למה הדירות ימשיכו להתייקר והאם במקום בגדים נאכל המבורגר?
הפער בין תכנון תוכניות בנייה להוצאתן לפועל לא מצליח להדביק את עצמו, אז אל תתפלאו אם מחירי הנדל"ן לא יירדו בקרוב. וגם: המשבר בענף האופנה נותן את אותותיו, לפחות יהיה טעים בסוף? הילה ציאון סוגרת שבוע
2019 מאחורינו, אבל השבוע המשיכו חלק ממוסדות המדינה לסכם את השנה שחלפה ולהתפאר בהישגיהם. כך עשה מינהל התכנון במשרד האוצר, שהציג נתונים חגיגיים לפיהם אשתקד אושרו תוכניות להקמה של 140 אלף דירות חדשות – 35 אלף יחידות דיור יותר מהיעד הממשלתי שעומד על 105 אלף. במינהל אף התגאו על כך שבמחוז מרכז אושר המספר הגדול ביותר של דירות (תיקון שמגיע מעט מדי ומאוחר מדי לאחר ההחלטה מהעשור הקודם לעצור בנייה באזורי הביקוש – מה שהוביל, בין היתר, לקפיצה במחירי הדיור); כמו גם על קידום בנייה מסיבי במגזר הערבי (כ-42 אלף יחידות דיור אושרו בחברה הערבית – והמעבר מהבנייה המסורתית לרבי קומות כבר מתחיל להיות ניכר בשטח).
המחירים זינקו, התאונות הקטלניות התרבו: סיכום עשור בנדל"ן
מחליפים קידומת: סיכום עשור בכלכלה הישראלית
בסך הכל מדובר בנתונים נאים, המצטרפים לנתוני התחלות הבנייה בשנה שהסתיימה, שעמדו על כ-54 אלף דירות – עלייה של כ-8% לעומת 2018. רק כמעט ושכחנו שבמדינת ישראל, שהממשלה שלה נמצאת בעמדת המתנה כבר כשנה, הפערים בין התכנון לביצוע מהותיים. על פי הסיכום השנתי של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), ב-2019 הוקצו קרקעות להקמה של כ-40 אלף דירות – שהם רק כ-28% מסך הדירות שאושרו (ועוד לא דיברנו על כך שנתוני המינהל אשתקד נמוכים מנתוני 2018, ושעם כל הכבוד לקידום תוכניות במגזר, תקציב הדיור לחברה הערבית, שעומד על יותר ממיליארד שקל, כלל לא נוצל בשנה האחרונה והרשויות במגזר השתמשו רק ב-16% ממנו).
מינהל התכנון מכין תוכניות קדימה, המדינה משווקת את הקרקעות הפנויות. כך זה עובד בשרשרת ייצור הדירות וזה לא חדש – רק שבינתיים שלל תוכניות נותרות על המדף והדרך להוזלת הדיור ארוכה. בירוקרטיה זה שם המשחק, ואם שואלים את הקבלנים – הדירות בכלל ימשיכו להתייקר. מבחינתם, רמת התחלות הבנייה, אף שטיפסה בשנה שעברה, אינה גבוהה מספיק, אם מתייחסים לכך שהיא כוללת גם בנייה צמודת קרקע שאינה מיועדת לציבור שצמא לארבע קירות; הריבוי הטבעי והדרישה ליותר נכסים בין היתר בגלל שיעור הגירושין הגבוה; המחסור בעובדים בענף הבנייה – כל אלה אינם מבשרים טובות מבחינתם.
מישהו לרוץ איתו
במטה הדיור כבר הסבירו בעבר לא אחת את הפערים בין התכנון לביצוע: צריך לענות על הביקושים הקשיחים, לעמוד ביעדי הממשלה, להשלים את החוסרים משנים עברו – וכל זה קורה לפני היציאה בפועל של שיווק הקרקע. התוכניות המאושרות אינן מגיעות מוואקום, הן תמיד מתוכננות על קרקעות קיימות. הקרקעות הללו פשוט עדיין לא הבשילו לשיווק בגלל עיכובים, חסמים וכאמור – בירוקרטיה.
בסבך הזה יש ניסיון מבורך לקדם רפורמות שאמורות לשפר את המצב, כמו רפורמת הרישוי, רק שזו תקועה בגלל הפלונטר פוליטי. בשורה התחתונה, מעדיפים במינהל עודף תכנוני על פני חוסר, כדי שיהיו תוכניות קיימות כדי לרוץ איתן. אז מה נותר בינתיים לחסרי הדיור? אולי לחכות לניצני תוכנית מחיר למשתכן, שממשיכה לספוג קיתונות של ביקורת, אבל מקדמיה צופים הצפה של דירות, חלקן גם לשוק החופשי.
ובחלומי: דוכן שייק שאק בסניף זארה
השבוע התבשרנו שיבואן זארה, ג'ואי שוובל, במו"מ מתקדם להבאת רשת ההמבורגרים האמריקנית שייק שאק לישראל. בעלי חברת גוטקס מותגים, יבואנית מותג האופנה הספרדי, הצטרף למירוץ שבו לקח חלק גם בעלי ענקית האופנה פוקס. המהלכים האלה אינם מגיעים מריק: ענף האופנה שרוי במשבר מתמשך כבר למעלה משנה, ולא מעט רשתות ותיקות קרסו, בעיקר בעקבות המעבר של הישראלים לקניות אונליין והנטישה של החנויות הפיזיות, לצד ההעדפה לשופינג בחו"ל בזכות פתיחת השמיים שלנו לחברות תעופה לואו קוסט.
שייק שאק אינה הרשת היחידה שחוזרה על ידי קבוצת האופנה: בפוקס קיימו מגעים עם רשת הקפה הכל-אמריקנית סטארבקס, שכבר ביקרה בארץ הקודש לפני כ-20 שנה. אחת הדרכים של חברות האופנה להתמודד עם השינוי בענף ועם ההתכווצות בביצועים העסקיים היא לפנות לנישות אחרות. אך כמי שעדיין מעדיפה להרגיש את הפריטים שהיא רוכשת, נותר רק לקוות שהשינויים בעולם האופנה יובילו לטיוב הקשר של החברות עם הצרכן – אבל לא יעלימו לגמרי את החנויות הפיזיות.
