים מאז טבע נתניהו את המונח "החיים עצמם", שהתייחס מבחינתו לאיום הקיומי מצד איראן. מבחינתן של יותר מ-1.8 מיליון נפשות שנמצאות מתחת לקו העוני, הנתונים העגומים והאזהרות שבדו"ח הם החיים עצמם. וגם: תהליך הנישוב של לווייתן הזכיר עד כמה הציבור איבד כל אמון במערכת
דו"ח העוני של הביטוח הלאומי חשף השבוע תמונה עגומה של שינוי מגמה ועלייה במספר המשפחות, הקשישים והילדים שנמצאים מתחת לקו העוני. במוסד לביטוח לאומי הגדירו זאת "מצב חברתי-כלכלי של דריכה במקום". מאז הירידה בשיעורי העוני בין 2009 ל-2013, כך לפי מחברי הדו"ח, הם מדשדשים עם רמת עוני גבוהה, הן בהסתכלות היסטורית והן בהשוואה בינלאומית, כשתוך כדי כך שיעור העוני של האזרחים הוותיקים עולה.
אל תתנו לגרף מחירי הדיור להטעות אתכם
לוייתן תזרים סחורה בחינם ותפסיד הכנסות של 36 מיליון דולר בשנה
התקבלו האישורים: לראשונה זורם גז לאסדת לווייתן
דו"ח העוני, עליו חתום פרופ' דניאל גוטליב, סמנכ"ל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, הוא כתב אישום חברתי נגד הממשלה והעומד בראשה, זה שבמקרה עוד החזיק השבוע גם בתיק הרווחה, בנימין נתניהו. הוא מצידו הוציא עם פרסום הדו"ח הודעה לתקשורת שמשבחת את הדברים הטובים ומעלימה את הדברים הרעים. הוא רק שכח שאת הציבור שמתחת לקו העוני אי אפשר להעלים.
פרסום דו"ח העוני, כשנה אחרי התפזרותה של הכנסת ה-20, אינו מבשר טובות לעתיד לבוא. "המאמצים בישראל מתגמדים בהשוואה למאמצים המקובלים במדינות מתוקנות", נכתב במחקר. זוהי מסקנה שצריכה באופן אוטומטי לייצר תנועה לפעולה בקרב הממשלה וחברי הכנסת. אלא שבשנה שבה פועלת ממשלת מעבר וחברי הכנסת עסוקים בעיקר בהיערכות לבחירות אחרי בחירות אחרי בחירות ובמאבקים על מתן חסינות לראש הממשלה כנגד כתבי האישום החמורים נגדו, קול הזעקה הזה כלל אינו נשמע.
בחודש הבא יחלפו חמש שנים מאז טבע ראש הממשלה נתניהו את המונח "החיים עצמם", כשהתייחס בזלזול ליוקר המחיה בישראל אחרי דו"ח מבקר המדינה על הטיפול הלקוי של הממשלה בראשותו במשבר הדיור. החיים עצמם היו מבחינתו האיום הקיומי על ישראל מצד איראן. מבחינתם של 1,810,500 נפשות (מתוכן 841,700 ילדים) שנמצאים מתחת לקו העוני, הנתונים העגומים והאזהרות שבדו"ח הם החיים עצמם.
האמון התנדף
התחלת הזרמת הגז ממאגר לווייתן לירדן ביום רביעי השבוע הייתה צריכה להיות חגיגה למשק. גילויו של המאגר לפני כעשור נשא עימו בשורה גדולה של עצמאות אנרגטית ומקור הכנסה חדש לקופה הציבורית, והתחלת הוצאת הגז ממנו היא לפיכך בהחלט סיבה להוציא את בקבוקי השמפניה. לשמחה הזו לא היו שותפים תושבי היישובים שסמוכים לאסדה. אלה התפנו ברובם מבתיהם בעקבות הליך הנישוב שנדרשה האסדה לבצע כדי להתחיל את הזרמת הגז. למרות ההבטחות שהנישוב לא יביא לזיהום אוויר חריג, וחרף הנתונים בשטח - גם כשהגיעו מהמשרד להגנת הסביבה, שאמון על שמירת האינטרס הציבורי - התושבים פשוט סירבו להאמין להם.
אובדן האמון של הציבור במשרד להגנת הסביבה הוא חלק מתהליך אובדן אמון שעוברת בשנים האחרונות הממשלה כולה בישראל, והסיבות ברורות. התוצאה: גם כאשר יש רצון ונכונות לעבוד לטובת הציבור, זה כבר לא ממש עובד. וזו המשימה הגדולה באמת שתידרש לה הממשלה הבאה, החזרת האמון, שכן השלב הבא בהידרדרות עשוי להיות אנרכיה מוחלטת.
ניצחון קצר במיוחד
שר האוצר משה כחלון יכול היה השבוע לרשום לעצמו ניצחון קטן עם פרסום נתוני הצמיחה הלא רשמיים של המשק בשנת 2019. חרף התחזיות הפסימיות, המשק המשיך לצמוח בשנה שעברה בקצב טוב של 3.3%. היעדר ממשלה מתפקדת וגירעון שחורג משמעותית מהיעד איימו לפגוע בצורה קשה יותר בתוצר, אך המציאות הראתה אחרת.
חגיגת הניצחון הזו עשויה להיות קצרה במיוחד, שכן בשבוע הבא יתפרסמו ככל הנראה נתוני הגירעון לשנת 2019, וסימן השאלה הוא לא האם הוא חרג מהיעד או לא, אלא בכמה. 2019, כך הסבירו גורמים באוצר לפני כשבועיים, נמצאת כבר בספרי ההיסטוריה, והמבט הוא קדימה ל-2020. למרבה הצער, בהיעדר ממשלה ועם תחילתו של תקציב המשכי, העתיד לא נראה ורוד יותר.
הצורך בסגירת הגירעון הגדול, היעדר היכולת להניע רפורמות במשק, והתנהלות לפי תקציב שאינו מותאם לצורכי המשק העכשוויים - עשויים לבשר שהצמיחה היפה ב-2019 הייתה רק השקט שלפני הסערה שתבוא ב-2020.
מדבקה במקום חיסון
ביום שלישי השבוע חגג יעקב ליצמן, שר הבריאות (כן, הוא חזר להיות שר ולא רק הסגן - מאילוצי כתבי האישום של נתניהו), את יציאתה לדרך של רפורמת סימון המזון הבריא. אסור להקל ראש ברפורמה שהוביל משרד הבריאות בתחום, שאילצה חברות לשנות מרכיבים של מוצרים ולהתריע בפני הצרכנים על מוצרים שעלולים להזיק לבריאותם. אך בשבוע שבו בהלת החיסונים נמצאת בשיאה, ומגיפת השפעת ממשיכה לגבות קורבנות, היה ראוי יותר אם השר ליצמן היה מוותר על החגיגה ומשקיע יותר מזמנו וממרצו כדי לטפל בבעיות הבוערות של מערכת הבריאות.
לפנייה לכתב/ת 
