הנגיד: "המשך הגדלת הוצאות הממשלה יביא לגירעון של 4.2% השנה"
בסקירה שהציג פרופ' אמיר ירון בוועדת הכספים, הוא קבע כי אם התקציב ההמשכי יחול לאורך כל 2020 ללא שינוי - הגירעון יעמוד בסוף השנה על 3.3%. בתוך כך, החשב הכללי באוצר פרסם אומדן ל-2019, לפיו יחס החוב תוצר ירד ל-60% למרות הבור בגירעון. בין הסיבות: שיעור צמיחה גבוה והתחזקות השקל
מדינה בגירעון: אם התקציב ההמשכי יחול לאורך כל שנת 2020 - הגירעון יעמוד בסוף השנה על 3.3%. כך עולה מסקירה שהציג היום (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בדיון בוועדת הכספים של הכנסת. עם זאת, הבהיר הנגיד כי "המשך הרחבת ההוצאות, בהתאם להחלטות הממשלה הקיימות והגידול הבסיסי, תעמיד את הגירעון על 4.2% ב-2020".
ממחיר למשתכן ועד לבור העצום בגירעון: סיכום הכהונה של משה כחלון
המדינה ענייה, האזרחים עשירים: לא הגירעון הוא הבעיה
נתניהו דחה את תחזית האוצר הקודרת והציג יעד גירעון נמוך יותר
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריו, "גירעון שתומך ביחס חוב תוצר כזה עומד סביב 2.5%. ב-2021 יהיה צורך בצמצום של עוד שלושת רבעי חוב תוצר כדי להתכנס לאזור ה-2.5% האופטימלי. כשתהיה ממשלה שתוכל לקבל החלטות, תהיינה החלטות לא קלות". בנוגע לתקציב ההמשכי, אם יימשך עד סוף השנה, בנק ישראל מעריך שהוא יביא לצמצום תקציבי של 11 מיליארד שקל (בניכוי הירידה בתשלומי החוב).
הנגיד התייחס לכך שלמרות שהחוב הציבורי גדל בשיעור גבוה יותר מצמיחת התוצר, היחס בין החוב לתוצר לא עלה. זאת, מאחר שמדד מחירי התוצר (המגדיל את המכנה) עלה יותר ממדד המחירים לצרכן (שמשפיע על חלק מהחוב); וכן מאחר שחל ייסוף משמעותי שהביא לשחיקת החוב במטבע חוץ (מט"ח).
אולם ירון הדגיש: "המחקר מראה שהשינויים הנומינליים אינם קבועים, וצפויים להתאזן כלפי מעלה בטווח הארוך". במילים אחרות: המזל ששיחק לידיה של הממשלה הנוכחית השנה, ומנע מהיחס בין החוב לתוצר לעלות, יתהפך בהמשך ויקשה על הממשלה להפחית את היחס בין החוב לתוצר. בנוגע לאתגרים ארוכי הטווח, התייחס הנגיד לתעסוקת גברים חרדים ונשם ערביות, הצורך בשיפור הפריון והמיומנות של עובדים ישראל וייעול תהליכי רגולציה.
החשכ"ל: יחס החוב תוצר ב-2019 ירד ב-0.9% ל-60%
בתוך כך, החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, פרסם היום אומדן ראשון של יחס החוב לתוצר בשנת 2019. על פי הנתונים, היחס בין החוב הכולל לתוצר בשנה שעברה צפוי לרדת מ-60.9% ל-60%. שיעור החוב הממשלתי (ללא הרשויות המקומיות) צפוי לרדת מ-59.2% ל-58.5%. אמנת מאסטריכט קובעת כי היחס בין החוב לתוצר צריך להישמר מתחת ל-60%.
הפחתת החוב מגיעה למרות שהגירעון בסוף 2019 עמד על 3.7% - הרבה מעל היעד שעמד על 2.9%. באוצר מודים כי הירידה ביחס החוב לתוצר ב-2019 נבעה הן מגורמים מאקרו כלכליים, שבאו לידי ביטוי בשיעור צמיחה נומינלי גבוה (כלומר העלייה במחירי התוצר המגדילים את המכנה היו גבוהים מהעלייה במדד המחירים לצרכן); והן מגורמי השוק, ובעיקרם ייסוף משמעותי של השקל אל מול הדולר והאירו בשנה החולפת, שהפחיתו את החוב במט"ח.
בטווח הארוך, גירעון כזה יגדיל את היחס בין החוב לתוצר - כך לפי הערכות הכלכלנית הראשית באוצר והערכות בנק ישראל, כדי לשמור על יחס בין החוב לתוצר של מתחת ל60%. כאמור, בוועדת הכספים הדגיש הנגיד ירון כי אותם גורמים שהביאו השנה להפחתת החוב בהמשך יאוזנו, מה שיקשה על הממשלה לשמור על אותה מגמה.
היחס בין החוב לתוצר משפיע על דירוג האשראי של ישראל ועל גובה תשלומי הריבית שהיא משלמת על החוב שהיא לוקחת. חברות הדירוג מציינות כי אם ישראל תקטין את היחס בין החוב לתוצר שלה, הדירוג יוכל לעלות ולהיפך - אם אותו יחס יעלה, הדירוג יוכל לרדת (מה שייקר את הריבית ויגדיל את התשלומים).
חזקיהו מסר: "הירידה בשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר השנה עומדת בקשר ישיר עם שיעור הצמיחה במשק ועם תנאי השוק. מדובר בעדות לאיתנות הפיננסית של הכלכלה הישראלית, כפי שבאה גם לידי ביטוי באמון המשקיעים בהנפקות החוב הגלובליות של המדינה ובעיניי חברות הדירוג".
לפנייה לכתב/ת 
