ממה הכי פוחדים? מהפחד עצמו

ההמלצה: "צריך לדעת לפחד", היא נכונה, רק שלא פשוט ליישם אותה במציאות החיים. הרגשת הפחד נוכחת בחיינו בהרבה רגעים ומצבים, גם אם אנחנו לא לגמרי מודעים לה. יש לפחד שמות נרדפים, כמו: חשש, דאגה, מתח, פחדנות ועוד, כשהמשותף לכולם היא ההרגשה, שאנחנו מכוונים על־ידי רגש בלתי נשלט. מכאן גם האבחנה שבין פחד משתק לפחד משרת, וההבנה, שאי אפשר להתעלם מהפחד, וגם אם ננסה להתעלם מכל מה שעלול לייצר בנו את הפחד, זה לא יצליח. מכאן, שעלינו להבין, שרק אנחנו בעצמנו יכולים לנהל את הפחדים שלנו, ולהצליח להתגבר עליהם.

אירית ברזני, פסיכולוגית ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת, פוגשת הרבה מקרים של מטופלות ומטופלים, שמגיעים אליה לטיפול בשל פחדיהם. כשהיא מתייחסת לנושא הפחד, המאפיין את גילאי ה־50+, היא מציינת כמה מוקדים לפחד: כלכלי, פיזיולוגי, אישי ובינאישי (משפחתי). "אין ספק שהפחד הנפוץ ביותר והמשפיע ביותר על הנפש הוא איבוד העצמאות, מה שקורה לרוב, כשנפלטים ממעגל העבודה, וזה קורה ללא מעט בני +50. זה מוביל לאיבוד הביטחון הכלכלי, ולהרגשת נפילה, שמאפיינת כל אחד שהרגיש שכשהיה במעגל העבודה, היה מרושת חברתית ובעל ערך".

אירית ברזני, פסיכולוגית ומטפלת זוגית(צילום: אלבום פרטי)

יש כאלו שמחכים לרגע הזה, להעביר את היום בבתי קפה ובהרצאות.

"נכון, אבל הם לא המאפיין. גילאי 50 ומעלה, לפחות עד 70, זה דור ביניים: הרי בגילאים כאלו אנחנו ממש לא פנסיונרים לפי ההגדרה הישנה של המילה. מצד שני זה גיל שבו מבוגרים מדי כדי להתחיל משהו חדש. זה אומר להתחיל לשווק את עצמך ולהוכיח את עצמך מחדש וזה לא קל. לכן רוב הפחדים בגילאים אלו, של 50 ו־60 וגם אחרי, מתכנסים לתוך עולם התעסוקה התנודתי הזה. החשש של: "מה יקרה אם אפלט החוצה מהעבודה, מה יהיה על החסכונות שלי, האם יש לי מספיק? האם איאלץ לחיות בחוסר ודאות כלכלית ובמחסור? ופה נפתחת הדלת לדיכאון ולמחלות".

"ראשית, לא מנסה לשכנע אדם, שנפלט משוק העבודה שלא ברצונו, שקרה לו משהו טוב. הוא נמצא בתהליך של אבל, מגיב למציאות קשה שנכפתה עליו. ואז יש כמה שלבים שרצוי לעבור, כדי להמשיך הלאה. בתוך השלבים האלו נמצא גם פתרונות".

למשל?

1. לנרמל את ההרגשה. להבין שזה קרה ושאתה חייב להתמודד עם המציאות החדשה.

2. לחפש מסגרות חברתיות תומכות. להחליט עם עצמך מהי מסגרת התמיכה שמתאימה לך, את מי אתה משתף במציאות החדשה והלא פשוטה שנכפתה עליך. העיקר לא להישאר לבד עם ההרגשה הקשה.

3. לשקול הסבה. אפשר לחשוב מה עוד אתם יודעים. יש הרבה, שאחרי שהם נפלטו מעולם העבודה, פנו לעולם העסקים. כמובן תוך כדי הדרכה וסיוע מגורמים מקצועיים.

4. להיות מעודכן בכל מה שקורה מסביב.

5. לצאת מאזור הנוחות. לחשוב איפה אפשר למצוא פתרון תעסוקתי, גם אם זה אומר לפעמים לעבור לעיר אחרת ואפילו למדינה אחרת.

6. לא לוותר על המראה ועל החיוניות. לנשים אני ממליצה שלא להישאב לתוך חלוק בית מהוה, אלא להמשיך לטפח את עצמן גם אם הן בבית, אם זה איפור ואם זה בוטוקס, כל מה שעושה להן טוב. גם גברים צריכים למצוא בזמן כזה מה עושה להם טוב, ולא לשקוע לתוך דיכאון ומצבי רוח קשים.

7. תחביבים: אדם שיש לו תחביבים הוא בריא בנפשו.

"זוגיות היא דבר חשוב בגיל הזה", משיבה ברזני, בת 71, שמנהלת בהצלחה זוגיות שלישית. מבעלה הראשון התגרשה בעודה צעירה. כשהיתה בת 60 - התאלמנה מבעלה השני, ובן זוגה הנוכחי גם מיישם את התאוריה שלה: "בן זוגי במעגל העבודה, וכשהוא חוזר הביתה בשעות אחר־הצהריים, הוא נשאב לתחביבו: בניית קיטים של מכוניות. הכרתי אותו באחד מאתרי ההכרויות. הצליח לנו", היא מחייכת.

לא פשוט למצוא בן זוג חדש בגילאים אלו.

"נכון, וגם בנושא הזה עלינו לשחרר פחדים ומוסכמות. באופן עקרוני אנחנו נוטים לחפש בן זוג שמתאים לנו בכל מיני פרמטרים. למשל, אישה יפה תתחבר לגבר נאה, ואם לא נאה, אז לאחד כזה שיש לו כסף. הנטייה הזו נטועה עוד באבולוציה שלנו: נקבות ביקשו להזדווג עם הזכר הכי חזק, נמשכו לגנים טובים, כדי להמשיך כך את הדורות הבאים. גברים בני 50 ומעלה מבקשים, לא אחת, למצוא לעצמם בנות זוג צעירות בהרבה מהם. בגילאי 60 ו־70 זה מתאזן. כמטפלת, פגשתי הרבה מטופלים במצבים של פחד, התלבטויות, הסתבכויות, מצוקות, בלבול. במצבים כמו אלה נדרשת לנו נוכחות, תמיכה ונקודת מבט של אדם נוסף, שיעזור לנו לראות את עצמנו, להבין ולהתמודד".