חצי מיליון שולמנים עדיין מחכים: אילו זכויות אתם מאבדים כעצמאים?
דמי אבטלה, תשלום על ימי חופש וזכאות לימי מחלה: אם המושגים האלה מובנים מאליו מבחינתכם, כנראה שאתם לא עצמאים. הביטוח הלאומי הודיע על הקמת צוות שיבחן את זכויות העצמאים בישראל, אבל הדרך לפתרונות ראויים עוד ארוכה. בחרתם להיות הבוס של עצמכם? אילו זכויות תאבדו ומהן החובות שלכם? בדקנו
סוגיית שיפור תנאיהם של העצמאים בישראל עלתה לאחרונה שוב לסדר היום הודות למחאת השולמנים , כשבשטח כבר רואים את השפעתה עם הודעתו של מנכ"ל הביטוח הלאומי על הקמת צוות לבדיקת זכויות העצמאים והפרילנסרים בביטוח הלאומי . המלצותיו של צוות זה עדיין צריכות לקבל את הסכמת המערכת הפוליטית ומשרד האוצר, אבל בכל מקרה מדובר בהישג משמעותי.
מחאת השולמנים עבדה? בביטוח הלאומי מקימים צוות לבדיקה זכויות העצמאים
אני שולמן: "זו תחילתה של מהפכת העצמאים"
פנסיה חובה גם לעצמאיים: כל מה שצריך לדעת
לפי נתוני הלמ"ס, בישראל קיימים כחצי מיליון עצמאים ופרילאנסרים, שמהווים כ-12% מכלל העובדים במשק, 69% גברים ו-31% נשים. לפי נתוני לה"ב (לשכת ארגוני העצמאים בישראל), 280 אלף מהם הם עצמאים שלא מעסיקים עובדים, והשאר הם עסקים קטנים של עד ארבעה עובדים.
בצד זאת, כפי שקובלים לא אחת, יש גם פערים בזכויות הסוציאליות המתבטאות בקבלת תגמולים מהביטוח הלאומי, כמו הזכאות לדמי אבטלה ולביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק תאגיד, וכן פערים באופן חישוב הזכאויות לתגמולים דוגמת ימי מחלה, שמירת הריון ופגיעה בעבודה.
בסיוע רו"ח יורם שיפר ממשרד זיו שיפר ושות', רואי חשבון; עו"ד שרון הורנשטיין, מאתר כל זכות; גיתית שלומי, יועצת מס, מ"מ נשיא לשכת יועצי המס בישראל ויו"ר ועדת ביטוח לאומי בלה"ב, וכן הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, בחנו את זכויותיהם של עצמאים בישראל ומה ההבדלים המרכזים בינם לבין ציבור השכירים.
מי הוא עצמאי?
עובד עצמאי מוגדר בביטוח הלאומי כמי שעוסק במשלח יד שלא כשכיר לפחות 20 שעות בשבוע, או שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% מהשכר הממוצע (5,276 שקל נכון לשנת 2020) או מי שעוסק במשלח ידו לפחות 12 שעות בשבוע בממוצע, והכנסתו החודשית עולה על 15% מהשכר הממוצע - 1,583 שקל נכון לשנת 2020.
מי שמחליט לעשות את הצעד ולהפוך לעצמאי, צריך לדאוג בשלב ראשון לפתוח תיקים ברשויות המס - מע"מ, ביטוח לאומי ומס הכנסה. "לעניין מע"מ יש להפעיל שיקול דעת אם להיות עוסק פטור במידה שהמחזור הצפוי לא יעלה על כ-100 אלף שקל", מסביר שיפר. "במקרה כזה אינכם צריכים לשלם מע"מ, אך מאידך לא תוכלו לקבל החזרי מע"מ על הוצאות והשקעות".
כבר בהתחלה, הוא מוסיף, יש לדאוג ללא מעט דברים שלא מטרידים שכירים. בין אלה כלולים שלב הביניים שבין ההתארגנות וביצוע הוצאות ההקמה עד לקבלת התקבול הראשון, שלב פתיחת התיקים ברשויות המס, ההחלטה על אופן ההתאגדות (בין אם עוסק פטור, מורשה, חברה בע"מ, עמותה או חברה לתועלת הציבור), בחירת יועצים וקבלת אשראי, כמו גם חוסר הוודאות שבחודש הבא תיכנס משכורת לחשבון הבנק.
בנוסף, נדרשים עצמאים להתמודד עם הררי בירוקרטיה, שכוללים הגשת הצהרת הון מייד לאחר פתיחת העסק ולאחר מכן אחת למספר שנים, לצד דו"חות חודשיים ושנתיים לרשויות. מהצד השני יש לכך גם תועלות שונות, למשל קיזוז הוצאות וכן חיסכון על מיסוי הרכב אם מכלילים אותו בהוצאות של העסק.
עו"ד הורנשטיין מדגיש כי על מנת להיות זכאי לקבלת גמלאות שונות כמו קצבת ילדים, קצבת נכות, השלמת הכנסה ועוד - עובד עצמאי מחויב להירשם במוסד לביטוח לאומי, לדווח על עבודתו כעצמאי ולשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. גובה התשלום החודשי למוסד העובד העצמאי נקבע בהתאם לגובה הרווחים מהעסק (ההכנסות השנתיות בניכוי ההוצאות המותרות בניכוי).
במידה שעובד עצמאי מעסיק בעצמו עובדים, מוסיף הורנשטיין, עליו להעביר למוסד לביטוח לאומי מדי חודש את דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות גם עבור עובדיו (שאת חלקם הוא מנכה מהשכר של העובדים ואת חלקם האחר הוא משלם בעצמו), בנוסף לדמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות שהוא משלם עבור עצמו.
מהו שיעור דמי הביטוח הלאומי של העובד העצמאי? עבור עצמו: החל מהשקל הראשון ועד ההכנסה של 60% מהשכר הממוצע (6,331 שקל לחודש, נכון לשנת 2020) - 5.97% (מתוכם: 2.87% דמי ביטוח לאומי ו-3.10% דמי ביטוח בריאות). על כל שקל נוסף ועד להכנסה המירבית לחודש (44,020 שקל נכון ל-2020) - 17.83% (מתוכם: 12.83% דמי ביטוח לאומי ו-5% דמי ביטוח בריאות).
עבור עובדיו: על חלק השכר שעד 60% מהשכר הממוצע (6,331 שקל, נכון ל-2020) ישלם המעסיק 3.55% מהשכר של העובד, החל משנת 2019 (3.45% לפני כן). על חלק השכר שמעל 60% מהשכר הממוצע ועד להכנסה המירבית לחודש החייבת בדמי ביטוח (44,020 שקל, נכון ל-2020), ישלם המעסיק 7.60% מהשכר, החל משנת 2019 (7.50% לפני כן). תשלומים אלה של המעסיק מתווספים לסכומים שניכה משכר העובד ושגם אותם עליו להעביר אל המוסד לביטוח לאומי.
חלק מדמי הביטוח שמשלמים נחשבים להוצאה מוכרת באותה שנת מס, מה שמקטין את גובה המס הכנסה שהמעסיק צריך לשלם. מכיוון שלרוב משלמים ביטוח לאומי אחרי החודש השוטף, הורנשטיין ממליץ למי מי שרוצה שהתשלום על חודש דצמבר יחשב לו באותה שנה, לשלם ביטוח לאומי במהלך דצמבר ולא בינואר.
עצמאים מול שכירים
שלומי מציינת כי ציבור העצמאים לא זוכה לכל הזכויות ששכירים זוכים להן, כמו דמי אבטלה או זכויות במקרה של פשיטת רגל ופירוק תאגיד. זאת מאחר שעצמאים לא יכולים לבטח את עצמם בביטוח אבטלה ופשיטת רגל. "כשעסק פושט רגל, ביטוח לאומי נכנס לנעלי המעסיק בתשלום קופות הגמל, הפיצויים וחישוב הזכאויות בכל מיני מצבים, דבר שעצמאי לא זכאי לו בכלל", היא מציינת. בנוסף יש פערים בקבלת קצבת פגיעה בעבודה, שכן בעוד ששכירים זכאים לתשלום בעבור 12 הימים הראשונים מהמעסיק ולאחר מכן מהביטוח הלאומי, עצמאים לא מקבלים כל תשלום בעבור 12 הימים הראשונים.
גם חישוב גובה הקצבה במקרה של פגיעה בעבודה בעייתי לדבריה, שכן הוא מתבסס על הכנסה ממוצעת, בהתבסס על מקדמות המשולמות בתחילת השנה. "כשעצמאים, קשה לצפות איך תסתיים השנה", היא מפרטת. "אם ההכנסות יעלו אבל לא אספיק לעדכן את המקדמות לביטוח הלאומי - אי אפשר להתאים את זה מחדש ודמי הפגיעה יחושבו לפי המקדמות הנמוכות יותר".
לדבריה, גם בקבלת קצבאות זקנה קיימת נחיתות לעצמאים. "אחד מתנאי הזכאות לקצבה הוא מבחן הכנסות לפיו אסור להשתכר יותר מ-6,014 שקל", היא מסבירה. "כששכיר פורש לגמלאות, גובה קצבת הפנסיה לא פוגע בקבלת קצבת זקנה. עצמאים, שלרובם המכריע אין פנסיות, משאירים את העסק פתוח. ברגע שההכנסות שלהם עולות על 6,000 שקל, מתחילים לפגוע בקצבת הזקנה, ומסכום של כ-9,000 שקל שוללים אותה לגמרי".
תחשיב שכן תוקן הוא תשלום דמי לידה לעצמאיות, שמאז 2016 ניתן לחשב אותו לפי שלושת החודשים הקודמים ללידה בשנת הלידה או בזו שקדמה לה. תיקון זה, מספרת שלומי, הגיע בהמשך ללחצים שהם הפעילו בנושא, שכן עד אז חושבו דמי הלידה לעצמאיות רק לפי שלושת החודשים הקודמים לשנת הלידה, שמאופיינת פעמים רבות בירידה בהיקפי העבודה ובהתאם לכך גם בירידה בהכנסות. "אני", היא מדגימה, "קיבלתי דמי לידה לפי המקדמות, אך אחר כך דרשו הכל בחזרה, כי הם חושבו לפי השנה שבה הייתי גם בשמירת הריון וגם בחופשת לידה עם תאומים, כך שהרווח שלי היה אפס".
עם זאת, היא מוסיפה, כי תיקון העיוות לא הושלם במלואו, שכן עצמאים גם אינם זכאים לימי חופשה או למחלה, המשולמים לפי החוק על ידי המעסיק. משכך, אין לעצמאיות כל רשת ביטחון למקרה של אובדן לקוחות וירידה בהכנסות במקרה שהן נדרשות ליטול ימי מחלה וחופשה בזמן ההריון, למשל לשם טיפולים. "אף אחד לא מפצה אותי על ימי ההיעדרות הללו", היא מסבירה. "כל דרך חישוב של הפיצויים מהסוג הזה בדרך כלל נחותה יותר אצל עצמאים מאשר אצל שכירים, כי אין לעצמאים רשת סוציאלית, לא מצד המדינה ולא מעצם היותם עובדים".
תיקון נוסף שבוצע בשנת 2017 בלחץ העצמאים הוא שינוי באופן חישוב מדרגות התשלום של עצמאים לביטוח לאומי, שהיטיב במעט עם בעלי ההכנסות הנמוכות מקרב העצמאים.
מצד שני, קובלת שלומי, הגברת החקיקה למען השכירים בעשור האחרון הושתה בעיקר על כתפי המעסיקים. "משנת 2008 נחקקו המון חוקי מגן לשכירים כמו תוספת ימי מחלה לילד, ימי חופשה ועוד, על חשבון המעסיקים. לפי בדיקה שעשינו, חל גידול של 30% בעלויות השכר שלנו בעשור האחרון כתוצאה מכל התוספות האלה. זה מוביל לפער גדול ביני לבין העובד השכיר שמוגן בכל מצב". שלומי מספרת כי במקרה שלה, למשל, היא היתה מאושפזת חצי שנה בשמירת הריון - ולא קיבלה כלום. "למזלי בעלי עבד כשכיר אז היה ממה לחיות. זו מצוקה שבאה ממקום כואב".
יוזמות נוספות שניסו לשפר את מצב העצמאים לאורך השנים נפלו. כך למשל, עלתה הצעת חוק שיזמו בלה"ב לפני כשלוש שנים, שביקשה להכיר בעצמאים כשכירים של עצמם, כולל הפקת תלושי שכר. "בשורה התחתונה, עצמאים עדיין משלמים דמי ביטוח לאומי בשיעורים גבוהים בהרבה לעומת שכירים ביחס לזכויות שלהם", מסכמת שלומי.
